קרעי מספר על העיצוב המיוחד של בית הכנסת: החזית תהיה בדמות ארון הברית והוא יכלול עזרת גברים, נשים, בית מדרש, חדר לימוד וגם אולם קידושין.
"שהמדינה כולה מכירה במקרה הזה כאירוע לאומי. שהאבל הפרטי והיישובי בא לידי ביטוי בממד הארצי. זה בהחלט נותן תחושה של חוזק ועוצמה".
"החטיפה, והתקופה שלאחריה היו מאוד אמוציונליות ברמה הלאומית. כולם הרגישו את זה, ובוודאי שבטלמון היינו כולנו בתוך זה בעוצמות מאוד גבוהות", מספרת אחינועם מזוז, חברת מזכירות היישוב. "בית הכנסת הוא קודם כל מקום של תפילה. תפילה הייתה חלק מאוד חזק באותו זמן. כולנו היינו בה, עשינו כינוסי תפילה. בניית בית הכנסת זו הנצחה, זו אמירה שגיל־עד נשאר בתודעה, וגם סמל של בניית השכונה החדשה והאחיזה שלנו כאן. הם הרי חטפו ורצחו, כי רצו שלא נהיה, והנה אנחנו נאחזים ומתפללים. המשפחה שלנו תרמה עשרות אלפי שקלים לבניית בית הכנסת. אני יודעת שיש אנשים שגם גייסו לתרומה את ההורים שלהם שלא גרים בשכונה. כולם פה נתנו יד אחת כדי לעזור. משפחות חתמו על הוראות קבע לתקופה ארוכה כדי להתגייס למען הפרויקט הזה. אירוע החטיפה והרצח עשה לנו משהו כחברה, כקהילה. זה העלה אותנו מעל מתחים בין־אישיים קטנים שלפעמים קיימים ומקלקלים את המרקם החברתי. האסון בעצם הפך אותנו למקשה אחת. בזכות בית הכנסת זה גם ימשיך להיות כך".
התרעות פיקוד העורף