למרות העלייה המדאיגה באנטישמיות, אנשים לא יהודיים בגרמניה ופולין נמשכים לבתי הכנסת לשמוע את הדרשות ואפילו את התפילות – ובמספרים הולכים וגדלים. גם אם חלקם אולי רוצים להתגייר בעתיד, רבים באים רק מתוך משיכה או חיבה ליהודים וליהדות, אך עצם נוכחותם דורשת מהרבנים לשקול את גבולות ההשתתפות שלהם.

חשבתי על זה כשטסתי לוורשה ביום בו צוין 75 שנה לשחרור אושוויץ. כנכד של ניצולי שואה, הייתי מודע מאד לכל מה שהיה והושמד – האנשים, אורח החיים היהודי, הקהילות. ובכל זאת, הייתה לי תחושת חזקה של שמחה וסיפוק בזכות היעד שלי, סמינר בן יומיים לרבנים שליחים המשרתים בקהילות בפולין וגרמניה.

מכון שטראוס-עמיאל מרשת אור תורה סטון זוכה לשלוח את מיטב מנהיגיה הרוחניים של מדינת ישראל יחד עם נשותיהן, המוכשרות לא פחות. יום יום הם ניצבים בפני אתגרים הלכתיים וקהילתיים חריפים, כאלה שלא עלו על סדר יומם של רבנים כבר מאות בשנים. אתגרים אלו מעידים על חיים וצמיחה במקום שבו הם כמעט נגדעו: פולין וגרמניה, שתי מדינות שאדמתם ספוגה בכל כך הרבה דם יהודי.

מושב מרגש מאד בסמינר עסק בסוגייה של יהודים מלידה, אשר כעת מתחילים לחפש את שורשיהם. הרבה פעמים זה נעשה בזכות הרשתות החברתיות. לראשונה הם טועמים גפילטע פיש או שומעים את פרשת השבוע. ובדיוק כפי שקציצות הדג הם לפעמים טעם נרכש, כך גם שמירת המצוות לא מתרחשת בן לילה.

הרב יהושע גרינשטיין. קרדיט: באדיבות מכון שטראוס עמיאלהרב יהושע גרינשטיין. קרדיט: באדיבות מכון שטראוס עמיאל

כדי להדריך אותם בצעדיהם הראשונות באורח החיים היהודי, התמודדנו עם ההשלכות ההלכתיות של קיום מצוות חלקי. התלבטנו איך לשייך את המילים הנצחיות של התורה למציאויות חדשות אלה בה יהודים מקיימים את מצוות התורה באופן סמלי או חלקי. העמקנו במקורות חז"ל לאורך הדורות ושאלנו אם יש ערך בנטילת רק שתיים מתוך ארבעת המינים בסוכות, בבניית סוכה בסלון, בקיום סדר פסח כמה ימים אחרי החג, בהנחת תפילין לא כשרות או בקידוש על יין לא כשר. האם עדיף לנקוט גישה מחמירה של 'הכול או כלום' או האם עדיפה הגישה ש'עדיף קצת מכלום' תוך שאיפה בעתיד לשמירה קפדנית יותר של המצוות? 

עוד אתגר שעמו מתמודדים הרבנים היא השתתפות של לא יהודיים בתפילות. רבנים אלה, שגדלו בישראל בקהילות שבהם מנייני תפילות קבועים הם עניין שבשגרה, מנהיגים היום תפילות שבת בבתי כנסת שאליהם הגיעו ארבעים אנשים, אך אין בהם עשרה גברים יהודיים מעל גיל בר מצווה. ובכל זאת, הרבנים מתארים בהתרגשות את האושר של היהודים המנשקים את ספר התורה וקוראים מתוכו, גם כשזה בלי ברכה. במקרה אחר תיארו את ההערכה שלהם כלפי גוי אוהב ישראל, שהגיע בזמן לתפילה בבית כנסת ומציע להרים טלפונים בשבת ליהודים שלא באו כדי לנסות לארגן מניין כשר.

רבים הסיפורים ומצבים דומים בקהילות עתיקות אלה הנולדות עכשיו מחדש. המנהיגים הצעירים מתאמצים לגשר על הפער שבין היהודים ליהדות במקומות ששאפו להתנקות משניהם. אני בטוח שבמשך מאות בשנים, יהודים שהקשיבו כל שנה בפסח לחזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל ראו בו חלום בלבד. אחרי ביקור של יומיים בחברת המנהיגות הרוחנית הצעירה של גרמניה ופולין, אין צורך באמונה עיוורת בניסים – רואים אותם מתרחשים כמעט כל יום.

הכותב מנהל הכשרה ושיבוצים של מכון 'שטראוס-עמיאל' מבית רשת 'אור תורה סטון', המכשיר רבנים לחיזוק זהות וקיום יהודיים ביותר מ - 160 קהילות בתפוצות