תהליך של יציאה בשאלה או חזרה בתשובה בדרך כלל לא קורה בן לילה. אנשים שמחליטים לעשות שינוי כזה סובלים פעמים רבות מימים ולילות של חיבוטי נפש קשים מנשוא, בעיקר אם הם נשואים ובעלי משפחות. 

בדרך כלל כשאחד מבני הזוג מחליט לעשות את הצעד המחשבות הראשונות שעוברות בראש הן האם אשתי תקבל אותי כך? האם לא אהרוס את חייה? הרי בחתונה היינו שווים בדעותינו פחות או יותר, ובשאיפותינו, האם לא תחוש ששיקרתי לה? לאחר מכן מגיעות התהיות הרבות, לגבי היכולת של הקשר לשרוד, חינוך הילדים, מקום מגורים ועוד. ההחלטה לרוב איטית ומלאת תהיות, שיקולים, מצפון וחרדות.

עבור זוג כזה, המנהל משפחה וילדים, מדובר באתגר משמעותי ביותר. יציבות המשפחה מתערערת והזוגיות עומדת תלויה בין ארץ לשמים.  אם הזוג לא יזכה להדרכה, הדרך לפירוק המשפחה תהיה קרובה מתמיד.

בהנחה שבין בני הזוג עדיין קיימת אהבה ואמון בסיסי הוא עדיין חלק מהמשוואה, ניתן ואפשרי לעשות את התהליך המאתגר הזה ואף לצאת ממנו נשכרים, כך שבסוף התהליך ימצאו בני הזוג אהבה שאינה תלויה בדבר.

הדרך להגיע לשם היא ראשית על ידי הכרה בעובדה שלבן הזוג או בת הזוג שלנו ישנה זכות הבחירה. אנו לא שולטים במוחו ובליבו, ואין לנו את היכולת לשנות אותו או לשלוט בו. כאשר אנו משחררים את מקום השליטה יש מקום לכאב. 

עמי ברעםעמי ברעם

השלב הבא הוא לנסות לייצר הכלה דו כיוונית. זה שנשאר באמונתו ובתורתו יש להעריך אותו על כך, לכבד אותו ולתת לו את מקומו הראוי לו, וגם זה שפרש יש לו מקום, עלינו לכבד את דרכו ולהכיל את המצב ואת הבחירה שלו. הבסיס האנושי שבנו לא משתנה אם אנו שומרי מצוות או לא. הכבוד הבסיסי שעלינו לרחוש לבן הזוג שלנו איננו קשור בהיותו שומר מצוות או חילוני.

חלק נכבד מאותה הכלה, היא התובנה הבסיסית שעלינו להבין ולקבל את העובדה המוגמרת – המצב השתנה. שום דבר לא יחזור להיות כשהיה. עלינו לחשב מסלול מחדש. זה איננו אסון, אנשים חוו וחווים משברי חיים עצומים ומצליחים לשרוד אותם ולהיבנות מהם, כאשר מוצאים וסוללים ביחד את המסלול הנכון, המחושב, המכיל והנזהר ובונים ערוץ תקשורת אמין ובטוח.

לאחר שהסכמנו יחד שאנו מעוניינים להישאר בזוגיות ושאנו מקבלים את השינוי עלינו ללבן יחד ולקבוע בעזרת אנשי מקצוע את גבולות הגזרה שלנו. אם לאחד מבני הזוג חשוב להמשיך לשמור על נושא טהרת המשפחה – יש לכבד את זה. אם לשנייה חשוב מאד לגור בקרבת הקהילה – צריך לבדוק מה אפשר לעשות. העיקרון המנחה הוא – להתקרב כמה שיותר. הפערים גם ככה גדלים מעצמם והרצון להיות עבור השני ולסייע לו בתהליך שנכפה עליו, הוא המאפשר לצמוח מתוך הניסיון הזה.

גם הילדים מקבלים את המצב בהשלמה וברוגע כאשר הם רואים את ההורים שלהם מתאמצים האחד על כבודו של השני. זהו ערך מוסף ייחודי שיהיה לילדים שלכם כאשר גם הם במסלול החיים שלהם ייחשפו לאתגרים ודברים לא צפויים. גם להם יהיו את הכלים להתמודד, את היכולת לראות את הדברים אחרת ולמנף אותם לטובתם.

הכותב הוא מייסד עמותת 'התקשרות זוגית – מחברים קצוות בבית' המלווה זוגות "דתילונים" – שאחד מבני הזוג חזר בתשובה או יצא בשאלה.