מחר יסבו רבים מבני העם היהודי אל שולחנות החג ויקראו בהגדה את סיפור יציאת מצרים. אך לא כולם יודעים שעדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לסיפור המקראי. 
 

עולם האקדמיה לא מפסיק לעסוק בהשתלשלות האירועים ההיסטוריים, בנכונותם ובמשמעותם. מחקר חדש של האוניברסיטה העברית מציע זווית נוספת לסיפור יציאת מצרים ובעיקר לדמותו המרתקת של משה. על פי המחקר, ייתכן שבני ישראל כלל לא ברחו ממצרים אלא גורשו ממנה לאחר ניסיון השתלטות על המדינה. 
 

"הצירוף של המקורות המצריים עם הקריאה המחודשת של הסיפור המקראי פורס לנו עלילה שיש בה יסודות חדשים לגבי מה שקרה במצרים ומאיר צדדים שלא הובנו כהלכה עד עתה", מסביר עורך המחקר פרופ' ישראל קנוהל, חוקר בחוג למקרא באוניברסיטה העברית ובמכון שלום הרטמן.

המחקר רחוק מלהסתיים. סדר פסח. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

 

"אנחנו לא שוללים את העובדה שחלק מבני ישראל היו משועבדים ומבחינתם היציאה למדבר הייתה מסע של שחרור ויציאה מעבדות לחירות. זה היה קיים בהיסטוריה ואני לא חולק על זה. המחקר חושף שבצד זה היה גם סיפור אחר, והוא סיפור של ניסיון השתלטות על מצרים, שעשה אותו משה בעזרת תומכיו ובעזרת צבא שכיר שגייס מבחוץ, אולי מארץ כנען".
 

המחקר של פרופ' קנוהל, שעיקריו התפרסמו בספרו "איך נולד התנ"ך" בהוצאת כנרת זמורה ביתן, הולך אחורה, לסביבות שנת 1990 לפני הספירה. "בשנים אלה שלטה מלכה בשם תאוסרת, שהייתה אלמנתו של אחד הפרעונים. הייתה לה בת אחת שמתה בילדותה ולא קם לה יורש טבעי. המצב הביא למאבק על הכס".
 

על פי קנוהל, "בידינו שתי תעודות מצריות הקשורות לעניין המאבק הפנימי על השלטון במצרים. הראשונה היא 'פפירוס האריס' – פפירוס ענקי באורך 40 מטר, ובו חלק אחד מהפאזל המסקרן. החלק השני, המשלים את התמונה העולה מהפפירוס, נמצא במצבה עתיקה. 
 

"בפפירוס האריס מסופר כי ארץ מצרים הייתה מוזנחת ולא היה לה שליט. בכל אזור שלט פקיד או מלך מקומי, שרבו ורצחו זה את זה, ורעב הכה באזור. 

"עוד מסופר כי 'אירסו' השתלט על כס המלוכה. פירוש המילה 'אירסו' הוא 'מישהו שעשה את עצמו שליט. עוד נאמר עליו שמוצאו מאזורנו. אותו אדם לא היה ראוי לרשת את כס הפרעונים והשתלט עליו שלא כדין. הוא לקח מסים מכל הארץ, ביזה את האלים המצריים ומנע העלאת קורבנות במקדשים".
 

המקורות ממשיכים ומספרים על סת־נ־חת', אשר נלחם בזר שהשתלט על מצרים, סילק אותו מהכיסא ומהשלטון ועלה למלוך במדינה. לדברי קנוהל, "ברצוני להציע פרשנות חדשה, שלפיה ה'אירסו' הזה הוא לא אחר ממשה שלנו. הוריו היו מהקבוצה של בני יעקב שירדו למצרים בזמן הרעב והוא גדל בתוך חצר המלכות תחת חסותה של המלכה תאוסרת. 
 

"נשאלת השאלה האם תאוסרת חשוכת הילדים היא היא 'בת פרעה' שגידלה את משה? כאשר היא מתה, משה ראה עצמו כזכאי להשתלט על החצר המצרית ועל הממלכה".
 

המחקר על אודות סיפור יציאת מצרים המסתורי רחוק מלהסתיים. "יש גישות שונות במחקר", מציין קנוהל. "יש מי שסוברים שהסיפור לא היה ולא נברא, שזאת אגדה. אני חושב שהייתה קבוצה משמעותית מאוד בעם ישראל שעברה את החוויה של העבדות במצרים וגם את חוויית ניסיון ההשתלטות והגירוש. ממצאים חדשים ימשיכו להתגלות ואולי ישפכו אור נוסף על מה שקרה".