תקציב עיריית רמת גן יסתכם בשנת 2023 בסכום שיא של כ-2.5 מיליארד שקל. התקציב השוטף, בסך כ-1.8 מיליארד שקל אושר בישיבת מועצת העירייה ברוב של 14 חברי הקואליציה, לעומת ארבעה מתנגדים מהאופוזיציה. התקציב הבלתי רגיל (תב"ר), שיסתכם בכ-667 מיליון שקל, אושר ללא התנגדות. חברי האופוזיציה התנגדו למתן אישור לקבלת הלוואה, במידת הצורך, בסכום של 125 מיליוני שקל, לצורך מימון עבודות פיתוח ותשתיות, והאפשרות ללקיחת ההלוואה אושרה ברוב קולות הקואליציה.
מהתקציב השוטף עולה, כי אומדן ההכנסות מארנונה יסתכמו במהלך 2023 בכמיליארד שקל. שיעור הארנונה עלה ב-1 בינואר בשיעור של 1.37%, בהתאם לנוסחת העדכון האוטומטית של המדינה, והיעד שהוצב הוא להגיע לשיעור גבייה של 95.5%, כך שבסך הכול יעלו ההכנסות מארנונה בכ-4% לעומת שנת 2022. אלא, שמההכנסה הכוללת יקוזזו כ-184.8 מיליון שקל עבור הנחות ארנונה לזכאים ולמשלמים בהוראת קבע.
ההכנסות מאגרות יסתכמו בשנה הקרובה בכ-17,685 מיליון שקל – גידול של 47% לעומת 2022, וההכנסות מקנסות חניה ונסיעות רכב פרטי בנת"צ מוערכות בכ-20.5 מיליון שקל – ירידה של כשני מיליון שקל לעומת השנה שחלפה. בעירייה מעריכים, כי הירידה צפויה בעקבות הטמעת איסור הנסיעה בנתיבי תחבורה ציבוריים. בשנה החולפת, נהגים רבים נסעו בנת"צים, לעתים בשל הרגל וחוסר מודעות, ולעיתים במודע. לאחר שרכבם צולם, הם קיבלו לבתיהם קנס כספי של 500 שקל. ההערכות הן, שהשנה המודעות תגבר ויהיו פחות דו"חות על נסיעה בכלי רכב פרטיים בנתיבי תחבורה ציבורית.
הסך הכולל של ההכנסות עבור חנייה (באמצעות אפליקציה ובמגרשי חנייה, כמו בפארק הלאומי, שם התשלום הוא רק לתושבי חוץ), בתוספת הקנסות, צפוי להסתכם ביותר מ-60 מיליון שקל.
התקציב הרגיל לשנת 2023 גדל בכ-133.5 מיליון שקל לעומת השנה שעברה, בעוד שתקציב הפיתוח יגדל השנה בסכום של כ-5.8 מיליון שקל. הסעיף הגדול ביותר בהוצאות בתקציב הרגיל, יהיה לחינוך ויסתכם בכ-613 מיליון שקל – גידול של כ-42 מיליון שקל לעומת השנה שחלפה, מתוכם המדינה תשתתף בכ-340 מיליון שקל. התקציב כולל את המשך ההשקעה בהורדת הצפיפות בכיתות הלימוד בבתי הספר התיכוניים בעיר, כשהיעד הוא להגיע ל-28 תלמידים בכיתה.
במקום השני בסעיף ההוצאות ניצב תחום הרווחה. תקציב האגף יסתכם השנה בכ-203.422 מיליון שקל – עלייה של 6% ביחס לשנה החולפת. מהסכום הזה, המדינה תשתתף בכ-109.7 מיליון שקל. במקום השלישי מדורג סעיף תברואה וניקיון – כ-175 מיליון שקל, המשקפים עלייה של כ-5% לעומת השנה שעברה.
במקום הרביעי בהוצאה השוטפת מדורג סעיף תרבות וספורט - כ-77 מיליון שקל, עלייה של כ-2% ביחס לשנה החולפת. אירועי שנת ה-100 להיווסדה של רמת גן תוקצבו בכ-20.550 מיליון שקל, מתוכם כ-10.550 מיליון תוקצבו כבר בשנת 2022 ועשרה מיליוני שקלים נוספים מופיעים בתקציב 2023. אירועי יום העצמאות תוקצבו בכארבעה מיליון שקל, לטובת הפעלת בימות בידור בשכונות העיר, כפי שהיה ב-2022. בנוסף, תוקצב סכום של כ-700 אלף שקל לרכישת שי לחיילים המתגוררים בעיר.
על רקע הצפי לגל של חנוכת פרויקטים, תוקצב סכום של כחצי מיליון שקל לטקסי חנוכת גינות ורחובות חדשים. זאת, בנוסף לכמיליון שקל, שיוקצו לאירועי שבוע ההשקה של כיכר רמב"ם (אורדע) המשודרגת, שצפויה להיפתח לקהל באפריל, כחלק מאירועי 100 השנים להיווסדה של העיר. גם לטובת אימוץ חטיבת הצנחנים הוקצב סכום של 450 אלף שקל, בדומה לשנת 2022.
תקציב הנהלת העיר ויחידות ההפעלה שהועברו אליה, כמו היחידה לשירות התושבים, יסתכם בכ-57.296 מיליון שקל – גידול של 30% לעומת 2022. עבור הוצאות מימון, תשלם העירייה השנה כ-4.6 מיליון שקל – זינוק של 229% ביחס לשנה שעברה. תקציב שירותי הדת, הכולל את המועצה הדתית, יעמוד על כ-9.28 מיליון שקל – גידול של 6%. לנוכח הגידול בהגעת עולים חדשים לרמת גן (כאלף בשנה האחרונה, בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה), יעלה תקציב קליטת העלייה בשיעור חד של כ-31% לכ-3.385 מיליון שקל.
עוד עולה מספר התקציב, כי תקציב הבריאות יסתכם השנה בכ-3.985 מיליון שקל, בדומה לשנה שעברה, וכי תקציב איכות הסביבה יעמוד על כ-3.087 מיליון שקל – ירידה של 19% לעומת השנה החולפת. להפעלת הסבבוס בסופי השבוע יוקצב סכום של כשמונה מיליון שקל. בנוסף, עלויות קיומן של הבחירות לראשות ולמועצת העירייה, ב-30 באוקטובר 2023, תוקצבו בכשני מיליון שקל.
מפילוח התקציב עולה, שכ-56% מתוכו יופנו לפעילויות וכ-39% לשכר. ההכנסות העצמיות של העירייה צפויות להסתכם בכ-1.183 מיליארד שקל, ההכנסות מהממשלה ב-469 מיליון שקל, הכנסות בעקבות העברה מקרנות – 86 מיליון שקל והכנסה מעודפים – 30 מיליון שקל.
התקציב הבלתי רגיל, בסכום כולל של 666.798 מיליון שקל, גדול ב-5.5 מיליון שקל לעומת התקציב שאושר אשתקד. עם זאת, הביצוע בפועל של עבודות הפיתוח בשנה שחלפה היה גדול משמעותית, וההערכות הן שהוא הסתכם בקרוב ל-900 מיליון שקל.
המימון לעבודות הפיתוח והבינוי יהיה מכמה מקורות: כ-472.798 מיליון שקל מהכנסות קרנות הפיתוח (כמו היטלי השבחה, אגרות בנייה והסכם הגג), כ-125 מיליון שקל נוספים - במתן אישור עקרוני לקבלת הלוואה כנגד הכנסות עתידיות מההיטלים (לא מחויב המציאות), 37.470 מיליון שקל נוספים מהממשלה וכשישה מיליון שקל מחיוב בעלי קרקע, המשתתפים בפיתוח תשתיות במבני ציבור שבתחומן.
התקציב הבלתי רגיל של אגף שפ"ע יכלול השנה, בין היתר, רכישת ציוד תברואה בכמיליון שקל ופיילוט להתקנת מערכת פניאומטית לאיסוף אשפה בשכונות החדשות, הנבנות במזרח העיר. בהמשך, ייתכן שהפיילוט יורחב לאזורים נוספים בעיר. התב"ר של אגף הביטחון כולל תקצוב של מיליון שקל לשיקום מקלטים במוסדות חינוך וכמיליון שקל נוספים לשיפוץ מקלטים ומחסנים. בנוסף, תוגבר האכיפה באמצעות מצלמות, בהשקעה של כ-1.930 מיליון שקל.
התב"ר של אגף ההנדסה כולל תקצוב של כמיליון שקל לטיפול במבנים מסוכנים בעיר, וכחמישה מיליון שקל לתכנון ברחבי רמת גן. בסעיף דרכים ומדרכות, הפרויקטים המובילים השנה יהיו: המשך עבודות השדרוג בכיכר אורדע, פיתוח כיכר שניצר במתחם הבורסה, המשך פרויקט שיקום רחוב הירדן, שדרוג מדרכות, תאורה ושבילי אופניים בכ-7.766 מיליון שקל, ופיתוח רחוב ז'בוטינסקי, לאחר הקשת הקו האדום של הרכבת הקלה. ציר ז'בוטינסקי יעבור פיתוח נרחב בשנים הבאות, ובשנת 2023 תוקצב הפרויקט בכ-20 מיליון שקל.
בנוסף, הוקצב סכום של כ-8.5 מיליון שקל לתיקוני מדרכות ואחזקה, סכום נוסף של חמישה מיליון שקל לשיקום כבישים ומדרכות, ו-2.5 מיליון שקל לשדרוג כיכרות בעיר. השנה יבוצעו גם עבודות הסדרת התשתיות בוואדי כופר, בהשקעה של כארבעה מיליון שקל. סכום נוסף בסך כשלושה מיליון שקל תוקצב לפיתוח רובע עמית. עוד עולה מהתב"ר, כי כ-1.2 מיליון שקל הוקצבו להחלפת גרלנדות ברחובות ביאליק והרצל.
על רקע הטענות להיעדר התאמה של תמרורים בעיר לשעות עומסי התנועה, הוקצב סכום של כ-263 אלף שקל לסקר תמרורים, וסכום נוסף של כ-1.5 מיליון שקל לביצוע שינויים נקודתיים בצמתים.
השנה נראה גם יותר גנים ציבוריים משודרגים, בהם גנים הנחשבים לסמלי העיר. התב"ר לגנים ציבוריים יסתכם בכ-54.640 מיליון שקל. עבודות השדרוג והשימור בגן שאול (גן הקופים) המיתולוגי צפויות להסתיים בקרוב. בנוסף, הוקצב סכום של כ-22 מיליון שקל לשדרוג גן המלך דוד, שיהיה חלק מהמתחם החדש והמשודרג, שמתחיל בכיכר רמב"ם, נמשך בשדרות הילד, שגם הן עוברות תהליך חידוש, משם לגן המלך דוד ובהמשך עד לתחנת "הקו האדום" ברחוב ביאליק.
השנה יתבצעו גם עבודות שדרוג בגן היסטורי נוסף בעיר – גן אברהם, שבו יושקעו כשמונה מיליון שקל. במסגרת התוכנית, ישוקם גם האמפי ההיסטורי, שבו הוקרנו לפני שנים ארוכות יומני קולנוע וסרטים בשחור-לבן. כשני מיליון שקל הוקצבו לרכישות ונטיעות עצים ברחבי העיר. בנוסף, יתקיים גם סקר עצים, בהשקעה של כ-100 אלף שקל.
לחידוש ולשיקום גנים ציבוריים קטנים בשכונות הוקצב סכום נוסף של כ-2.9 מיליון שקל. לשיקום נופי והצללה בגנים נוספו כ-1.1 מיליון שקל. לשדרוג גינות כלבים הוקצב סכום נוסף של כ-300 אלף שקל.
כ-64.386 מיליון שקל הוקצבו השנה לשיפוצים והתאמות בגני ילדים ברחבי העיר, וכן למיגון גני ילדים ולתכנון הקמתם של שמונה אשכולות גנים חדשים, רובם במזרח העיר. התב"ר למוסדות החינוך היסודי בעיר יסתכם בכ-180.387 מיליון שקל, ויכלול עבודות שיפוץ ובינוי. בין הפרויקטים הבולטים: שיפוץ בבית הספר יהלום בהשקעה של כ-20 מיליון שקל ותכנון ובינוי בבתי הספר גבעולים והמנחיל, בהשקעה נוספת של כ-20 מיליוני שקלים.
התב"ר של בתי הספר העל יסודיים כולל השקעה נוספת של שלושה מיליוני שקלים בעבודות שיפוץ בתיכון בליך, כרבע מיליון שקל לשיפוץ אשכול הפיס בתיכון אהל שם וכשלושה מיליון שקל לעבודות שיפוץ נקודתיות בבתי ספר תיכוניים בעיר. שלושה מיליוני שקלים יוקצו לעבודות באזור תיכון בגין במזרח העיר.
בנוסף, כ-400 אלף שקל הוקצבו לשיפוץ והנגשת ספריות עירוניות, כ-300 אלף שקל הוקצבו לשיפוץ מוזיאון האדם והחי וכשני מיליוני שקלים הוקצבו לשיפוץ תיאטראות ומתנ"סים, בהם בית צבי (כ-400 אלף שקל), מתנ"ס השקמה (כ-160 אלף שקל). כמו כן, הוקצבו כ-28.179 מיליון שקל לבניית מרכז קהילתי חדש ברחוב ארנון בשכונת נווה יהושע. סכום נוסף בסך כ-1.3 מיליון שקל הוקצב לשיפוץ מועדוני נוער. כ-1.250 מיליון שקל הוקצו לשדרוג אולמות ספורט.
עוד עולה מהתב"ר, כי כשני מיליוני שקלים הוקצבו לעבודות במרכז הקהילתי נרקיסים וכשני מיליוני שקלים נוספים - להקמת מועדון גמלאים בשדרות ירושלים. בנוסף, הוקצב סכום של כ-400 אלף שקל לתכנון מרכז תשושי נפש בשכונת השקמה. לשיפוצים ותיקונים בבתי כנסת בעיר הוקצבו השנה כשני מיליון שקלים ולרכישת כלי רכב עבור העירייה הוקצב סכום נוסף של 2.5 מיליון שקל.
ראש העירייה כרמל שאמה הכהן הדגיש, כי התקציב כולל "בשורות חשובות וחסרות תקדים, שכבר החלו ליישם אותן השנה, כמו סבסוד חוגים וקייטנות לילדי העיר, פטור מדמי חבר לגמלאים במועדונים העירוניים והורדת הצפיפות בכיתות הלימוד בתיכונים. זאת, בנוסף לעבודות הפיתוח הנרחבות שיביאו לשינוי פני העיר".
"אנו בעיצומה של תקופת פיתוח חסרת תקדים ברמת גן, והיא תימשך גם השנה", אומר ותיק חברי המועצה בעיר ומחזיק תיק הכספים בעירייה אלי מוסרי. "אני מכהן 24 שנים כחבר מועצה בהתנדבות מלאה, ומתוכן תשע שנים כמחזיק תיק הכספים, בתקופות של שלושה ראשי עיר – צבי בר, ישראל זינגר וכרמל שאמה הכהן", הוא מציין בגאווה, לנוכח התקציב שאושר השנה. "מורי ורבי היה חיים קונביץ ז"ל, הגזבר המיתולוגי של העירייה במשך עשרות שנים. אם קונביץ היה חי, הוא היה מוחא לנו כפיים".
מוסרי מציג נתונים המלמדים לדבריו על שיפור מעמדה הפיננסי של רמת גן. לדבריו, "בקדנציה הנוכחית הצלחנו לשפר משמעותית את מצבה הכספי של העירייה, להגדיל את ההכנסות, עם צפי לשיעורי גביית ארנונה של 95.5%, וגם לבצע התייעלות. רואים את זה בתוצאות הכספיות. אני מעריך שאת שנת 2022 נסיים עם עודף של עשרה מיליון שקל בתקציב השוטף, וגם זה הישג חשוב", הוא אומר.
"הפיתוח המאסיבי של העיר, שיכלול בינוי, שיקום ושדרוג התשתיות והגנים הציבוריים. נשלים השנה פרויקטים שישפיעו בצורה דרמטית על חזות העיר, כמו ברחוב הירדן ובכיכר רמב"ם, שדרות הילד, גן המלך דוד וגן שאול, וכמובן שנמשיך בפיתוח הפארק הלאומי, חלון הראווה של העיר".
"ביצענו פעולות התייעלות, אבל לדעתי יש צורך בהתייעלות נוספת. מיד לאחר הבחירות יהיה צורך לנקוט בצעדי התייעלות במנגנון העירוני. נכון ששיעור ההקצבות לפעילויות גדל, וההוצאות על שכר ירדו יחסית, אבל אנחנו מעריכים, שלנוכח הסכמי העבודה הצפויים בשלטון המקומי, יהיה צורך להוסיף 40-30 מיליון שקל לשכר, ושריינו את הכסף הזה".
"לניצול יעיל יותר של המנגנון העירוני, שיכלול ניידות עובדים בהתאם לצרכים של המערכת, שינוי בחישוב השעות הנוספות וגם בשעות הכוננות. אומנם מרבית השעות הנוספות ושעות הכוננות מוצדקות, אבל ניתן להתייעל ולצמצם".
"אם זה היה תלוי בי, הייתי מצמצם את מספר הנסיעות לחו"ל ואת מספר המשתתפים בהן. אני בעד נסיעות מקצועיות, שבהן לומדים דברים, אבל לדעתי ניתן לצמצם".
"כל רשות מקומית לוקחת הלוואות לצורך ביצוע עבודות פיתוח, על חשבון הכנסות מהיטלים ומקורות נוספים. זה מקובל, וככה עובדים לאורך כל השנים. רמת גן, כרשות איתנה, יכולה לקחת מלווה פיתוח עד 50% מתקציב ההכנסות שלה, אך בפועל, עומס המלווים הגיע רק למחצית מהתקרה. העירייה נמצאת במצב כספי מצוין. הטענות הן פופוליסטיות ומצוצות מהאצבע. מדובר בסך הכול בקבלת אישור עקרוני לקבלת מלווה".
מוסרי מבהיר, כי רמת גן אמורה לקבל עוד הכנסות במסגרת ההיטלים והסכם הגג, בזכות בניית העיר החדשה במזרח רמת גן, שתכלול כ-15 אלף יחידות דיור.
"אזור מזרח העיר לא מנותק מרמת גן. יש לנו תוכנית מסודרת לקבלת כספים והיטלי פיתוח מפרויקטים בשלבי פיתוח במזרח העיר, וגם שם מבוצעות עבודות תשתית ובינוי של מוסדות ציבוריים. התקציב השנה הוא באחת מהנקודות החזקות שלו מיום שאני נבחר ציבור."
"אנחנו נכנסים לשנת בחירות, והתקציב יהיה שקול ואחראי".
"אני עובד עם שאמה הכהן כבר ארבע שנים, ושיתוף הפעולה בינינו מושתת על אמון הדדי והבנה, כיצד להתנהל ברמה הפיננסית. אנחנו עומדים ביעדים והופכים כל אבן כדי להגדיל את בסיס ההכנסות. חשוב לי לשבח גם את הצוות המקצועי בגזברות, במיוחד את גזברית העירייה גלית מימרן, שעושה עבודה מקצועית, תוך שמירה על הקופה הציבורית".
גם התחבורה הציבורית בשבת במימון העירייה עוררה מחלוקת וחצתה גבולות פוליטיים, בעת הדיון על תקציב העירייה. סגן ראש העירייה מנחם דוד (ש"ס) העלה הסתייגות למימון העירוני להפעלת ה'סבבוס' בסופי שבוע במיליוני שקלים, ודרש שהעירייה תפסיק את המימון.
ראש העירייה שאמה הכהן העלה את הסתייגותו של דוד להצבעה. בהצעה תמך גם עו"ד אביהוא בן משה מהאופוזיציה ושני חברים נוספים מהקואליציה - המשנה לראש העירייה וראש סיעת הליכוד משה רווח ויונה טילמן. לעומתם, רוב חברי המועצה הצביעו נגד ההצעה, בהם ליעד אילני ואשת החינוך מירה שנן מהאופוזיציה, והיא הוסרה מסדר היום.
רווח הבהיר, כי אין לו התנגדות לתחבורה ציבורית בשבת, אך הוא מתנגד לכך שהיא תהיה במימון עירוני. "באופן פרטי, כל אחד שינהג כפי שהוא מרגיש, זו זכותו המלאה, אבל גוף ציבורי לא צריך לממן תחבורה ציבורית בשבת, שפוגעת ברגשות של שומרי מסורת ודתיים, שאינם נוסעים בשבת". טילמן ודוד הוסיפו, כי כשומרי שבת, הם מתנגד עקרונית לתחבורה ציבורית בשבתות ובחגים.
באופוזיציה תקפו בחריפות את התקציב. במהלך ישיבת המועצה, שנמשכה יותר משלוש שעות, פרצו פעם אחר פעם עימותים מילוליים בין חברי האופוזיציה לראש העירייה כרמל שאמה הכהן, מחזיק תיק הכספים אלי מוסרי וחברים נוספים בקואליציה.
ראש האופוזיציה אביהוא בן משה טען, שעל רקע יוקר המחייה, הארנונה ברמת גן עולה גם השנה, בשיעור של 1.37%. "לא מספיק שהארנונה כבר עלתה בשל עליית המדד, מה-1 בינואר, יש עוד עלייה של 1.37%", הוא טען. אלא, ששיעור הארנונה עלה בהתאם לנוסחת העדכון האוטומטית של המדינה לרשויות המקומיות.
שאמה הכהן השיב לבן משה: "ביקשנו לבטל את העלאת הארנונה, אבל השרה שלך (שרת הפנים לשעבר איילת שקד, מ.כ) לא אישרה את הבקשה". בן משה לא נשאר חייב: "הבקשה לא אושרה, כי ביקשתם לבטל רק את עליית הארנונה למגורים. הבקשה הייתה צריכה לכלול גם את הארנונה לעסקים".
בן משה טען עוד, כי "העירייה הפכה את ההכנסות מקנסות חניה למקור הכנסה", וסיפר שהיו אירועים עירוניים גדולים בפארק הלאומי, במהלכם נרשמו דוחות חניה רבים. שאמה הכהן דחה את הטענות: "אנחנו מבצעים אכיפה מתחשבת ובשעות הערב ובסופי שבוע, ורק אם מתקבלת פנייה של תושב על מפגע בטיחותי, כמו חסימת מדרכה, או מעבר חצייה, מבוצעת אכיפה.
"מבחינתי, הייתי מוכן לוותר על הקנסות, ושהחניות יהיו מסודרות, בהתאם להנחיות. בחניון הפארק הלאומי החניה לתושבי רמת גן היא ללא תשלום, והקנסות מוטלים רק על אלה שמבצעים עבירות היוצרות סכנה בטיחותית. אנחנו מאוד מתחשבים", ציין שאמה הכהן. גם מוסרי הבהיר, כי "דוחות החניה אינם אידיאולוגיה, אלא רק אמצעי לאכיפה".
בדיון, דרש בן משה לבטל את התקצוב המיוחד לאירועי השקת כיכר רמב"ם, והעריך שלנוכח מצוקת החניה הקשה באזור, יהיה צורך להרוס בעוד כמה שנים חלק מהכיכר, כדי לחפור מתחתיה חניון תת-קרקעי למאות כלי רכב. דרישתו נדחתה על הסף ברוב קולות הקואליציה. בעירייה טענו, כי עבודות השיפוץ בכיכר רמב"ם, בשדרות הילד ובגן המלך דוד ישתלבו בתחנת הקו האדום של הרכבת הקלה, ויהפכו את מרכז רמת גן לחלון הראווה של העיר ולמקום אטרקטיבי גם לאורחים מחוץ לעיר.
שנן התריעה בדיון על היעדר מענה מספק לילדים בגיל הרך ובבתי הספר היסודיים, הזקוקים לסיוע ומתמודדים עם זמני המתנה ממושכים. "אחרי הקורונה נוצרו בעיות רגשיות בקרב ילדים. לעתים, ילד בגיל הרך, הזקוק לסיוע ותמיכה, נאלץ להמתין חצי שנה לאבחון, ובינתיים הוא כבר מגיע לבית הספר היסודי. יש צורך לתגבר את מרכזי הגיל הרך", אמרה שנן.
נציגי אגף החינוך הבהירו, כי זמני ההמתנה הממושכים לאבחון, נובעים ממחסור בכוח אדם מקצועי ולא בשל מחסור בתקציבים. בנוסף, טענה שנן, "יש צורך לתגבר את לימודי החשבון והאנגלית בבתי הספר היסודיים, אך התקציב הייעודי לזה ירד מ-800 ל-700 אלף שקל".
ליעד אילני, שהודיע על כוונתו להתמודד לראשות העירייה, תקף בחריפות את התקציב: "בעיר שגובה את אחד מתשלומי הארנונה הגבוהים, ובמציאות כלכלית קשה במדינה, עם עליית מחירים מטורפת, כשהמחייה הופכת קשה יותר ויותר, שאמה הכהן ממשיך לשעבד את העתיד הכלכלי של העירייה ומוציא עשרות מיליוני שקלים על חגיגות ואירועים לשנת ה-102 של רמת גן, ומגדיל במיליוני שקלים את תקציבי הפרסום, הדוברות ויחסי הציבור, והכל לטובת קמפיין הבחירות שלו".
אילני טען עוד: "סקר מדרג, הגדול בישראל לדירוג ערים קבע, שרמת גן רק במקום ה-13 מבין הערים הגדולות בישראל. במקום להשקיע בחיים עצמם – בתשתיות, בניקיון ובמדרכות השבורות, שאמה הכהן מעדיף את השופוני. רמת גן בניהולו שוקעת לבינוניות". שאמה הכהן לא נשאר חייב וגיחך: "הוא ילד, הוא לא מבין".
מוסרי תקף את אילני בחריפות בעניין גובה ההלוואות שהעירייה נוטלת. "אילני, אתה משקר למועצה ולתושבי העיר. נלקחו רק 50 מיליון שקל ולא 100 מיליון כפי שטענת, ועומס המלווים יהיה נמוך משמעותית. איפה האחריות הציבורית?". בתגובה אמר אילני, כי הסכומים הנמוכים שעליהם מדבר מוסרי עדיין גבוהים ויוצרים נטל פיננסי על העיר לשנים הבאות.
בעקבות העימות החריף עם אילני, העריך שאמה הכהן, שראש האופוזיציה בן משה עוד ישוב להיות לאחר הבחירות הבאות כחבר בקואליציה: "נראה לי שתתמודד למועצת העירייה ותצליח, ושגם תהיה בקואליציה הבאה". בתגובה אמר אילני: "השאלה, בקואליציה בראשות מי".
התרעות פיקוד העורף