4,813 ניצולי שואה מתגוררים ברמת גן ו-1,400 בגבעתיים. מרביתם היו ילדים בשנות מלחמת העולם השנייה. בשתי הערים ציינו השבוע את יום השואה והגבורה - ברמת גן התקיימה ביום שני בערב עצרת הזיכרון העירונית בתיאטרון היהלום. במקביל, נערכו מעגלי זיכרון בכיכר רמב"ם (אורדע) וברחבת המרכז המסחרי בשכונת מרום נווה, בהם הוקרנו קטעי זיכרון של שורדי שואה, שסיפרו את סיפורם על גבי מסכי לד.
בגבעתיים התקיימה עצרת הזיכרון המרכזית לציון יום השואה והגבורה בהיכל יהדות ווהלין. העצרת עמדה בסימן ההתנגדות היהודית בתקופת השואה, בציון 80 שנים למרד גטו ורשה. חמישה שורדי שואה תושבי העיר ונציגת הדור השני הדליקו נרות זיכרון במהלך הטקס. לפני העצרת המרכזית התקיים טקס הנחת זרים באנדרטה בבית ווהלין, לזכר הפרטיזנים והלוחמים היהודיים מווהלין. הטקס התקיים בסימן 82 שנה לרצח יהודי ווהלין ו-81 שנה למרד הגטאות בווהלין.
ברחבי העיר התקיימו כ-45 אירועי זיכרון בסלון, עם עדויות של שורדי שואה ונציגי הדור השני - במרכזים קהילתיים, במועדוני הנוער, בבתי הספר ובבתי תושבים. גם ראש העירייה רן קוניק אירח שורדת שואה תושבת העיר, שסיפרה את סיפור הישרדותה.
"הבדידות היא הצרה הגדולה ביותר של האנושות, והיא מהווה איום אדיר על האוכלוסייה המבוגרת ועל שורדי השואה בפרט", מציינת מנהלת האגף לשירותים חברתיים בעיריית גבעתיים זיוה גבאי. "הבדידות היא הגורם מספר אחד למחלות, לדיכאונות ולתמותה. ראינו את זה בתקופה הסגרים וההגבלות של הקורונה".
גבאי מספרת על שורת פרויקטים ייחודיים שנועדו לסייע בהפגת הבדידות של אזרחים ותיקים וניצולי שואה. "אנו מובילים פרויקט מרותקי בית להפגת בדידות, במסגרתו סטודנטים מקבלי מלגה מגיעים למרותקי בית. בעיר מיושם גם פרויקט יוניפר, שנועד ליצור חיבור ייחודי לאוכלוסייה המבוגרת", היא מפרטת. "בקרב תושבים ותיקים מיושם גם פרויקט ייחודי של התחברות לטלוויזיה, לצורך הנגשת תכנים הכוללים, בין היתר, הרצאות והדרכות לפעילויות ספורט".
גבאי מציינת עוד, כי בעיר פועלות שלוש קבוצות במסגרת "קהילה תומכת", היוצרת קשר ישיר עם ותיקי העיר. פרויקט ייחודי נוסף בגבעתיים הוא "בני משפחה מטפלים", שכולל מפגשים, קבוצות תמיכה, טיולים והרצאות לבני משפחה המטפלים בתושבים ותיקים הזקוקים לסיוע.
גבאי מדגישה במיוחד את עידוד התושבים הוותיקים לצאת לפעילויות. "בעידודו של ראש העירייה, שמחזיק גם בתיק השירותים החברתיים, פועלות כיתות לימוד לאזרחים ותיקים בבתי הספר התיכוניים תלמה ילין, קלעי ושב"צ. יש לזה ביקוש רב ותוכנית הלימודים מגוונת", היא מספרת. "בגבעתיים פועלת גם תנועת נוער הזהב. פעילות התנועה כוללת מפגשים שבועיים בין תושבים ותיקים לבני נוער. בעיר פועל בהצלחה גם פרויקט מרפסות פורחות, במסגרתו צעירים מגיעים לבתי אזרחים ותיקים ומטפחים צמחייה באדניות".
במקביל, מתקיימות פעילויות רבות במועדוני האזרחים הוותיקים בעיר, הן במסגרת העירייה והן במסגרת ההסתדרות, המפעילה באמצעות מחזיק תיק הגמלאים אלי הולצמן את מכללת הגמלאים מדי יום ראשון בבית וואהלין.
"אנחנו מקדמים גם פעילויות תרבותיות וחברתיות לשורדי השואה בעיר, והן כוללות מפגשי זיכרון בסלון, שבהם שורדי שואה מספרים את סיפוריהם האישיים לדורות הבאים", מציינת גבאי. לדבריה, למרות מצוקת הבדידות והצורך במפגשים ובפעילויות תרבות וחברה, מבחינה כלכלית מצבם של מרבית האזרחים הוותיקים בגבעתיים סביר. "רק כ-2% מהאזרחים הוותיקים מקבלים השלמת הכנסה, וכ-20% הם זכאי חוק סיעוד, במסגרת המוסד לביטוח לאומי. הדגש צריך להינתן יותר למיזמים ופעילויות להפגת הבדידות. הבעיה הכלכלית היא פחותה לעומת בעיית הבדידות".
גבאי מתריעה, שבאגף לשירותים חברתיים מטופלים כ-50 מקרים של אלימות, הזנחה, אגרנות ואלימות כלכלית של בני משפחה כלפי תושבים ותיקים. "ראינו מקרים של אלימות מילולית ואיומים מצד ילדים, שמאיימים על הוריהם, שאם לא יסייע להם כלכלית – הם לא יראה אותם ואת הנכדים. "לעתים, היה צורך בהתערבות מיוחדת, למניעת ניצול כלכלי של אנשים מבוגרים".
גבאי מציינת מיזם ייחודי של מפגשים אישיים עם תושבים ותיקים שהגיעו לגיל 100. "יש עשרות תושבים בגילאי 100 ומעלה בגבעתיים. ראש העירייה ובכירים באגף נפגשים באופן אישי עם כל תושב שמגיע לגיל 100. הם אנשים יקרים עם זכויות רבות", היא מציינת. "לנוכח כל מה שקורה במדינה, יש לשמור על מה שהם בנו לנו. הם נתנו לנו מתנה וחובה עלינו לשמור עליה. האזרחים הוותיקים מאוד יקרים ללבנו, הם הפנים של גבעתיים לדורותיה וחלק מהמתיקות של העיר.
התרעות פיקוד העורף