תיק גירושים מורכב, שהובא בפני בית הדין הרבני בתל אביב, חשף משולש אוהבים, שבו אישה שהתחתנה עם גבר שממנו לא התגרשה, התחתנה במקביל עם גבר שני, ובמהלך הנישואים עמו ילדה ילד. על דייני בית הדין הרבני היה לקבוע את תוקף נישואיה לגבר הראשון, ובכך להכריע את גורלו של הילד, כדי שלא יחול עליו דין ממזרות.


הסיפור החל כשהבעל השני והאישה הכירו. אז הציגה עצמה האישה כגרושה. הזוג התחתן, ולאחר תקופה עלו הנישואים על שרטון. אז גילה הבעל להפתעתו כי הוא נשוי לאישה שנשואה לגבר אחר, שעמו התחתנה תוך שהם מחליפים טבעות והדבר פורסם בקרב חבריה ואף היו ראיות על החתונה, לרבות כתובה.

האישה הכחישה את הנישואים לבעל הראשון והגדירה זאת כ"מסיבת נישואים", תוך שהיא מציגה את המשתתפים והעדים ככאלה שאינם כשרים. אבל הבעל השני שוחח עם אמו של הבעל הראשון, וזו אישרה את הנישואים של בנה וטענה שמעולם לא נתן לה גט בפועל.
 

הבעל השני החליט שלא לוותר, והגיש תביעה להפקעת נישואים בטענה שנישואיו לאישה בטלים, שהרי היא נשואה לגבר אחר ולפיכך נישואיה עמו יצרו מצב של ביגמיה, שהיא עבירה פלילית. בפני דייני בית הדין הרבני עמדה דילמה. ככל שבית הדין היה קובע כי נישואיה הראשונים תקפים – הוא היה מורה על התרת הנישואים.


המשמעות הייתה שהילד הופך אוטומטית לבנו של הגבר הראשון, שלו נישאה האישה, וככל שהגבר היה טוען שלא קיים עמה יחסי אישות, שכן נפרדו, היה קיים סיכוי גבוה לממזרותו של הקטין. בסופו של דבר, קבע בית הדין הרבני כי על האישה לקבל "גט לחומרא" מבעלה הראשון, כדי למנוע חשש איסור אשת איש.
 

בכך הוציא בין הדין הרבני את הקטין מסיכון של ממזרות, או ממצב שיירשם על שם אב שככל הנראה אינו אביו. בית הדין הרבני קבע עוד כי על האישה והבעל השני להתגרש. הבעל נותר בספק אם הקטין הוא בנו, אך בשל "גט לחומרא" נישואיה השניים תקפים. את הבעל ייצגה עו"ד אביבית מוסקוביץ, ואת האישה - עו"ד ערן עזרא.