נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות קבעה היום (שלישי) דיון נוסף שיתקיים בפני הרכב של תשעה שופטים בבג"ץ "הדירה והבגידה", במרכזו עומד משפט גירושין שהתקיים בבית הדין הרבני, בו טען הבעל שהאישה בגדה בו, ועל כן הוא זכאי להשאיר בידיו את הדירה הרשומה על שמו. בית הדין העליון פסק שרק הבעל זכאי לקבל את הדירה, ובג"ץ, שהסוגיה הגיעה אל פתחו -  הותיר את ההחלטה על כנה.

לאחר מכן האישה הגישה בקשה לדיון נוסף, הבעל התנגד לבקשה והפרקליטות טענה שמאחר ואין כאן הלכה חדשה - אין סיבה לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב. כעת כאמור, נעתר בית המשפט לבקשתה, והנשיאה הורתה לקבוע את התיק לדיון עד לא יאוחר מחודש אפריל 2020.

עורכת הדין רות דיין וולפנר, מומחית לדיני משפחה, התייחסה להחלטה של נשיאת בית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בתיק: "ההחלטה לקיים דיון נוסף ב'בג"ץ הבוגדת' היא החלטה מבורכת וחשובה, שכן פסק הדין שניתן היווה מדרון חלקלק, שהכניס את הבגידה כשיקול לגיטימי בשאלות משפטיות אזרחיות.

במצב שכזה, כשבגידה היא עילה לגיטימית, היא יכולה היפותטית וגם להשפיע גם על עניינים נוספים כמו שאלת המשמורת למשל. ואז מה? הורה בוגד לא יהיה רשאי להיות הורה? חשוב לזכור, כי המשפט האזרחי קובע היעדר אשם בגירושין. לא נכנסים למי אשם, ולכן מדובר במדרון חלקלק שאני מקווה שייעצר בדיון הנוסף בבג"ץ".

מדובר בפסק דין חריג ביותר של בית המשפט העליון שעורר סערה כשהתפרסם בחודש נובמבר האחרון. בית הדין הרבני, שדן בתביעה חייב את בני הזוג להתגרש. באשר לסוגיית הרכוש המשותף קבע בית הדין הרבני, כי לאישה אין שום זכות בדירת המגורים המשותפת. בפסק הדין נכתב: "האישה בגדה בבעלה, חויבה בגט והוטלו עליה צווי הגבלה. רק לאחר דין ודברים הסכימה לקבל את הגט".

האישה הגישה עתירה לבית המשפט העליון,  ונדחתה בדעת רוב על ידי השופטים אלכס שטיין ודוד מינץ. שטיין כתב בפסק הדין: "שניים מתוך שלושת דייני בית הדין הכריעו בשאלת השיתוף בבית לחובת האישה לאחר שבחנו את מכלול היחסים בין בני הזוג באספקלריה של הסכם מכללא. מכלול זה כלל את מעשה 'הבגידה' של האישה כשיקול אשר בא לשלול או לאיין את כוונת הבעל לשתפה כשותפה שוות זכויות בבית".