על רקע האקלים הפוליטי והקרע בעם, אירועי תשעה באב המסורתיים, שיתקיימו ברחבי הארץ בימים הקרובים, יעסקו ברובם בפיוס וגישור. "דווקא השנה האירוע שאנו מארגנים חשוב מתמיד", אומר אדיר שוורץ, יו"ר תנועת "התעוררות בירושלים", המקיימת כעשור את האירוע המסורתי "ליל תשעה באב".

"לא הייתה השפעה": גלנט מבהיר - זו הסיבה שהצביע בעד צמצום עילת הסבירות
"נפשי יוצאת אליהם": חבר הקואליציה בהתבטאות מפתיעה כלפי המפגינים

לאירוע, שיתקיים מחר ליד טחנת הרוח במשכנות שאננים מול החומות, צפויים להגיע מאות חילונים ודתיים. באירוע תתקיים קריאת מגילה, ינאם פרופ' משה הלברטל, ולאחר מכן יתקיימו מעגלי שיח על ידי מנחים שונים. "אנחנו רואים את המצב החברתי שלנו היום", אומר שוורץ. "אך סמלי שבתשעה באב נעצור, נתכנס יחד, ניזכר בהיסטוריה שלנו ובמסקנות ממנה, ופשוט נשב ונדבר".

אתה מאמין שמעגלי השיח הללו באמת אפקטיביים במצב כיום?
"במציאות של היום, שבה הדיכוטומיה חזקה מתמיד, יש לדבר הזה חשיבות כפולה ומכופלת. זה לא אומר שאי אפשר להתווכח, שאי אפשר למחות, זה פשוט אומר שיש חשיבות גדולה למפגש עצמו על מנת לשמוע ולהשמיע. זה לא מבטל את המחלוקת, אבל ממסגר אותה תחת איזושהי הפנמה של הגורל המשותף שלנו. החורבן שקרה לפני 2,000 שנה לאבות אבותינו של כולנו מדגיש את זה. החורבן שקורה עכשיו מול העיניים - קורה לכולנו, וביום שאחרי - כבר לא מעניין מי צודק".

"התכלית של האירוע שלנו היא יום אחד בשנה שבו מרבים בשיח, בעיקר על מנת להפיץ אהבת חינם, ולו לשעה", אומר שי בן יעיש, מנכ"ל כנס שדרות לחברה וחינוך, האחראי זה שנים רבות על ארגון אירועי "הלילה לא לומדים תורה", שיתקיימו מחר ב־20 נקודות ברחבי הארץ. "אנחנו מכנסים בעשרות יישובים בארץ פאנלים של דוברים ומנחים מכל הקשת הפוליטית והחברתית - אנשי תקשורת, שופטים לשעבר, פוליטיקאים לשעבר ובהווה, רבנים מכל הזרמים, סופרים, משוררים ואישים מוכרים מהחברה האזרחית, ומפגישים אותם ביחד לדיון. השנה הנושא הוא 'מתאחדים או מתמוטטים?!', כל אחד יגיד איפה המצב הנוכחי פוגש אותו, אם בסימן המתמודדים או המתמוטטים, ואם אפשר להתקוטט בלי להתמוטט. הקהל הוא מגוון, מעורב.

בשנים האחרונות מגיעים יותר חילונים, שבאים מתוך עניין, שרוצים להשמיע את דעתם. חורבן בית המקדש הוא לא רק אירוע דתי, אפשר לראות אותו גם כאירוע חברתי. השנה קרו שתי תופעות מדהימות. מצד אחד, הייתה היענות מאוד גדולה להשתתפות; מצד שני, אנשים שדווקא הגיעו הרבה שנים לאירוע הזה, אמרו השנה שהם לא מוכנים להגיע בגלל המצב. סוג של הרימו ידיים. כל שנה והאתגרים שלה. השנה אין ספק שהאירוע תופס משמעות הרבה יותר גדולה משנים רגילות בגלל המצב הפוליטי".

מהי מטרת האירוע מבחינתך?
"הכי חשוב לנו זה קודם כל ליצור במה שבה אפשר באופן לגיטימי להגיד למשתתפים הנוספים מה מציק לנו, מה מניע אותנו, ובואו קודם כל נדבר על זה ולא נריב. בוא תבין מה מדיר שינה מעיניי, ממה אני פוחד. וגם אם אתה לא מסכים לדעה שלי, בוא לפחות תבין מה מזין את הפחדים והדאגה שלי. דיבור אולי לא מפחית מעוצמת הוויכוח, דיבור גם לא סותר את הרצון במחאה ולא מייתר את המחאה, אבל אין ספק שזה פותח פתח חשוב לדיאלוג בין אנשים. וחוץ מזה, תשעה באב הוא יום שבו אפשר לעצור קצת, לפחד ולדאוג מחורבן בית שלישי, וקצת לראות בעיניים את האפשרויות שיכולות לקרות אם לא נהיה ערניים מספיק".

לימודי תורה (צילום: באדיבות תנועת התעוררות בירושלים)
לימודי תורה (צילום: באדיבות תנועת התעוררות בירושלים)

עדיין אחים
אירועי "הגיע זמן להפגין אחדות" יתקיימו זו השנה השלישית החל מהיום ועד יום שישי במוקדים שונים ברחבי הארץ תחת ארגון הבוגרים של שנת שירות "צמרת" ובוגרי מכינת עמיחי של המועצה הציונית בישראל. "לאירועים הללו אנו מזמינים את הבוגרים שלנו ואת הקהל הרחב מתוך אמונה שדווקא בשעה הזאת זה הזמן לחשוב איך אפשר להתחבר ביחד", אומר יאיר טיקטין, המנהל החינוכי של מכינת עמיחי. "בימים אלה, בערב תשעה באב, נראה כאילו ההיסטוריה חוזרת על עצמה.

במקום שנלמד משני החורבנות הקודמים, אנו פוסעים בעיניים פתוחות לעבר חורבן שלישי. אנחנו מאמינים שאפשר גם אחרת, שדתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים, צריכים לשבת ביחד. אחדות ישראל ומדינת ישראל הן ערך משותף שכולנו מאמינים בו ורוצים לשמור אותו".

אתה מאמין ששיח ייצור גשר?
"האירוע הזה נולד מתוך כאב שלא נובע מתוך דעה פוליטית כזו או אחרת, אלא מעצם הפירוד. השאלה היא לא מה הדעה שלי, אלא אם אני חושב שאנשים שחושבים אחרת ממני הם עדיין אחים שלי. אני מאמין שהם עדיין אחים ושעדיין יש לנו סיפור משותף, עבר מפואר, הווה שהוא קצת לוט בערפל, אבל אנחנו עדיין צריכים להמשיך לכתוב את הפרק הבא של הסיפור על מנת להגיע לעתיד משותף לכולנו. הדרך לבנות את הסיפור המשותף היא בין היתר על ידי חזרה למקורות שלנו.

לכן במפגשים שנקיים נעסוק באגדות חורבן מהעבר על מנת לחפש בהן לקח שאותו ניתן ליישם בהווה. אנחנו יכולים ללמוד מההיסטוריה שהסיפור המשותף שלנו הוא המרכזי. רוב האנשים כן רוצים לחיות ביחד, וצריך למצוא את הדרך לכך".

השריר של התקווה
"התפיסה שלנו היא שמשבר הוא הזדמנות", אומר דוד סולומון, מיוזמי ומייסדי "נפגשים", יוזמה שפועלת מעל שנתיים במטרה ליצור אמון וחיבורים בין ציבורים שונים. מחר, ערב תשעה באב, יתקיים האירוע "הלילה נפגשים", שבמסגרתו אלפי ישראלים, בוגרים ובני נוער מכל גוני הקשת הפוליטית יגיעו לכ־60 מוקדים ברחבי הארץ. "אחד הדגשים אצלנו הוא שזה בלי פוליטיקה, אלא בחוויה טובה שמראה את הטוב שבאחר על מנת לקיים שיח עמוק על סוגיות מהותיות ומשותפות לכולנו שנמצאות במחלוקת. זה שיח א־פוליטי בין אנשים סביב נושא שנקרא ניהול מחלוקות וקונפליקטים".

איך אפשר לא לדבר על פוליטיקה?
"אנחנו זיהינו במהלך המפגשים בשנתיים האחרונות שברגע שעולה פוליטיקה בתחילת התהליך, כאשר עדיין אין אמון והכלה בין אנשים, אז נוצרת אטימות, אין באמת הקשבה והשיח לא מתקדם. מפני שבימים אלה יש בינינו מחלוקות תהומיות, אנחנו בוחרים ליצור מצב שבאמת מקדם את המציאות. לכל מעגל יש מנחה מקצועי, ואנחנו פותחים את השיח במעגל היכרות אישית. אנשים מספרים על עצמם, באילו רגשות הגיעו ולמה הגיעו. זה נותן ביטוי עקיף למצב, ואז לומדים את הסיפור על אגדות החורבן, והשיח עוסק בהשוואה למצב שקורה היום. אנשים משקפים אילו תהליכים זהים הם רואים בימים אלה, והשיח מוכוון למציאת פתרונות ולקיחת אחריות אישית לשיפור המצב".

"הפעילות שלנו היא תמיד של שיח, העמקה וחיבור בין אוכלוסיות", אומרת צופיה אסולין, רכזת מעמותת "פנים אל פנים", המתמקדת ביצירת מפגשים בין קהלים צעירים סביב נושאי עומק ונקודות חיבור ליהדות. מחר בערב תקיים העמותה בטיילת ארמון הנציב בירושלים את האירוע "מחורבן לחיבור", מפגש מסורתי של כמה שנים, שמיועד לצעירים מכל המגזרים. "השנה, לנוכח המצב, אני עוד יותר מרגישה כמה שזקוקים לשיח הזה, למפגשים הללו, על מנת להוריד את החומות", היא אומרת.

"אנחנו לא מחפשים לטשטש את ההבדלים, אלא לדבר עליהם בצורה מכבדת ואוהבת מתוך מבט עמוק על האחר, על המציאות, על היהדות. אנחנו קודם כל רוצים לעורר את השריר של התקווה. אנשים נמצאים בתחושה של מבוי סתום, לא יודעים לאן כל המצב הזה הולך ואיך זה ייגמר. אנחנו באים במבט מאמין, שמבוסס על עבר כל כך עשיר, על המון חוכמה והמון חוסן. לדבר על הטוב - את זה כולם יודעים לעשות, אבל החוכמה היא להצליח לדבר גם כשהמצב מורכב, ובעיקר לשפוך אור על ההיסטוריה שלנו, להיות באנרגיות טובות ובתדר של אהבה".