"העולם לא למד את לקחי השואה. איראן של היום דומה לגרמניה הנאצית", כך אמר היום (שישי) שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ בטקס הממלכתי לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה במכון משואה, "העולם עושה מעט מאוד כנגד התוקפנות האיראנית שמנסה להשמיד את המדינה היהודית מתוך שטח סוריה".
שטייניץ אמר את הדברים אל מול עשרות שגרירים שהשתתפו בטקס שנערך בשיתוף משרד החוץ, ושעמד בסימן התגברות האנטישמיות והגזענות בעולם. עוד אמר שטייניץ כי "ההיסטוריה אף פעם לא חוזרת על עצמה במדויק, אבל הדמיון חזק מאוד. איראן מדברת על השמדת מדינת היהודים ומנסה לפתח נשק גרעיני וטילים בליסטיים ואירופה המודרנית יושבת בצד ולא עושה דבר כדי למנוע זאת" וקרא לשגרירים להפציר במדינותיהם להצטרף למאמצים המשותפים של ישראל וארה"ב נגד תוכנית הגרעין האיראנית ונגד ההתבססות האיראנית בסוריה ובמרחבי המזרח התיכון.
שטייניץ הדגיש כי בניגוד לשאר העולם, ישראל כן למדה את לקחי השואה. "אנחנו כן למדנו ועל-כן אנחנו נלחמים באיראן. לא ניתן לה להפוך את סוריה לבסיס צבאי. אנחנו לא יושבים פסיביים, אנחנו לוחמים בהתחמשות האיראנית", אמר.
השגריר הרוסי בישראל, אנטולי ויקטורוב, ייצג את הקהילה הדיפלומטית בנאום פומבי ראשון של שגריר רוסיה בישראל. הוא הדגיש בדבריו את מחויבותה של רוסיה ושל הנשיא פוטין להילחם במכחישי השואה ובקריאתה של רוסיה לנקוט צעדים כנגד כל ניסיון כזה. ויקטורוב אמר שכולנו זוכרים את מיליוני היהודים שנרצחו באכזריות על-ידי הנאצים בגטאות ובמחנות, והדגיש את החובה להעביר לדורות הבאים את האמת על הברבריות במעשי הנאצים. בנוסף, הוא הזכיר את תפקידה המכריע של רוסיה בהכנעת גרמניה במלחמה וציין שאלפי יהודים רוסים היו חלק בצבא האדום שתרם רבות לתבוסת המכונה הנאצית.
ריצ'רד אלן גרין, עורך חדשות בכיר ב-CNN שהוביל את הסקר שערכה הרשת בנובמבר האחרון, לפיו האנטישמיות באירופה חיה ובועטת, דיבר בפני הנוכחים על הסיבות לעריכת הסקר ועל ההשלכות שלו. גרין סיפר שהרקע לסקר היה שינוי ברמת האנטישמיות הבסיסית בחיי היומיום של יהודים באירופה. בעוד שהיה מקובל לראות עלייה בביטויי אנטישמיות בכל פעם שבו עלה לסדר היום הסכסוך בין הישראלים לפלשתינים, ב-CNN הרגישו שבשלוש השנים האחרונות רמת האנטישמיות הבסיסית באירופה עלתה. הם חשו שיש עלייה במעשי תוקפנות ואלימות כלפי יהודים ללא קשר לסכסוך במזרח התיכון.
הממצאים הקשים שהסקר העלה, הראו בין היתר שכשליש מהנשאלים אמרו שהם יודעים מעט מאוד על השואה או שלא שמעו עליה. הוא הביע שביעות רצון מכך שהסקר עורר שיח והעלה מודעות לנושא האנטישמיות, לא רק בקרב הצופים בטלוויזיה, אלא בקרב מדינאים ודיפלומטים אירופאיים.
פרופ' יהודה באואר, מגדולי חוקרי השואה בימינו אמר שהאנטישמיות היא לא בעיה יהודית אלא בעיה עולמית. "אנטישמיות משחיתה בכל מקום בו, היא הורסת את החברה, את הפוליטיקה, את הכלכלה ואת התרבות ולכן מאבק באנטישמיות הוא מאבק למען האנושות". הוא הדגיש שאנטישמיות היא תופעה שקיימת בעיקר באירופה ובאמריקה ולכן ברוב העולם אין אנטישמיות. אך לשואה, שהיא תוצר של אנטישמיות, יש השפעה על כל העולם, בהיותה רצח העם הגדול ביותר שהאנושות חוותה עד היום. "אין דרך להילחם בג'נוסייד בלי ללמוד על השואה", אמר באואר והוסיף כי "מאמצים בינלאומיים למלחמה ברצח עם נגזרים תמיד מלקחי השואה שנבעה מאנטישמיות".
איה בן נפתלי, מנכ"ל מכון משואה אמרה כי "בזכרו את השואה, על העולם לדעת שהאנטישמיות מהווה אות אזהרה לכל חברה ליברלית ודמוקרטית. השנאה מתחילה ביהודים אך לעולם לא נגמרת בהם. בעשורים הראשונים שלאחר מלחמת העולם השנייה והשואה, דומה היה שהזוועות שנחשפו יהוו לעד בלם בפני כל ביטוי של גזענות ואנטישמיות. אולם, האמונה בעולם חופשי ונאור שהתגבשה בשנות ה-50 של המאה שחלפה הומרה במפנה המאה ה-21 בתהליכים מואצים של רדיקליזציה גזענית, של אנטישמיות ושל שנאת זרים".