בימים אלו כאשר גלי האנטישמיות מכים ברחבי העולם, וכשמקרים ואירועים אנטישמיים מתפרסמים חדשות לבקרים, זה זמן טוב לחזור למקרה האנטישמיות הראשון בעולם המתועד. מגילת אסתר בה נקרא השבוע מגוללת בתוכה את סיפור האנטישמיות הראשון בעולם - המן, צורר היהודים, רצה להשמיד את העם היהודי רק בשל דתו. לפניו לא היו אנטישמיים בעולם שרצו לפגוע ביהודים רק בשל דתם.

פרעה שטבח ביהודים רבים לא עשה זאת ממניע אנטישמי אלא בשל נבואה, אחרים עשו זאת מפחד או מסיבות אסטרטגיות, אך המן היה זה שפתח את הדלת לאנטישמיות, כאשר קבע כי יש להשמיד את העם היהודי. בטענותיו לכך בפני המלך הוא מציין סיבות דתיות - צריך לטבוח בהם כי הם אינם חוגגים את אותם החגים. המן מנצל את כוחו הפוליטי וכדי להוביל את המהלך האנטישמי של טבח היהודים, מוציא צו חתום בטבעת המלך המורה על כך. לצד התיעוד האנטישמי הראשון, מעניין לראות גם כיצד הגיבו היהודים, אותו עם שעד אותו זמן בגלות אופיין כחלש וככזה שהולך כצאן לטבח.

היהודים מבינים כי אין ברירה והם חייבים לפעול. מרדכי לוקח אחריות לטובת הכלל ומשתמש במוח היהודי המפורסם כדי להפעיל אסטרטגיה ייחודית שתסייע לשנות את החלטת המן. הוא מנצל הזדמנות פז לאחר שאחשוורוש מחפש מלכה חדשה, ומכניס כסוס טרויאני לחצר המלך את אסתר לעמדת כוח הקרובה ביותר למלך. מרדכי תכנן את כל מהלכיו היטב. התמקם בשער המלך וכך עקב מקרוב אחר המתרחש, ובין השאר עלה על תכניתם של בגתן ותרש לפגוע במלך וזכה בקלף חזק מול המלך.

ברגע האמת, המהלך שאליו הכל התנקז ובו אסתר הייתה צריכה לבקש מהמלך אחשוורוש את ביטול הצו, מהלך בו היא מקריבה עצמה למען העם, ביקשה אסתר לאחד את העם היהודי, שכולם יהיו שותפים. אסתר החזירה את הלאומיות לעם היהודי. העם היהודי התאחד כנגד הגזירה ונתן אמון במרדכי ואסתר, דבר שהצדיק את עצמו כאשר הצליחו להוציא צו חדש חתום בטבעת המלך כנגד הגזירה. בנוסף היהודים עצמם לא מסתפקים בביטול הצו, טובחים בשונאיהם ותוקפים ראשונים את מי שהיו עתידים לטבוח בהם.

ישנם הרבה כיוונים ללימוד מהמגילה, וכמו שאר הקאנון היהודי יש אינסוף פירושים רלוונטיים וידע יהודי רב גלום בכל שורה ושורה. אם נתמקד בנושא האנטישמיות וההתמודדות מול התופעה, נראה שגם אלפי שנים אחרי סיפור המגילה, היו לא מעט צוררים שניסו בדרכו של המן לפעול לטבח בעם היהודי כדי להביא להכחדתו. אך אנחנו כאן, והיום יש לנו, העם היהודי כבר מדינה. ובכל זאת, אלו שחיים בגולה מתמודדים עדיין עם אותה אנטישמיות לא פוסקת.

הלקח נשאר אותו לקח, ומה שהיה נכון בתקופת אחשוורוש, נכון גם בתקופת טראמפ ופוטין. כדי לנצח את האנטישמיות עלינו להיות מאוחדים כולנו, גם אנו שחיים כאן בארץ ישראל צריכים להסתכל על אחינו בגולה, ולהיות שותפים איתם במאבק, כי כמו שלימדו אותנו אסתר ומרדכי- טובת הכלל מעל הכל.

הכותב הוא מנכ"ל מרכז שטיינזלץ