בדיוק כפי שצפיתי מראש, ביקוריי החד-פעמיים בחדר הכושר שבמתחם מגוריי, לא הפכו אותי להיות בריא ורזה יותר. מה שכן, למרבה הפלא, הם דווקא הפכו אותי להיות חכם הרבה יותר. לראשונה בחיי הבנתי כיצד מרגיש אדם מן הישוב שנקלע לביקור חד פעמי בבית הכנסת. לא שזו תופעה כל כך נדירה, אלא שלרוב אני חווה אותה מנקודת מבטו של המתפלל הקבוע, זה שמרגיש בן-בית בבית הכנסת, ומתבונן מן הצד באורח שבא לבקר פעם בשנה. אך מעולם לא יצא לי לחוות את החוויה בנעליו של האורח, עד שכאמור נקלעתי לאותו ביקור חד פעמי בחדר הכושר.

מסתבר, שלמרות ההבדל התהומי בין קודש לחול, ביקור בחדר הכושר מזכיר מאוד ביקור בבית הכנסת. בשניהם קיימים כללי התנהגות בלתי כתובים, אותם כמובן אף אחד לא טורח ללמד אותך מראש, אבל אם רק תעז בטעות לעבור על אחד מהם, אוהו, תזכה מיד לנזיפות רמות. בשניהם יש את ה'קבועים' אלו שמרגישים בבית ובוחנים בעליונות, ואפילו קצת בבוז, את ה'חדשים', ובקיצור, לשניהם צריך אומץ רב כדי להעז ולהיכנס.

אלא שכאן בדיוק מסתיים הדמיון בין השניים – כי בעוד שביקור חד שנתי בחדר הכושר הוא בזבוז מוחלט של זמן, שהרי מבלי להתמיד ולהתעמל באופן שיטתי וקבוע לא תשיג שום תוצאה. ביקור חד שנתי בבית הכנסת, כמו זה של אותם המוני מבקרים שבאים לבית הכנסת פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים, לא זו בלבד שאין חלילה לזלזל בו או להמעיט בחשיבותו, אלא אדרבה, דווקא הביקור החד שנתי הזה הוא חשוב ומשמעותי מאין כמוהו, ובמידה מסוימת מגדיר ומבטא יותר מכל דבר אחד את מהותו של יום הכיפורים כולו.

שמעתם פעם על "סדר העבודה"? ואני לא מתכוון לשיר החדש (והמצויין) של ישי ריבו... ובכן, סדר העבודה הוא אותו חלק בתפילת יום הכיפורים בו אנו קוראים ומתארים את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש, שכפרת כל ישראל הייתה תלויה בה. רגע השיא של עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים היה כניסתו לקודש הקדשים, אליו הותרה הכניסה פעם אחת בשנה בלבד, כפי שנאמר בתורה "אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'".

זה אמנם קורה רק "אחת בשנה", אבל דווקא הביקור הנדיר, ואפילו החד-שנתי, הזה, הוא זה שמביא לידי ביטוי את קיומה של ה"אחת שבנפש", נקודת הזהות העמוקה, הזכה והטהורה ביותר, הטמונה בנשמתו של כל יהודי בצורה זהה. זו שמתגלה ביום הכיפורים והופכת את כולנו למקשה אחת, לעם אחד, וממנה צומחת לנו הסליחה והכפרה.

ככה שגם אם אתם מבקרים בבית הכנסת רק פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים, אל תמעיטו בערכו של הביקור החד-שנתי הזה. ובינינו, אחרי שטועמים את טעמו של ביקור אחד בקודש הקדשים, ורואים כמה טוב הוא מחולל, מה, לא ננסה לבוא כבר כל יום?

שליח חב"ד בשכונות הצפון החדש, ורב ביהכנ"ס 'סי אנד סאן', ת"א