"ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב, ג).

מכיוון שאין בנו מעשים בזכות עצמנו, נשענים אנו על זכות אבות, כמו שנאמר: "וזכור לנו את הברית ואת החסד ואת השבועה אשר נשבעת לאברהם אבינו". זוהי זכותנו ואין בלתה.

שאל המגיד מדובנא במשלו: מעשה בבעל צרכנייה שכל בני העיירה היו קונים בחנותו. יום אחד ערך הגביר של העיירה חתונה לבנו. שיגר לו בעל הצרכנייה מתנת נישואים יקרה ביותר, בשווי 50 רובלים. כעבור מספר שבועות השיא אחד העניים את בנו, ואותו סוחר שלח גם לו מתנת נישואים, בהבדל קטן: שוויה של המתנה היה בקושי כמה רובלים.

התרעם העני: "היכן הצדק? אני ואותו גביר קונים אצלך את כל מוצרי המכולת. מדוע אליו שלחת מתנה בשווי 50 רובלים ואילו אליי שלחת מתנה דלה?".

ענה לו בעל הצרכנייה: "כיצד אתה משווה? הלא הגביר קונה ביד רחבה ומשלם במזומן ואולי מחצית פרנסתי ממנו, ואילו אתה, מה הן קניותיך? זנב דג מלוח וקומץ גפרורים? וגם זאת בהקפה! במתנה שלך בעצם החזרתי לך את כל רווחיי מקניותיך במשך שנה שלמה".

והנמשל: כיצד באים אנו ומבקשים ישועה בזכות אברהם אבינו? מה הדמיון בינינו לבינו? הוא הרי היה "גביר" וממנו היה לקב"ה "פדיון" רב של מצוות ומעשים טובים, ואילו אנו משולים לקבצנים דלפונים, הקונים מעט ובמחיר גרוע אי אלו מצוות. מניין לנו החוצפה לדרוש שניענה משמיים כמו אברהם אבינו שעמד בעשרה ניסיונות?

# # #

התשובה תובן אף היא במשל: מעשה ביהודי כפרי שהיה בור ועם הארץ אך עשיר גדול, ולו בן מוכשר אשר נשלח ללמוד בישיבה. הבן עשה חיל בלימודיו ונעשה גאון והתלמיד המצטיין בישיבה.

לימים נפטר ראש הישיבה, והנהלת הישיבה רצתה למנות את העילוי בן הכפרי לראש הישיבה. המתנגדים למינוי טענו שאין זה יאה למנות את בנו של אותו יהודי בור ועם הארץ לראש הישיבה.

הכפרי, בשומעו את הוויכוח, הודיע שאם ימנו את בנו העילוי לראש הישיבה הוא מתחייב להחזיק את הישיבה במשך עשר השנים הבאות. הסכימה ההנהלה לכך ומינתה את הבן לראש הישיבה.

זכה אותו כפרי לראות את בנו מרביץ תורה ברבים ונערץ על תלמידיו ואף זכה לראות גם נכדים בני תורה. לימים נפטר הכפרי, ואף בנו המוכשר הגיעה שעתו ונפטר. רצו למנות את בנו של ראש הישיבה לממלא מקומו.

קם ישיש אחד וטען: "כמו שאביו של ראש הישיבה המנוח נידב סכום שהספיק לעשר שנים, כך גם על בנו המועמד לראשות הישיבה לתרום סכום דומה". לעגו לו חבריו: "לראש הישיבה המנוח לא היה ייחוס, ולכן אביו תרם כסף, אך ראש הישיבה החדש הוא בנו של ראש הישיבה העילוי זצ"ל".

הנמשל: אברהם אבינו היה צדיק, אך הייחוס שלו דל. אביו היה תרח. ואילו אנו, הייחוס שלנו הוא אברהם אבינו ובזכותו ניוושע.