ספר התורה התימני

בן 300־350 שנה, נמצא במרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל ברחובות

"ספר התורה הזה נתרם למוזיאון על ידי משפחת משה שעלתה מאזור אל־סדה בתימן", מספר חנניה קורש, מנהל מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל שברחובות. "הספר עצמו הוא בן 300־350 שנים, כתוב על גוויל, כדרכם של יהודי תימן לכתוב על גוויל. הספר נמצא עם התיק המקורי שלו הבנוי משמונה צלעות ועשוי מעץ. בדרך כלל היו מעטרים את התיק בציורים או שהיו עוטפים אותו בבד רקום. ספר התורה התימני שונה מהספרדי והאשכנזי בכמה סוגיות. בין היתר הוא מונה 51 שורות בקלף בעוד האחרים כוללים 42 שורות. נוסף לכך, הקלף של הספר התימני תמיד מתחיל בתחילת פסוק, בעוד בספרים האחרים זה אקראי".

מה ייחודו של הספר?
"קודם כל הוא מאוד עתיק. הוא גם נשמר בשלמותו כי האזור שבו שהה בתימן היה אזור יבש ולא לח, והספר השתמר באופן די טוב. לספר שלושה דברים מקוריים: גם הקלף מקורי, גם התיק וגם הרימונים מקוריים. קשה היום למצוא ספרים בני מאות שנה במצב כזה. הספר הזה שימש את משפחת משה בבית הכנסת המשפחתי במקום מגוריהם בתימן. בנוסף לספר הזה, הם הצליחו להעלות ארצה כמה וכמה כתבי יד מיוחדים של המשפחה, ואת הכל תרמו למוזיאון".

ספר תיסלית (צילום: רמי איבגי)ספר תיסלית (צילום: רמי איבגי)

ספר תיסלית

בן מאות שנים, נמצא בבית הכנסת "ספר תיסלית" באשקלון

"ספר תיסלית הוא ספר תורה מאוד עתיק, שנכתב לפני מאות שנים. הוא הובא ארצה ממרוקו מהכפר תאזנכת", מספר רמי איבגי, גבאי בית הכנסת "ספר תיסלית" באשקלון. "הביאה אותו לארץ בשנת 1963 משפחתו של אבא שלי, משפחת רבי ניסים ויעקב ויזמן. במקור הספר נכתב בירושלים עם עוד שישה ספרי תורה, ואז הם עברו לתפוצות, ואחר כך הספר חזר לישראל".

לדברי איבגי, "זהו ספר שעושה נסים ונפלאות. יש לו סגולות רבות, והוא נחשב לקדוש עליון. חסיד קדוש כתב אותו, אבל אנחנו לא יודעים מי. הספר נמצא בתוך ארון קודש בבית הכנסת, ומגיעים לבית הכנסת הזה מכל רחבי הארץ והעולם כדי לבקש זיווג, חתונה, פריון, שמירה והגנה. מדי שנה מתקיימת הילולה לכבוד הספר בראש חודש חשוון. השנה, בגלל הקורונה, אנחנו נעשה את זה מצומצם".

ספר התורה מסיביר (צילום: חנה הגר)ספר התורה מסיביר (צילום: חנה הגר)

ספר התורה מסיביר

בן למעלה מ־100 שנה, נמצא בבית הכנסת "חסידי רדומסק" בבת ים

"סבא שלי, הרב מנחם מנדל האגר ז"ל (לימים חבר מועצת המדינה הזמנית והמייסד של חברת קדישא בתל אביב והמנהל הראשון שלה) נולד בפולין והיה הרב של העיר סוסנוביץ", מספר דוד אליעזר אהרון הגר, גבאי בית הכנסת "חסידי רדומסק" בבת ים.

"אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא הוגלה עם משפחתו ליערות סיביר עם קבוצה נוספת של יהודים. לאחר שלוש שנים קשות בסיביר הוא התייצב בראש משלחת גולים לפני גנרל רוסי מפורסם וחשוב והצליח להשפיע עליו לשחרר אותו ואת משפחתו יחד עם עוד מאות משפחות מגולי פולין ולאפשר להם לעלות ארצה. באותו מעמד הגנרל נתן לסבא שלי משהו שהיה עטוף בבד יוטה, מלוכלך בבוץ. הוא ביקש מסבא שלי לשמור את הדבר בסוד וסיפר לו שאביו היה יהודי ושהוא ביקש ממנו שימצא הזדמנות לשגר את הספר הזה לארץ ישראל".

מה עלה בגורלו של הספר?
"סבא עלה ארצה עם הספר בשנת תש"ג (1942). לאורך השנים הספר נדד בין בתי כנסת שונים בבת ים. כל בית כנסת שהייתה לו מצוקה ולא היה לו ספר או שהספרים היו בתיקון, ידע כבר לבוא לאבא שלי ולבקש. בקורונה המשכתי את המסורת והשאלתי אותו ליישוב גינות שומרון, כשהגבאי הראשי שם הוא מנחם האגר, בן אחי, הקרוי על שם סבי. הבן של מנחם, אלעזר, עלה שם לתורה וקרא בספר הזה, מעין סגירת מעגל".

ספר תורה מלייפציג (צילום: אלעד זגמן )ספר תורה מלייפציג (צילום: אלעד זגמן )


ספר התורה של יהודי לייפציג שבגרמניה

נמצא ביד ושם

"ספר התורה מבית הכנסת 'ברודי' בלייפציג שבגרמניה התגלה 60 שנה אחרי אירועי ליל הבדולח שאירעו ב־1938, ובמהלכם הוצתו בתי כנסת רבים ברחבי גרמניה ואוסטריה", מתאר מיכאל טל, מנהל אוסף החפצים של יד ושם. "מרבית ספרי התורה מבתי הכנסת בגרמניה ואוסטריה חוללו והושמדו בליל הבדולח, ורק מעטים שרדו. ייחודו של ספר תורה זה, שמוצג במוזיאון לתולדות השואה ביד ושם, הינו בכך שהוא בין היחידים שאנו יודעים היכן התפללו איתו, באילו נסיבות, מי שרד ועוד, כך שסיפורו של ספר התורה מהווה עדות שלמה ומפורטת לחיי הקהילה במקום, לאירועי אותו פוגרום, לאופן הצלתו וגילויו לאחר שנים רבות".

לפני כמה חודשים הוצא ספר התורה מהתצוגה כי הדיו החל להתפורר, ונמצאו עליו כתמי עובש. בימים אלו הוא נמצא בהליך שימור הנעשה על ידי משמר הנייר חיים שושן במעבדת השימור של יד ושם, ובסופו יוחזר לתצוגה.

ספר התורה של קהילת ויסלוך (צילום: ארכיון ''שם עולם'')ספר התורה של קהילת ויסלוך (צילום: ארכיון ''שם עולם'')

ספר התורה של קהילת ויסלוך בגרמניה

נמצא במרכז "שם עולם"

אחת הטרגדיות הידועות מתקופת ההעפלה היא זו של האונייה פַּאטְרִיָה, אוניית גירוש בריטית שרוכזו עליה מעפילים משלוש אוניות שנתפסו בנובמבר 1940 ליד חופי ארץ ישראל, במטרה לגרשם למאוריציוס. כדי לעכב את הגירוש הטמינה ההגנה פצצה באונייה בעת שעגנה בנמל חיפה במטרה לגרום לה נזק קל. בסופו של דבר, הנזק היה גדול מהמתוכנן, והאונייה טבעה ב־25 בנובמבר 1940 וגבתה את חייהם של למעלה מ־208 מעפילים.

"בין המעפילים שהיו על הפאטריה היו ברנהרד ויוהנה־חנה המבורגר, שהחליטו לעלות ארצה ולהצטרף אל בתם, רות, שעלתה ארצה שנה קודם לכן", מספר הרב אברהם קריגר, ראש מרכז "שם עולם". "בני הזוג המבורגר הגיעו מהעיירה ויסלוך שבגרמניה, וברנהרד הביא עמו ספר תורה מקהילתו בוויסלוך, שבה לא נותרו עוד יהודים.

לדבריה של רות, בתם, ברנהרד הספיק לרדת מהאונייה טרם הפיצוץ ולהגיע אל החוף, אך הוא חזר לאונייה כדי לאסוף את אשתו ואת ספר התורה. כאשר הגיע אל האונייה אירע הפיצוץ, וספר התורה נפל למים. ברנהרד ניסה למשותו וטבע. אשתו שחתה לחוף, שם תפסו אותה הבריטים וכלאו אותה במחנה עתלית. את ספר התורה משה אדם אחר, והוא הושב לידי המשפחה. ספר התורה ניתן לבית הכנסת היכל שלום שבתל שלום, שם התגוררה המשפחה. בשנת 2014 הועבר הספר לארכיון מרכז "שם עולם", והוא עדות לבחירתו של אדם לסכן את עצמו על מנת להציל ספר תורה, ספר שבו מפעמת וחיה רוח הקהילה גם כאשר הקהילה עצמה כבר איננה".

ספר התורה מקהיר (צילום: יצחק גודלשטיין)ספר התורה מקהיר (צילום: יצחק גודלשטיין)

ספר התורה מקהיר

לזכר עולי הגרדום, בן עשרות שנים, נמצא בבית הכנסת "אחדות ישראל" בירושלים

"לפני כשנתיים הגעתי לבית הכנסת 'אחדות ישראל' על שם עולי הגרדום בירושלים, וגבאי בית הכנסת סיפר לי את הסיפור של הספר הזה וביקש שנחזיר את הספר לשימוש, שיוכלו לקרוא בו. זהו ספר מאוד מיוחד ואכן שיקמנו אותו", מספר יצחק גולדשטיין ממכון "אות", העוסק בתיקון וחידוש ספרי תורה.

מהו סיפורו?
"אליהו חכים ואליהו בית־צורי ז"ל נשלחו על ידי הלח"י להתנקש בחייו של הלורד מוין במצרים. הם ביצעו את משימתם ב־6 בנובמבר 1944, אך לבסוף נתפסו וב־22 במרץ 1945 הוצאו להורג בתלייה. הקהילה היהודית בקהיר הקדישה ספר תורה לזכרם וקבעה אותו בבית הכנסת בקהיר. בשנת 1962 הועבר הספר לקנדה לקהילת 'בית אורה' שבמונטריאול. לימים עלה ספר התורה לארץ ישראל והגיע לבית הכנסת 'אחדות ישראל'".

ספר תורה של קהילת אלזס בצרפת (צילום: מוזיאון גוש קטיף)ספר תורה של קהילת אלזס בצרפת (צילום: מוזיאון גוש קטיף)

הספר של קהילת אלזס שבצרפת

בן למעלה מ־100 שנה, נמצא במוזיאון גוש קטיף בירושלים

"בעבר שיווקתי צמחים לאירופה, ובמהלך נסיעותיי גם הייתי מעלה ארצה ספרי תורה מבתי כנסת שבחלק גדול מהם כבר אין קהילות", מספר שלמה וסרטייל, תושב המושב גני טל. "אלה היו ספרים שבמשך שנים רבות לא קראו בהם. מאז השואה, תקופה שבה נכחדו קהילות, ספרים רבים ישבו מיותמים, ואז אחרי שמעלים אותם ארצה - פתאום הם 'קמים לתחייה'. בשנת 1998, באחת הנסיעות, עצרתי אצל חברים בצרפת והבאתי ארצה ספר מקהילת וינצנהיים (אלזס). במקום היו עשרות ספרים והייתי צריך לבחור ספר טוב, ראוי ולא פסול. אני זוכר שהיה אז קרוב למינוס 15 מעלות, נכנסנו לבית הכנסת, הוצאנו ספרים עד שהגענו לספר שנראה טוב. ארזתי ולקחתי איתי. זהו ספר בן למעלה מ־100 שנה, ספר ישן, מה שנקרא למביני עניין, כתוב היטב".

לאן הספר הזה הגיע בסופו של דבר?
"גרתי אז בגוש קטיף. ידעו ביישוב שאני מביא ספרים, ומנהל בית ספר בנווה דקלים ביקש שאביא את הספר לבית הכנסת שבבית הספר כדי שישרת את התלמידים. ואז בשנת 2005 הגיע הגירוש. כולם הוצאו מהבתים, ואני נשארתי שם עד הרגע האחרון. נכנסתי לבית הכנסת שבבית הספר, סרקתי את המקום, פתחתי את ארון הקודש וראיתי את הספר. לקחתי אותו איתי, ואחרי שהקמנו את מוזיאון גוש קטיף בירושלים הכנסתי אותו למוזיאון עם הסיפור שלו".