"יש לנו מחסור של עשרות גננות, מורים וסייעות"

"יש לנו מחסור של עשרות גננות, מורים וסייעות, ואנחנו מנסים כל העת לגייס עוד אנשי הוראה", אומרת ראש מנהל חינוך, נוער וצעירים בעיריית גבעתיים, שרון פילוסוף, בראיון לקראת פתיחת שנת הלימודים, כשברקע נמשך המו"מ בין המורים לאוצר, ועדיין לא ברור אם שנת הלימודים תיפתח כסדרה.

נכון להיום, במערכת החינוך בגבעתיים חסרות עשר מורות בבתי הספר התיכוניים, 20 מורות בבתי הספר היסודיים (מתוכן עשר מחנכות), שתי גננות, חמש סייעות בגני הילדים ו-80 סייעות משלבות בחינוך המיוחד.

מאז תחילת החופש הגדול, מקדישה פילוסוף חלק ניכר מזמנה בניסיונות לגייס אנשי הוראה, לצד התארגנות לקראת פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר והשלמת עבודות בינוי ושיפוצים בחלק ממוסדות החינוך. להערכתה, הסיבה המרכזית למחסור באנשי הוראה היא השכר. "את המחסור באנשי חינוך, אנו רואים כי בכל הערים. קיימת מורכבות בגיוס מורים, מורות, גננות וסייעות. אנשים לא רוצים לעבוד במקצועות, שלא מתגמלים מספיק. מורה מתחיל מקבל שכר של 7,000-6,000 שקל בחודש, ויש מורים שאינם מוכנים לעבוד עבור שכר כזה", היא אומרת.

פילוסוף, המתגוררת ברמת גן, נכנסה לתפקידה כראש מנהל חינוך, נוער וצעירים בחודש נובמבר, לאחר שמילאה שורה של תפקידים ניהוליים בכירים בתחומי החינוך, בין היתר, בירושלים ובבת ים. בירושלים עסקה במשך כחמש שנים בפיתוח הכשרות למנהלים בכירים, הובלת צוותים, הטמעת יוזמות פדגוגיות, קידום פרויקטים חינוכיים והקמת מרכזי חדשנות. בת ים, שימשה כמנהלת "מודל בת ים לחינוך אישי". במסגרת זו, הטמיעה מודלים חינוכיים בבתי הספר ובגנים, ליוותה מנהלים וצוותים בתהליכים פדגוגיים וארגוניים, והובילה תוכניות למניעת נשירה מבתי הספר.

את תחילת דרכה המקצועית עשתה בתחום החינוך הבלתי פורמלי, בשורת תפקידים ניהוליים בתנועות נוער, תוך קידום שותפויות עם ארגוני סטודנטים בארץ ובחו"ל. "אני דוגלת בקשר הדוק בין מערכת החינוך הפורמלית לבלתי פורמלית ולקהילה", מציינת פילוסוף, בעלת תואר שני במנהל ומדיניות בחינוך מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה ממכללת בית ברל.

נפגשנו במשרדי מנהל החינוך, שעדיין ממוקמים בבניין ישן ברחוב ויצמן בגבעתיים. "יש תוכנית לעבור למשרדים חדשים, שיהיו נגישים יותר", היא מספרת. במהלך הריאיון מדברת פילוסוף בפתיחות רבה על האתגרים המורכבים של מערכת החינוך בגבעתיים ועל התוכניות והיעדים לקראת פתיחת שנת הלימודים. במקביל, היא דוחה בתוקף טענות על ירידה במטען הערכי של בני הנוער היום. "בני הנוער לא פחות ערכיים, אם לא יותר", היא מציינת.

"יש בעיר מערכת חינוך טובה ואיכותית, שנוהלה היטב על ידי המנהלת הקודמת של מנהל החינוך, נוער וספורט אירית אהרונסון".

השינוי הדמוגרפי המתחולל בגבעתיים בא לידי ביטוי גם במערכת החינוך. לפני כעשר שנים, שיעור האזרחים הוותיקים בגבעתיים עמד על כ-20%. מאז השתנה הרכב האוכלוסייה בעיר בהדרגה, כשיותר צעירים ומשפחות החלו להגיע אליה, מה שהביא לגידול מתמשך במספרי התלמידים בגנים ובבתי הספר היסודיים והתיכוניים.

"בפתיחת שנת הלימודים, ייפתחו בגבעתיים עוד ארבעה גנים חדשים, לנוכח תוספת של כ-80 ילדים. במקביל, יתווספו עוד שלוש כיתות בתיכונים – שתיים בקלעי ואחת נוספת בשב"צ, שם גדל מספר התלמידים בכ-100", אומרת פילוסוף. "חמש כיתות אם חדשות יפתחו בבתי הספר היסודיים, ביניהם, לראשונה, ייפתחו שתי כיתות א' בבית הספר האנתרופוסופי לאה גולדברג. בית הספר, שהוקם ב-2015, השלים את תהליך הצמיחה שלו, וכעת, לראשונה ילמדו בו כל שכבות הלימוד. תלמידי המחזור הראשון של בית הספר עולים כעת לכיתה ח'".

במערכת החינוך של גבעתיים ילמדו השנה 11,296 תלמידים, מגילאי גן ועד לכיתות י"ב. מתוכם, 2,850 תלמידים ילמדו בחמשת בתי הספר התיכוניים בעיר - קלעי, שב"צ, תלמה ילין, אורט קרייזמן ובית אקשטיין לחינוך מיוחד. 5,970 תלמידים נוספים ילמדו בתשעת בתי הספר היסודיים בעיר ו-2,479 ילדים נרשמו ל-89 הגנים העירוניים בעיר.

"אנחנו פועלים על פי התקן של משרד החינוך - עד 34 תלמידים בכיתה בבתי הספר היסודיים, 35 ילדים בכיתות גן ו-37 בבתי הספר התיכוניים".

"בונים מבנים ואגפים חדשים".

לדברי פילוסוף, בניית תוספות למוסדות החינוך בעיר כמו גבעתיים היא מורכבת מאוד, לנוכח הצפיפות בעיר והיעדר שטחים ציבוריים. בית הספר האחרון בעיר נבנה לפני כ-60 שנה, והמטרה היא לנסות להקים אגפים חדשים היכן שניתן. את תוכניות הבנייה והשיפוצים מוביל סגן מנהל מנהל החינוך יוני רובינשטיין, ורובן מבוצעות על ידי החברה העירונית יעד.

עם זאת, מתחם גני ילדים החדש שייפתח בתחילת שנת הלימודים ברחוב פטאי, יכלול ארבעה גני ילדים חדשים, מהם גן אחד המיועד לילדי החינוך המיוחד. המבנה, בו הושקעו כ-17 מיליון שקל, כולל שש קומות, מתוכן ארבע שישמשו את גני הילדים. שתי קומות נוספות ישמשו מרכז למשפחות מיוחדות ומרכז רב שירותי לילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים.

בבית הספר בורוכוב מתבצע שיפוץ של המבנה מבפנים ומבחוץ, בבית הספר גורדון מוקם מרחב רב תכליתי, שבו קיימת הפרדה בין חללי הלימוד באמצעות מחיצה ניידת אקוסטית. מעבדות מחשבים ניידות יותקנו בבתי הספר אמונים, ברנר, גורדון, קלעי ושב"צ. בבית הספר שמעוני ייבנה אגף חדש ואולם ספורט, וגם בתיכון שב"צ יש אגף חדש בשלבי בנייה. זאת, בנוסף לאגף חדש בבית הספר ברנר.

כחלק מההתמודדות עם הצפיפות, פילוסוף מספרת, כי בחלק מבתי הספר היסודיים הוחלט לצאת להפסקות מדורגות. לדבריה, "יש דירוג בהוצאת תלמידים לחצרות, כמו הוצאת תלמידי כיתות א'-ב' לחוד ותלמידים בכיתות גבוהות לחוד. זו השיטה למניעת הידחסות של תלמידים בעת היציאה מהכיתות להפסקה. גם בתי ספר נוספים יאמצנו את השיטה הזו".

מתוכננים בעתיד עוד שני בתי ספר יסודיים חדשים בגבעתיים - ברחוב פטאי יוקם בית ספר יסודי, שיהיה מיועד לילדים מאזור הסיטי ומצפון-מערב העיר, וברחוב ההסתדרות יוקם, כחלק מתוכנית פינוי-בינוי במתחם, בית ספר יסודי נוסף. בינתיים, אנחנו פועלים היכן שניתן להוסיף עוד אגפים, ומחפשים כל הזמן פתרונות".

פילוסוף מדגישה, שלמרות הצפיפות, יש יתרון יחסי לבתי הספר תיכוניים בגבעתיים יחסית לערים אחרות. "התיכונים בעיר קטנים יחסית - שש כיתות בשכבה, ומושקעים בהם משאבים רבים. רואים כל ילד וכל ילדה", היא מציינת.

"אנחנו עובדים באופן צמוד עם מנהלי ומנהלות בתי הספר, לצורך העסקת מורים, תומכי הוראה, מתנדבים, ומנסים לאגם משאבים ככל שניתן. דאגנו לשתף את ההורים והקהילה העירונית במחסור באנשי חינוך, וניסינו לרתום אותם לסייע באיתור אנשים המתאימים לעבודה בגבעתיים. אנחנו מבינים שיש חשיבות למבנה העסקה גמיש ולשילוב תוכניות לימוד עם מנחים חיצוניים, שמוסיפים עניין ואתגר, מבלי להחליף את מקומו של המורה בכיתה".

"ננסה לקדם פתרונות שמוכרים לנו מהשנתיים האחרונות, כמו למידה חוץ כיתתית בקבוצות קטנות, פעילות סדנאית-שכבתית ולמידה במוקדי פעילות רלוונטיים, המציעים תכנים שחסרים במערכת".

"בשלב ראשון, אנחנו בוחנים את העסקתם של צעירים וצעירות שמתגייסים מאוחר, ובעיקר כאלה שאחרי שירות, לתקופה זמנית של כמה חודשים, על מנת להתחיל את שנת הלימודים כסדרה".

"נמצא הפתרון. כל עובד ב-50% משרה ומעלה בעיר מקבל תו חניה".

"המקום קטן יותר, והאווירה יותר קהילתית ואינטימית. פוגשים את האנשים, היחס יותר אישי".

כחלק מההכנות לפתיחת שנת הלימודים, נערך מבצע של צביעה של כ-40 גני ילדים בעיר, על ידי אומנים מקצועיים, שמאיירים על הקירות אלמנטים חזותיים מעולם הטבע. פילוסוף מספרת, כי בחלק מגני הילדים יותקנו מתקני ברקו, הכוללים מקרנים, מסך ומחשב. בנוסף, נעשה מבצע לחידוש פרטי ריהוט בהיקף נרחב בגנים, בהתאם לסיורים מקדימים שנערכו עם הגננות והסייעות, ולסקר מיוחד שאיתר ליקויים. בגנים רבים שודרגו חצרות, באמצעות החלפת דשא סינטטי והחלפות ארגזי חול ומתקני חצר. בנוסף, בכל גן יישתלו כ-80 פרחים וכ-20 צמחי תבלין וירקות.

לקראת פתיחת שנת הלימודים בגבעתיים, חמש מנהלות חדשות יחלו בספטמבר את תפקידן: שלומית דובדבני תנהל את תיכון שב"צ, במקום אלה ספיר-גונן, שיוצאת לחל"ת; רוית ברזילאי תנהל את תיכון אורט קרייזמן, במקומה של בתיה כץ, שיוצאת לגמלאות; דנה חדד-ערן תנהל את בית הספר היסודי בן גוריון, במקום כרמית גלעדי, שאף היא יצאה לגמלאות; הילה שמאל תנהל את בית הספר היסודי כצנלסון, במקום רוית סירי, היוצאת לשנת שבתון, ולימור כהן תנהל את בית הספר היסודי שמעוני, במקום שרון לונהר-בכור, שגם היא יוצאת לשנת שבתון.

"מבחינה מקצועית, המנהלות צמחו בבתי הספר בגבעתיים, שימשו בתפקידים מרכזיים, ובחרו להתקדם לתפקידי ניהול בעיר", מציינת פילוסוף.

"בהחלט. הזכאות לבגרות עומדת על כ-95.4%, שהיא מהגבוהות בארץ, מבין הערים הבינוניות. אנחנו רואים מוטיבציה גבוהה של בני נוער לצאת לשנת שירות, וגבעתיים דורגה במקום הראשון בארץ בשיעור הקצינים בצה"ל. קיימת בעיר רוח התנדבות מאוד חזקה, ובתי הספר מחוברים לקהילה.

"יש בגבעתיים פעולות ייחודיות לבני הנוער. הם משפצים בתי קשישים, ובעיר   פועלות בהצלחה רבה כיתות גמלאים בבתי ספר תיכוניים. אנחנו מטפחים גם את המפגשים בין כלל בני הנוער, כשהמסר הוא לקבל את האחר. אני רואה  שיעורי התנדבות גבוהים, חיבור לתנועות הנוער וערכיות יותר מבעבר".

"כ-60% מהילדים ובני הנוער בעיר פעילים בתנועות הנוער. מבנה נוסף לשבט הצופים מצוי בשלבי הקמה. מבנה חדש יוקם גם לתנועת בני עקיבא. יש  פעילות ענפה במרכזי הנוער בעיר, שכוללות מסלולים של יזמות, ספורט, מוזיקה ודרמה".

"ההורים מאוד מעורבים. רובם מסייעים, מקדמים ותורמים למערכת החינוך. בשיעור קטן מאוד, המעורבות של ההורים מאתגרת ומקשה על הניהול. אני דוגלת בשיתוף פעולה עם ההורים, תוך הבנה מי מנהל את בית הספר".

"היו חרמות גם לפני עידן הדיגיטל. תאמין לי, שהכול היה גם בעבר. הטכנולוגיה נתנה לזה ביטוי אחר, ואנחנו פועלים להגברת המודעות ולמניעת היפגעות של בני נוער. אבל אי אפשר לחזור לאחור. האתגר הוא לספק לילדים כלים לשימוש בדיגיטל לצמיחה ולחיבור חברתי, ולהימנע מבריונות ברשת".

"בהחלט. רואים פחות הרגלי למידה, קושי לשבת בכיתות, במסגרת, גם פחות התמדה. תחושת המסגרת נפגעה, ונוצרו בעיות למידה יותר מבעבר. משבר הקורונה פגע גם בסיפור החברתי בכיתה. שנת הלימודים הקרובה תהיה שנה של בנייה מחדש. הקצבנו לכך משאבים מיוחדים, בעיקר לילדי כיתות ט' בתיכונים, שעלו מבתי הספר היסודיים, כדי להעניק להם מיומנויות לימודיות וחוסן".

"החינוך יהיה יותר אישי, יותר חברתי ויותר רלוונטי, חדשני ומשמעותי לילדים. נעניק יותר דגש ללמידה מחוץ לכיתה, להרחבת אופקים ולעידוד התנדבות ופעולות של בני נוער ומבוגרים, במפגשים ובטיולים. נמשיך לפתח את התוכנית הייחודית לגמלאים המלמדים בכיתות בנושאים ייחודיים, כמו גישור לפתרון סכסוכים לילדי כיתות ו'. היעד הוא להכשיר את התלמידים למגוון רחב של מיומנויות ולתת להם כלים לקראת חייהם לאחר תום הלימודים במערכת החינוך בעיר".