"אנחנו בקומה גבוהה והיעד הוא לעלות לקומה הבאה"

"ההסתכלות החינוכית לא עושה הפרדה בין שעות הבוקר לשעות אחר הצהריים, צריך להסתכל על זה כרצף", אומרת ראש מנהל חינוך, נוער וצעירים בעיריית גבעתיים, אורית גור כהן. "ההסתכלות על מערכת החינוך צריכה להיות תחת קורת גג אחת, והראייה שלי אינה רק חינוכית", מציינת גור כהן, שהחלה את תפקידה כראש המנהל לפני כחצי שנה.

"כשהגעתי לגבעתיים, גיליתי שהיא עיר צעירה שגדלה כל הזמן", היא מספרת. "הדימוי של גבעתיים בעבר היה של עיר מבוגרת, אבל המציאות הדמוגרפית בעיר השתנתה במהלך השנים, ורואים תנועה במוסדות חינוך בעיר, בשל מעברי דירות".

גור כהן, מורה ויועצת חינוכית, סיימה תואר שני בייעוץ ארגוני ורואה בתפקידה הנוכחי שילוב ניהולי, ארגוני וחינוכי. את הקריירה החינוכית שלה היא החלה לפני כ-27 שנים, כמורה וכיועצת חינוכית, ומאז מילאה שורת תפקידים ברשויות שונות, בין היתר כיועצת. בתפקידה האחרון, לפני הגעתה לגבעתיים, ניהלה קריית חינוך גדולה ביבנה. "בקרית החינוך למדו כ-2,500 תלמידים והועסקו כ-230 מורים", היא מספרת. "הגעתי לגבעתיים, כי חיפשתי את האתגר המשולב של חינוך, ארגון וניהול".

נפגשתי עם גור כהן לרגל סיום שנת הלימודים, במשרדי מנהל החינוך, שעדיין ממוקמים בבניין ישן ברחוב ויצמן בעיר. גור כהן כבר החלה להיערך לשנת הלימודים הבאה. במהלך הריאיון הראשון שלה בתפקיד, היא מדברת בפתיחות רבה על האתגרים המורכבים של מערכת החינוך בארץ ושל גבעתיים בפרט, ועל התוכניות לעתיד. זאת, על רקע סכסוך העבודה המתמשך בין המדינה לארגון המורים העל-יסודיים, שמטיל בספק את פתיחתה הסדירה של שנת הלימודים ב-1 בספטמבר.

בגבעתיים, בדומה לרמת גן, אין חטיבות ביניים. במוסדות החינוך בעיר למדו השנה 11,207 תלמידים ב-80 גני ילדים עירוניים, תשעה בתי ספר יסודיים וחמישה בתי ספר תיכוניים. "מצאתי מערכת חינוך מצוינת. ההשקעה של הרשות המקומית במערכת החינוך מאוד משמעותית ויוצאת דופן, והיא נמצא בראש סדר העדיפויות העירוני ומצויה בגידול מתמיד".

"יש חשיבות רבה לבינוי של בתי הספר, ואנחנו מתכננים כמה שנים קדימה. מקודמת תוכנית לבניית בית ספר יסודי חדש במתחם ההסתדרות צפון. השנה נחנך מתחם גני ילדים ברחוב פטאי, במבנה מודרני בן חמש קומות, ומבוצעים כמה פרויקטים של בנייה במתחמי בתי ספר".

גור כהן מספרת, שלנוכח מצוקת השטחים הפנויים בגבעתיים ומבני בתי הספר שתוכננו ונבנו לפני עשרות שנים, תוספת שטחי הבינוי במתחמי החינוך בעיר מאתגרת במיוחד מבחינה תכנונית. "עם זאת", היא אומרת, "בבית הספר שמעוני מקימים אולם ספורט ומרכז נוער חדש. בבית ספר ברנר מוסיפים ארבע כיתות ואולם ספורט, בתיכון שב"צ בונים תוספת ובבית הספר גורדון יש תוכנית לבניית אגף חדש. הגורמים העירוניים פועלים להרחבת מוסדות החינוך בהתאם לאפשרויות ולצרכים".

"הצפיפות בכיתות היא בהתאם לתקן שנקבע על ידי משרד החינוך – עד 34 תלמידים בכיתה, ואנחנו עומדים בתקן".

"בינתיים, אנחנו יציבים במספר הילדים, והצפי הוא לגידול של מאות תלמידים. אנחנו רואים תופעה של מעברים גם במהלך השנה, בשל השיעור הגבוה של המתגוררים בדירות שכורות בעיר. לעתים, המעברים הם בין ערים, אבל גם בין מוסדות חינוך בתוך העיר, בשל המעברים לאזורים שונים".

"יש לכך חיסרון ויתרון. החיסרון הגדול הוא שהרבה דברים שהמדינה מתקצבת לא מגיעים לגבעתיים, בשל דירוגה הסוציו-אקונומי. מדובר על תוכניות משמעותיות, שכרשות מקומית אנחנו עסוקים בלתת להן מענה. היתרון הגדול הוא שאוכלוסייה חזקה מאפשרת לעשות הרבה מאוד דברים משמעותיים במערכת החינוך".

"ההישגיות הלימודית בגבעתיים היא מהגבוהות בארץ. אשתקד, אחוזי הבגרות הגיעו קרוב ל-99%. מבחינתי, לא רק לחינוך יש חשיבות רבה, אלא גם לערכים. המסר החברתי והערכי מאוד משמעותי. אנחנו רואים נוער מאוד ערכי, עם שיעורי התנדבות גבוהים בגיוס לתפקידים משמעותיים לצה"ל. גבעתיים מדורגת במקום מאוד גבוה. תנועות הנוער בעיר מצטיינות, עם מספרים גדולים של חניכים. רואים בני נוער רבים שממשיכים לשנת שירות לפני גיוסם ופעילים במסגרות התנדבותיות למען הקהילה".

גור כהן לא מסתפקת במה שיש. "היעד הוא להתרחב מעבר למצוינות הלימודית, ולהעניק דגש רב יותר לערכיות. המטרה שלנו היא להוציא אזרחים עם ראייה נכונה, הסתכלות על המורכבות של העולם, חוש ביקורת וכמובן - להכין אותם לקראת המשך הדרך".

"זו מכת מדינה. חרם היה לנו תמיד, אבל בשנים האחרונות החרם קיבל פנים אחרות והוא גם וירטואלי. גבעתיים אינה מנותקת מהמדינה. אנחנו מתמקדים בחוסן הרגשי, בלתת לילדים את הכלים להתמודד עם מצבים חברתיים וגם עם כישלונות".

"באופן יחסי, המינונים בגבעתיים נמוכים יותר ממקומות אחרים, ואנחנו במצב טוב יחסית. החוכמה היא לא להסתיר, לטפל במלוא החומרה ולהתמודד מול תופעה חריגה. גם להורים יש תפקיד מרכזי". גור כהן מדגישה גם את הצורך במתן תשומת לב, גם במוסדות החינוך וגם בקרב הורים, לשימוש ברשת הדיגיטלית. "עשינו הרבה פעולות הסברה בנושא של שימוש נכון ברשת", היא מציינת.

"חשוב לשאול את השאלות, להציב גבולות. אני מודעת לכך שלא ניתן למנוע 100% התנסויות, אבל חייבים להבהיר היכן הגבולות".

גור כהן מעריכה שלמשבר הקורונה, שנמשך לסירוגין כשנתיים ובמהלכו תלמידים למדו מרחוק ולא התקיימו מפגשים בכיתות במשך תקופות ממושכות - יש השפעה עד עצם היום הזה. "אנחנו רואים ירידה בחוסן הנפשי. הניתוק החברתי המוחלט בעקבות הסגרים, יצר לעיתים הקצנות של מצבים רגשיים", היא מסבירה, "אנחנו פועלים להענקת מענה פדגוגי מתאים ויצירת משענת חברתית גדולה יותר".

"הייתה אז מציאות מורכבת. תמיד האמנתי שצריך לקיים כמה שיותר מפגשים פרונטאליים. הקפסולות עבדו מצוין, כי הן אפשרו לראות את הילדים".

"לתת את הסמכויות למי שנמצא בשטח. לרשויות המקומיות ולמערכות החינוך יש את הראייה מה האוכלוסייה שלהם צריכה ומה עדיף עבורה. לכל מקום יש את הצרכים שלו".

בימים אלה עסוקה גור כהן בהפקת קמפיין לגיוס עובדי הוראה, שחסרונם הוא אחת מהבעיות הגדולות של מערכת החינוך בגבעתיים. "מדובר בתופעה ארצית", היא אומרת. "גם בגבעתיים יש מחסור במורים, אבל במחוז תל אביב המחסור גדול יותר. הראייה היא, שהמורה הוא לא רק מוקד ידע, אלא גם מנחה ומוביל. אנו עומדים לסכם עם גוף גדול להכשרת מורים, שהליכי ההכשרה יהיו בגבעתיים, כשמורים במוסדות חינוך בעיר יהיו החונכים שלהם".

"אני מאמינה במשולש של שיתוף פעולה בין מערכת החינוך, התלמידים וההורים. יש בגבעתיים הורים חזקים עם דעות ברורות, ורובם הגדול הוא רווח ענק לעיר. חשוב לקיים הידברות ושיתוף פעולה, כמו שעשינו במעגלי השיח בשבוע החינוך, אבל יש להציב גבולות. לא יכול להיות מצב של חשש מהורים".

"לדעת להסתכל על הילד, על החשיבה שלו, על המיומנויות, עבודת הצוות, החשיבה הביקורתית, וללמד בהתאמה אישית".

"פתחנו כיתות גמלאים בכל אחד מהתיכונים בעיר. הם לומדים ונהנים, ונוצר שילוב בין-דורי. יש לנו רשימת המתנה של אזרחים ותיקים נוספים שמבקשים להירשם".

"לשמר את הטוב שיש ולתת כמה שיותר מענים לכלל הילדים בעיר – לילדי החינוך המיוחד, למחוננים, לכולם. בשנת הלימודים הבאה נפעל לסגירת שאריות הפערים שנוצרו בתקופת הקורונה. מדובר בפערים לימודיים, רגשיים וחברתיים. נפעל לחיזוק תהליכי המוגנות של הילדים ונרחיב את מעגלי השיח שעשינו את ההורים והתלמידים, שסייעו לנו בגיבוש התוכניות לשנת הלימודים הבאה.

"היעד הוא לעלות לקומה הבאה. אנחנו בקומה גבוהה, והשאיפה היא תמיד לעלות עוד קומה ולקדם מערכת חינוך שהיא לא רק לימודית, אלא גם ערכית, כזו שמעניקה מעטפת מהבוקר עד אחר הצהריים לכל תלמידי העיר", מסכמת גור כהן.