בימים אלה מתמלאת שוב רחבת הכותל המערבי מדי לילה באלפי מתפללים ומתפללות המגיעים לומר את הסליחות, כמנהג עדות הספרדים. זהו מעמד מיוחד ומרגש, המושך אליו רבבות של תלמידים, מטיילים ותיירים המבקשים לצפות במעמד ומגלים שלבם מושך אותם להצטרף ולהיות חלק ממנו.

בכל לילה מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים נבקש "רַחֲמָנָא כְּבשׁ חֶמְתָּא וְרֻגְזָא מִנָּן" - הרחמן, כבוש חמתך וכעסך מאיתנו; נתחנן "חֲתם פֶּה שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ. זְעם בּו וְיִדּום: וְיַעֲמד מֵלִיץ טוב לְצַדְּקֵנוּ. הוּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ". השנה תעלה בקשתנו מתוך תהום רבה.

מטבעם של ימי בחירות להיות ימים של פילוג ושל מחלוקת. גם אם בכל ימות השנה פועלים שליחינו מתוך אחריות לאומית ותוך שיתוף פעולה (האמינו לי - שיתופי הפעולה הם רבים וחשובים), הרי שבימי בחירות מתחדדות המחלוקות ומודגשים ההבדלים. כל צד מבקש להאיר את צדקת דרכו, ולדאבוננו גולש הדיון לא פעם לפסים כעורים של לשון הרע, הלבנת פנים והתכבדות מפלגה בקלון חברתה.

השנה יחפפו ימי הבחירות את ימי התשובה וחשבון הנפש הנצחיים של העם היהודי. בכל לילה נבקש מחדש מחילה על חטאינו, ובכל בוקר נקום אל יום של תיקון המחשבה והמעשה. אלה הם ימים מיוחדים במינם. ימים של אמונה שלמה בכוחם של כל אחד ואחת מאיתנו להיות טובים יותר.

חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות הבא עלינו לטובה, מעניק לנו הזדמנות נדירה לתקן את עצמנו דווקא במקום הקשה ביותר של המחלוקת. אנו מוזמנים השנה לבחור מחדש כיצד נתייחס למי שאיננו מסכימים לדעתו. לבחור מחדש את השפה שבה נשתמש כדי לבטא את עמדותינו. האם נבחר באהבה או בשנאה? האם נבחר באחדות או בפילוג? אלה הן הבחירות האמיתיות העומדות בפנינו, בחירות אשר יעצבו לא רק את גורלנו שלנו, אלא את גורלם של מדינת ישראל והעם היהודי.

בסליחות אנו מבקשים: "בְּרגֶז - רַחֵם תִּזְכּר, בְּרגֶז - עֲקֵדָה תִּזְכּר, בְּרגֶז - תְּמִימוּת תִּזְכּר, בְּרגֶז - אַהֲבָה תִּזְכּר". בשעת רוגז זו של בחירות, נזכור את הרחמים, את מסירות הנפש, את תום הלב ואת האהבה של כל אחד ואחת מאיתנו, בני ישראל. מימין ומשמאל, דתיים וחילוניים. הלא אב אחד לכולנו. שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.