עכשיו, קחו את המילה "טעם" ופרשו אותה במובן של "נימוק" או "סיבה", ותבינו שכל עוד החיבור שלנו לקב"ה, לתורתו ולמצוותיו נובע מסיבה וטעם כלשהם, הדבר טוב ונפלא. אבל רק כאשר נגיע לחיבור אמיתי לאלוקים, חיבור שחורג מכל סיבה וטעם, כזה שנובע אך ורק מההכרה שהוא חיינו ואורך ימינו, או אז תתפרץ בקרבנו השמחה הגדולה, שמחת בית השואבה. קחו כוס מים, לא כדי להירגע, אלא כדי לשמוח - לחיים!