פרויקט ''שיחות בהר הבית'' מיועד להנגיש לכלל עם ישראל ולעולם כולו את מרכזיות המקום מאז ומקדם! בהיסטוריה, בארכיאולוגיה, בתרבות ובדת. בסדרת שיחות זו, יועלו שיחות שונות עם מגוון דמויות בחברה הישראלית, בנושא הר הבית על חלקיו הרבים.

בפרק זה עליתי לסיבוב קצר עם היהודים סביב כיפת הסלע, שם שוכנת אבן השתיה. למן ההתחלה נכמרו רחמי על המקום הנטוש ושמו ''הר הבית'', יהודים מהלכים שם כמו זומבים, מנסים "לגנוב" עוד חוויה רוחנית  ותפילה בלב, במקום הכי, הכי קדוש לעם ישראל.

בקבוצה הילכה אישה שעלתה לראשונה להר הבית ובכל הסיבוב תהתה בקול רם: "מדוע אסור ליהודים להתפלל ולגשת לאבן השתיה?" מדריך שהיה במקום הסביר לה שמדובר בהסכם פוליטי שאוסר על יהודים לבוא לשם, בכל זמן שרוצים או לעשות כל מחווה דתית / רוחנית. במהלך הסיבוב נתקלתי בבחור שרוצה להקים מפלגה שבמצע שלה תודגש משימה של  בניית בנין המקדש, כמרכז רוחני לעם ישראל.

מיתוך צער על המתרחש במקום  התיישבתי על אבן אחת מבין רבות ששימשו את בתי המקדש ולפתע קלטו עיני אבן מסותתת עם שם האל ''יה'', הרי היא לפניכם.

אבן עם הכתובת ''יה'' בירושלים (צילום: אופירה הלוי)אבן עם הכתובת ''יה'' בירושלים (צילום: אופירה הלוי)

איני יודעת אם זה מקרה או צירוף של אבנים ששוחזרו יחד, או אולי יד מכוונת לגילוי עדות ראייתית לבית מקדש ששכן שם, אך מה שבטוח שהמראה הזה שנגלה לעיני מיתוך צער וכאב על עולי ההר המתעקשים יום יום לעלות להר תחת חוויות של ביזוי ובושה וכל זאת על מנת להביא את אחרית הימים לימינו אנו, גרם לי לחשוב על האבנים הללו  ועל המשפט בתהילים '' אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פינה''.