יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית: "אנחנו עדיין זקוקים לערכי הציונות"

רגע לפני הקונגרס הציוני ה־38, מספר אברהם דובדבני על מטרות הארגון, שממשיך לפעול במרץ כדי לעודד עלייה, לפתח יישובים, לחנך לערכי היהדות ולהפיץ את השפה העברית בתפוצות

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
 אברהם דובדבני
אברהם דובדבני | צילום: באדיבות ההסתדרות הציונית

"אנשים שואלים אותי 'איך אתה יכול להסביר את ההצלחה של הארגון'", דובדבני מחייך ועונה - "אני אומר להם שזה בגלל דבר אחד: אלוהים הוא ציוני". על פי דובדבני, לארגון ישנם ארבעה יעדים מרכזיים: עידוד וקידום עלייה, פיתוח יישובים חדשים ברחבי ישראל וביסוסם, חינוך הדור הבא לחשיבותה של הציונות ומרכזיותה של ישראל ליהדות, והקפדה על כך שהשפה העברית תהיה מובנת וגם מדוברת בקרב יהודים ברחבי העולם.

כשנשאל, דובדבני מודה כי קשה לשכנע יהודים לעזוב את חייהם הנוחים בגולה, לעקור את בני משפחתם מהמקום שבו הם מתגוררים ולעבור לישראל. עם זאת, הוא מוסיף, "ציונות פירושה לעשות את הבלתי אפשרי - ואנחנו עובדים בכל הכוח והיכולת שלנו לעשות זאת". בנוגע להקמת יישובים חדשים בישראל, דובדבני מספר כי ההסתדרות הציונית העולמית הציבה יעד: לפתח יישובים קהילתיים חדשים בכל שנה. הוא מצביע בגאווה על היישוב החדש מיטל, שעלה על הקרקע לאחרונה במורדות הר גלבוע. מיטל הוא יישוב מעורב של משפחות דתיות וחילוניות, שמספק הזדמנות ייחודית למשפחות ציוניות, צעירות ואידיאליסטיות לבנות קהילה יחד.

חינוך הדור הבא בתפוצות לחשיבותה של ישראל הוא חיוני, מציין דובדבני. לשם כך, ההסתדרות הציונית העולמית שיגרה יותר מ־200 שליחים לבתי ספר יהודיים ברחבי העולם, כדי ללמד יהדות, את השפה העברית ועל הנחיצות של מדינת ישראל לחיי היהודים. "התחלנו לפני שמונה שנים עם 60 מורים", אומר דובדבני. "כיום יש לנו יותר מ־200. זוהי הצלחה אדירה, ואנחנו לא מספקים את כל הדרישה". דובדבני אומר כי ההסתדרות הציונית העולמית תוסיף מאות מורים לאחר סיום מגיפת הקורונה.

לדבריו, מגיפת הקורונה לא עצרה את התנהלותם של הקורסים. "הפעילות שלנו מעבר לים השתנתה, אך לא נעצרה", אומר דובדבני. "אנו מפעילים 250 קבוצות אולפן באמצעות זום, ויש דרישה להגדלת המספר". אולם למרות ההתעניינות ההולכת וגוברת בקורסים לשפה העברית, דובדבני אומר כי היחסים בין יהודים בישראל ליהודים בתפוצות נמצאים בשלב קשה. יהודים מחוץ לישראל, הוא אומר, שופטים את ישראל על פי הפוליטיקה.

"מה שחסר", הוא אומר, "זה גוף שיסביר את חשיבותה של המדינה היהודית לעם היהודי. עם הקמת מדינת ישראל ב־1948, ואפילו לאחר מלחמת ששת הימים, אנשים העריכו את נס הקמתה של ישראל ואת חשיבותה. אבל אחרי 72 שנה צמח דור חדש שמעולם לא חווה חיים בלי ישראל, והוא קיבל את המדינה כמובן מאליו. "עלינו להגיע לצעירים האלה כדי להסביר להם את שורשינו ואת מהותנו. הם יכולים לא להסכים ואף לבקר את ישראל, זה בסדר. אבל זה לא צריך להשפיע על הקשר שלהם למדינת ישראל".

הקונגרס הציוני העולמי הקרוב - ה־38 במספר - יהיה הראשון שייערך ברשת ולא באופן פיזי. 720 נציגים ומשקיפים מיותר מ־30 מדינות ישתתפו באירוע שייערך שלושה ימים, בתאריכים 20־22 באוקטובר. המפגשים יתקיימו בשעות אחר הצהריים, מסונכרנים עם אזורי זמן בישראל, צפון אמריקה, אמריקה הלטינית, אירופה, אוסטרליה ודרום אפריקה.

כל המשתתפים יתחברו באופן מקוון באמצעות המכשירים הדיגיטליים שלהם ישירות לדיונים, להרצאות, לפאנלים וגם להצבעה באמצעות פלטפורמה מקוונת חדשנית של מרכז הכנסים הבינלאומי בירושלים. בנוסף, המשתתפים יוכלו לתקשר ישירות זה עם זה באמצעות הפלטפורמה. בשנה הבאה, ככל שהקורונה תיעלם, יחזור הקונגרס להיערך במתכונתו הרגילה עם מאות נציגים שיקיימו פגישות פנים אל פנים ודיונים.

"מדינת ישראל היא הגורם המחבר העיקרי בין יהודים ברחבי העולם", מוסיף דובדבני. "המשימה של ההסתדרות הציונית העולמית היא לסייע לה להמשיך במשימתה ולהמשיך להפיץ את הערכים שלה בקרב יהודים ברחבי העולם". אברהם דובדבני גדל עם הציונות. אביו, ברוך דובדבני, היה מנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית והביא מאות אלפי עולים לישראל. "אני ממשיך בעקבותיו", הוא אומר. "עשיתי את זה כל חיי - כל מה שיש לי הוא ממנו". 

תגיות:
הקונגרס הציוני
/
ההסתדרות הציונית העולמית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף