שני מיליון תלמידים ישראליים יחזרו בשבוע הבא למלא את הכיתות ובתי הספר במסגרות השונות, עם פתיחת שנת הלימודים החדשה. היום הראשון ללימודים מלווה בהתרגשות רבה עבור מרבית הילדים שיפקדו את ספסל הלימודים. אבל עבור הילדים בשואה, לימודים היו זכות ופרס שרק מעטים זכו לה.
שליחי המרכז הבינלאומי שם עולם גילו באחרונה מסמך נדיר ויוצא דופן שמעיד על מסגרת לימודים שהתקיימה בגטו לודז'. בעקבות מידע שהגיע לשליחים מהתושבים המקומיים, הם הגיעו לעליית גג במבנה הנמצא בשטח הגטו, המשמש כיום את הרשויות בלודז'. כשעלו לחלק העליון של המבנה גילו עשרות ספרי קודש, ספרי לימוד ומסמכים שונים, אז הבינו כי עליית הגג שמשה את היהודים ככיתת לימוד לא רשמית לילדים ובני נוער בגטו. 
בין מאות המסמכים, התגלתה תעודה שהוענקה לשלום בסרמן, נער יהודי בן 16 שסיים את לימודיו במסגרת בית ספר לחייטים שהתנהל בגטו. התעודה הוענקה לו בסוף שנת הלימודים בשנת 1943 ונכתבה ביידיש. על התעודה מתנוססת חתימתו וחותמתו של היודנרט ושני גופים נוספים - האחד ועדת ההכשרות המקצועיות ונציג מקצועי. אלו יחדיו היו הגופים שניהלו את בית הספר המקצועי. תעודה זו הקנתה לו את זכות השיבוץ  לעבודה במפעל התפירה בגטו בו התנאים הסוציאליים נחשבו לטובים יותר ביחס לשאר המפעלים בגטו. 

התעודה הרשמית הוענקה לתלמידים על ידי ראש היודנרט מרדכי חיים רומובסקי שנתן הקצאה מוגבלת להכשרה מקצועית לנערים בחייטות, סנדלרות ונגרות. הילדים שזכו להתקבל לבית הספר המאולתר בגטו היו בעיקר ילדיהם של בכירים יהודים בהנהלת הגטו. 
בתי הספר בגטו לודז' נסגרו בשנת 1941 בהוראת ראש היודנראט מרדכי חיים רומובסקי ומאז התנהלו רק מסגרת בלתי פורמליות לילדים בהן למדו קריאה, כתיבה, עברית, יהדות וציונות. המסגרת היחידה שאושרה הייתה מסגרת להכשרות מקצועיות כדי להפוך את הנערים לעובדים יעילים במפעלי הגטו.
הרב אברהם קריגר יושב ראש המרכז הבינלאומי שם עולם: "כשהשליחים שלנו עדכנו אותי על מציאת המסמכים, הצטמררתי. מדובר בגילוי שחושף עוד זווית בחיי היהודים בגטו שניסו בכל כוחם לשמור על שגרת חיים נורמטיבית בצל הזוועות. העובדה שכל ילד זכאי לרכוש ידע והשכלה בסיסית מגיל צעיר הייתה כפריבילגיה עבור הילדים בגטו והנער היהודי בן ה-16 שהיה צריך בגילו להיות בשלהי הלימודים לקראת מבחני הבגרויות, הרגיש בר מזל שזכה להוציא תעודה מקצועית שלימים הפכה אותו לעוד זוג ידיים יעילות בתוך מפעל לתפירה. כך הצליחו הנאצים לבטל כל צל של שגרה ונורמטיביות בחייהם של היהודים. גם את הזכות ללמוד ולהעשיר את עולם התוכן שלהם, זאת התעללות וחלק ממסע הרדיפה לאורך שנות המלחמה".