שמחת תורה זה אירוע מדהים בו עם שלם סיים לקרוא וללמוד את פרשיות התורה ולא מסוגל לעצור את פרץ השמחה והריקודים. איזה עם בעולם מקדיש יום בשנה בשביל לרקוד ולשמוח עם ספר החוקים שלו? כנראה שהתנ"ך איננו ספר חוקים מתיש ומשעמם אלא ספר שמעניק חיים ללומדיו. כנראה שקשה להישאר אדישים לקסם של התנ"ך ולכן היום הזה נוגע באנשים רבים כל כך. אפילו אחרי שהחג נגמר מתקשים להפסיק לשמוח ולכן יהודים רבים מוסיפים עוד ריקודים עם ספר התורה במוצאי החג.

מה שמדהים הוא שיהודים בכל העולם חוגגים את זה בצורות שונות אבל התוכן משותף. בין הפיוטים של יהודי תימן, הסלסולים של יהודי מרוקו והריקודים הסוערים של חסידי פולין משתרעים מאות אלפי קילומטרים אך אש בוערת של אהבה לתורה מחברת בין כולם.

כילד היה נדמה לי ששמחת תורה זה סוג של חתונה. מסתובבים עם ספר התורה תחת חופה ברחובות העיר כאשר עשרות או מאות רוקדים מסביב. יש חתן תורה וחתן בראשית, שהם שני האנשים שזכו לקרוא את ההתחלה והסוף של התורה בבית הכנסת. יש אוכל, שתיה ואווירה שמחה. במילים אחרות, בשמחת תורה אנחנו מתחתנים עם התורה.

אחד הדברים שמיוחדים בשמחת תורה זה העובדה שמדובר בעשייה שלנו, אנחנו למדנו את התורה ולכן אנו שמחים בה. לעומת זאת בחג שבועות אנחנו שמחים כי אלוהים נתן לנו את התורה בלי שאנחנו עשינו משהו לשם כך. שמחת תורה זה יזמות ישראלית במיטבה.

היוזמה שלנו בולטת מאוד בשמחת תורה ביחס לחגי תשרי האחרים. בראש השנה פתחו את ארון הקודש במהלך התפילות לזמנים מוגבלים אך לא הוציאו את ספרי התורה. ביום כיפור הוציאו את ספרי התורה במהלך תפילת כל נדרי אך לא עשו איתם דבר. בשמחת תורה מוציאים את ספר התורה מארון הקודש, מחבקים אותו חזק ורוקדים איתו במשך יום שלם.