סלע המחלוקת: 5% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בבריטניה אינם מאמינים שהשואה התקיימה, 8% סבורים שיש הגזמה בנתונים על היקף השואה, 19% סבורים שפחות משני מיליון יהודים נרצחו על ידי הנאצים, ו־45% אינם יודעים כלל מה מספר היהודים שנספו בשואה - אלה הנתונים הדרמטיים והבלתי נתפסים המופיעים בסקר שפרסמה "קרן יום הזיכרון לשואה" בבריטניה ביום השואה הבינלאומי בינואר. 
 

"זה מדאיג מאוד", אמר סטיבן פרנק (84), ניצול שואה יליד הולנד שאביו נרצח באושוויץ, וכיום הוא חבר בקרן ללימוד השואה בבריטניה ומרצה על סיפור חייו. "פגשתי מישהו שאמר שהשואה לא התרחשה. הדרך היחידה להילחם בסוג כזה של הכחשה ואנטישמיות היא בעזרת האמת - אני מספר מה קרה, מה ראיתי ובמה התנסיתי. חינוך חשוב כל כך. אם נתעלם מהעבר, אני חושש שההיסטוריה תחזור על עצמה". 
 

אחד המיזמים המשמעותיים שצפויים לסייע בקידום המטרה הוא אנדרטת השואה, שאמורה לקום בגני מגדל ויקטוריה בלונדון, על גדת נהר התמזה וליד ארמון ווסטמינסטר, משכנו של הפרלמנט הבריטי. ראש הממשלה לשעבר, דיוויד קמרון, הכריז ביום השואה הבינלאומי 2015 על הכוונה להקים אנדרטה ולצדה מרכז למידה לזכר ששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה ולזכרם של קורבנות נוספים של הנאצים. "האנדרטה תעמוד כעדות קבועה לערכים שלנו בתור אומה ותהיה מקום שבו הילדים שלנו יבקרו בדורות הבאים", אמר. 
 

באוקטובר 2017, בתום תחרות בינלאומית שאליה הוגשו 92 הצעות, נבחרו האדריכל הבריטי, דיוויד אדג'יה, והאדריכל הישראלי, רון ארד, לעצב את האנדרטה. חברת האדריכלים גוסטפסון, פורטר ובאומן נבחרו לעצב את פני השטח. האנדרטה מתוכננת להכיל 23 סנפירי ברונזה ש־22 המעברים ביניהם מכוונים לסמל את מספר המדינות שבהן הושמדו קהילות יהודיות. 
 

המבקרים יעברו בחצר האנדרטה, אשר מובילה אל ביתן הכניסה שממנו יורדים למרכז הלמידה התת־קרקעי ובו יהיו "אולם העדויות" ו"חצר ההרהורים". "אנדרטת השואה ומרכז הלמידה לא יתעלמו מטיפול בשאלות המאתגרות ביותר שעולות מההיסטוריה של השואה וממעשי רצח עם אחרים", הסבירו בממשלה. 
 

המעצבים הדגישו כי האנדרטה תקשר בין שלושת הפסלים האחרים שמוצבים בגני מגדל ויקטוריה: שועי העיר קאלה של אוגוסט רודן, אנדרטת בקסטון שמנציחה את שחרור העבדים וכן פסלה של אמלי פנקהרסט, ממובילות המאבק לזכויות הנשים. לדבריהם, המונומנט נועד להתאים לאופי הירוק של הפארק ולפעילות בו, כדוגמת מגרש משחקים לילדים. אולם כאשר ההצעה הוגשה למועצת העיר ווסטמינסטר בלונדון והוצגה בפני הציבור, התקבלו תגובות נזעמות. 
 

יותר מ־11 אלף בני אדם חתמו על עצומה הקוראת "להפסיק את הפרויקט הבלתי ראוי הזה" ומצהירה כי "גני מגדל ויקטוריה נמצאים תחת איום". קרן הפארקים המלכותיים, אשר מנהלת את הגנים בעיר עבור הממשלה, הביעה התנגדות בשל "ההשפעה שתהיה לאנדרטה על מרחב ציבורי פופולרי באזור בבירה שבו יש מעט פארקים ציבוריים". סוכנות התרבות של האו"ם הזהירה מפני "נזק משמעותי" למרחב הירוק של הפארק, ואנשי קבוצת הפעילים "הצילו את גני מגדל ויקטוריה" הביעו חשש כי האנדרטה "תשלוט לחלוטין" על הפארק. 
 

הפרויקט עורר גם לא מעט גילויי אנטישמיות באתר שבו הוצג העיצוב המתוכנן. "נראה שיש מספר בלתי פרופורציונלי של יהודים בחבר המנהלים ובחבר השופטים של קרן אנדרטת השואה ביחס למספרם באוכלוסייה, וזה מפלה, בלתי חוקי וגזעני", נטען באחת התגובות. "אם יהודים רוצים להקים אנדרטה, למה הם אינם בונים בבית העלמין החדש? זה בטוח עבור היהודים ולכולם והמדינה תחסוך 100 מיליון פאונד", כתב גולש אחר.
 

בעקבות הביקורות נדרשו המעצבים להציג גרסה מעודכנת, שהשבוע הוגשה למועצה העירונית לדיון מחודש. הפרויקט העיקרי נותר על כנו, אולם בוצעו שינויים קלים בביתן הכניסה ובשניים מהחלקים החיצוניים של מרכז הלמידה. "אנחנו נוקטים מגוון צעדים כדי לשמר את הפארק ולחזק אותו וכדי להבטיח שהוא יישאר נגיש באופן מלא לציבור", הסביר שר הקהילות, ג'יימס ברוקנשייר. עם זאת, עדיין לא ברור מה תהיה השפעת השינויים על לוח הזמנים, שלפיו הבנייה אמורה להתחיל בשנה הבאה, לקראת פתיחת האנדרטה לציבור בשנת 2022.

הפגנה נגד קורבין בלונדון. צילום: AFP

 

מאה אירועים בחודש

עד שהאנדרטה תוקם, האתר המרכזי של בריטניה לזכר ששת מיליוני הנרצחים היא האנדרטה בגן הלאומי לזכר השואה בהייד פארק שבלונדון: שני סלעים גדולים מונחים זה לצד זה, ועל אחד מהם נכתב ציטוט מספר איכה: "על אלה אני בוכייה פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי". הגן נחנך ביוני 1983, ונציג הממשלה הבריטית, השר לאיכות הסביבה פטריק ג'נקין, הכריז כי האתר נועד לשמש "תזכורת לעבר ואזהרה לעתיד". 
 

מאז, מדי שנה מתקיים במקום הטקס הרשמי של בריטניה לציון יום השואה, בנוכחות ראשי הקהילה היהודית ואנשי שגרירות ישראל, ניצולי שואה ונציגים של ממשלת בריטניה ועיריית לונדון. בשנה שעברה השמיע ראש העיר לונדון, סאדיק חאן, אזהרה מדאיגה שמראה עד כמה המצב קשה גם 35 שנה אחרי המסר של ג'נקין. "קהילות יהודיות חשות לא בטוחות בארץ הזאת, ממש בתוך העיר הזאת", התריע חאן, שיגיע גם לטקס השנה. "זה לא מתקבל על הדעת ואסור לעבור על זה בשקט. אם לא ניזהר, אנחנו עלולים לסגת לאחור בעודנו מאפשרים לחוסר סובלנות ולשנאה לשגשג". 
 

ביום ראשון הקרוב, כאשר יתקיים הטקס בגן הזיכרון, צפויות להישמע שוב אמירות מדאיגות על ההווה ואזהרות לגבי העתיד, ולא מדובר בדברים מנותקים מהמציאות. דוח האנטישמיות השנתי של מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב שפורסם השבוע כלל נתונים מדאיגים ביותר של הארגון לביטחון הקהילה (CST), קרן צדקה שפועלת להגנה על הקהילה היהודית בממלכה המאוחדת, ולפיהם בשנה שעברה נרשמו 1,652 תקריות אנטישמיות, שיא של כל הזמנים, המשקף עלייה של 16% באירועים כאלה לעומת השיא הקודם שנקבע ב־2017. 
 

נתון דרמטי נוסף הוא שמדי חודש מתועדים יותר ממאה אירועים אנטישמיים, ובמאי אשתקד אף היה מספר שיא של 182 תקריות. התקריות האנטישמיות השכיחות ביותר מתבטאות בקללות ובאמירות גזעניות נגד יהודים בציבור. בסך הכל נרשמו 724 תקריות אנטישמיות, וב־384 מהן נעשה שימוש ברשתות החברתיות.
 

סקר של נציבות האיחוד האירופי בנושא האנטישמיות שפורסם בינואר האחרון מצא כי 40% מכלל הנשאלים בבריטניה מאמינים שהאנטישמיות היא בעיה חשובה מאוד או חשובה למדי. 44% ציינו כי הם סבורים שהייתה עלייה במספר האירועים האנטישמיים. 53% ציינו שלדעתם יש בבריטניה בעיה של אנשים שמכחישים את השואה ושיעור דומה של אנשים אמרו כך גם על בעיית האנטישמיות באינטרנט.
 

תסריט האימה 

החשש של הקהילה היהודית בבריטניה מובן גם לנוכח הסקרים הנוכחיים שמראים כי הלייבור מתחיל לפתוח פער על השמרנים בשל בלגן הברקזיט, וכי אילו היו מתקיימות כיום בחירות כלליות (והן אינן צפויות עד 2022), ייתכן שמנהיג המפלגה, ג'רמי קורבין, היה זוכה להיות הדייר הבא במעון ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10. 40% מיהודי בריטניה הודו כי במקרה שיתממש התרחיש הזה, הם עשויים לעזוב את הממלכה. 
 

לא מעט דובר על בעיית האנטישמיות במפלגת האופוזיציה של בריטניה, במיוחד מאז בחירתו של קורבין למנהיג בשנת 2015 וכניסתם של גורמי שמאל קיצוני לפוליטיקה. על אף ההצהרות של קורבין כי הוא מחויב להילחם בתופעה, שוב ושוב מתברר עד כמה הנגע התפשט, והוא אף גרם לפרישתם של שבעה מחברי הפרלמנט של המפלגה בפברואר האחרון. 
 

ביום רביעי, שעות לפני תחילת אירועי יום השואה, הגיעה דוגמה נוספת לעמדותיו הבעייתיות של קורבין בנושא האנטישמיות. ה"טיימס" חשף כי בשנת 2011 כתב קורבין הקדמה לגרסה מחודשת של הספר "אימפריאליזם: מחקר", שפרסם הכלכלן האנטישמי ג'ון א' הובסון, בשנת 1902. בספר, שעליו אמר קורבין כי הוא "מבריק", תהה הובסון: "האם מישהו חושב ברצינות שיש מדינה אירופית שתפתח במלחמה אם בית רוטשילד והקשרים שלהם יתנגדו לכך?". הוא כתב גם כי הכלכלה נשלטת על ידי "גזע בודד ומיוחד, שיש מאחוריו מאות שנים של ניסיון כלכלי והם בעלי מעמד ייחודי לשלוט על מדיניות של מדינות".
 

מארי ואן דר זיל, נשיאת איגוד שליחי הקהילות בבריטניה, הגיבה במכתב תקיף לקורבין, שבו הביעה "דאגה חמורה" בגלל ההקדמה השנויה במחלוקת ודרשה הסבר מלא. "זו תוספת להיסטוריה ארוכה שלך שבה הבעת תמיכה באנשים ובקבוצות שהתבטאו בגזענות מובהקת, ובמקרים מסוימים אף עודדו טרור נגד יהודים", מחתה.
 

בתגובה מסר דוברו של קורבין כי השפה שבה נעשה שימוש בספר המקורי הייתה אופיינית לתקופה וכוונה גם כלפי שחורים ואסייאתים, וכי קורבין שיבח את הניתוח הכולל של הובסון.
 

כמה שעות מאוחר יותר נשמעה התבטאות בעייתית נוספת, הפעם של הלורד ג'ון פרסקוט, לשעבר סגן ראש הממשלה בתקופתו של טוני בלייר. ה"ג'ואיש כרוניקל" חשף כי עיתונאית בריטית־יהודייה מטעם ערוץ 5 שראיינה את הפוליטיקאי הוותיק תהתה כיצד הלייבור יכולה לפתור את סוגיית האנטישמיות. "האם את יכולה לעשות משהו לגבי ישראל וההתנהגות שלה?", התריס פרסקוט וטען: "הכל קשור לישראל, ילדים מתים, מתנחלים על אדמה של מישהו אחר". העיתונאית הגיבה בהלם מוחלט, וכאשר ניסו מטעם העיתון לקבל תגובה מפרסקוט, הוא השיב: "לכו להזדיין". 
 

לוסיאנה ברגר, חברת המפלגה לשעבר שפרשה מהלייבור בשל בעיית האנטישמיות, גינתה את פרסקוט וציינה כי דבריו הם הפרה של ההגדרה הבינלאומית של אנטישמיות שקובעת כי היהודים  אינם נושאים באחריות למעשיה של ישראל. "הלורד פרסקוט צריך להתבייש בעצמו על התנהגותו כלפי עיתונאית שרק ביקשה לעשות את עבודתה", אמרה.

hayim30@gmail.com