"כדי להבין את תפקוד הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה בנוגע לסיוע ההומניטרי לאוקראינה, חשוב לזכור שהבסיס לכך הוא ההשקעה שלנו לאורך השנים במערכת ההצלה והתמיכה הגלובאלית ליהודים ברחבי העולם - דבר שהיה תמיד בראש סדר העדיפויות שלנו במשך עשורים", מדגיש אריק פינגרהאט, נשיא ומנכ"ל JFNA, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה.

קבוצת הג'רוזלם פוסט העניקה פרס ייחודי ל־JFNA במעמד כנס הג'רוזלם פוסט שהתקיים בלונדון. הפרס הוענק על הנהגתן בהתגייסות גלובלית למען יהודי אוקראינה, החל מהגשת תמיכה לפליטים והעברתם למקום מקלט ועד למימוש החזון הציוני של העלייה לארץ. מאז תחילת המלחמה באוקראינה גייסו 146 הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה למעלה מ־50 מיליון דולר למען מאמצי הסיוע למתן עזרה ותמיכה ככל שיידרש.

"כל שנה הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה עורכות גיוס כספים, וחלק משמעותי מזה הולך למאמץ קבוצתי, כדי לוודא שיש רשת של ארגונים ברחבי העולם שמטרתה להגן ולתמוך ביהודים היכן שיהיו", אומר פינגרהאט, שמסביר כי שניים מהארגונים המשמעותיים המהווים חלק מהרשת הזו הם הסוכנות היהודית לישראל, שמחזיקה משרדים ואנשי מקצוע במדינות רבות במטרה לתמוך בקהילות היהודיות ולסייע ליהודים לעשות עלייה לישראל, וה־JDC, שמספקת סיוע הומניטרי, תרופות, סיוע לקשישים ולאנשים נזקקים ברחבי העולם.

"בגלל התמיכה שאנו נותנים מדי שנה, התשתית החזקה הזו יכולה לתת מענה גם למשבר גדול ונוראי כמו מה שקורה באוקראינה", הוא מוסיף, "כשהלחימה פרצה, לאותם ארגונים כבר היו על הקרקע אנשי מקצוע, היו להם המשאבים ומערכות יחסים מקומיות חזקות. יש להם אנשי קשר, הם יודעים מה המנהיגים בקהילות היהודיות צריכים, וכמובן במקרה של הסוכנות היהודית גם להביא אותם לישראל ובכל מקרה לסייע ולתמוך בפליטים במדינות הגבול שאליהן הם ברחו.

"בחמשת השבועות הראשונים של המלחמה הפדרציות היהודיות שלנו גייסו כ־50 מיליון דולר מעבר לתמיכה השנתית הרגילה. כשאירוע מסוג זה פורץ, זה דורש עלויות נוספות מעבר לסיוע שאנו נותנים בזמנים רגילים, בין אם זה אוטובוסים, מזון, דיור ומחסה זמני לפליטים. אנחנו העברנו את התרומות לסוכנות היהודית ול־JDC, ומעבר לכך כ־60 מהקהילות שלנו שלחו נציגים לאזור כדי להבין מה קורה בשטח.

"יש לנו מתנדבים דוברי רוסית ואוקראינית שנמצאים שם ועוזרים לאנשי המקצוע, וכעת אנו מתחילים לתכנן איך לטפל בצרכים לטווח הארוך שעלו מהמלחמה הזו", הוא מדגיש, "בין אם מדובר בסיוע לפליטים האוקראינים, יהודים ברוסיה שאולי יצטרכו סיוע ויהודים שירצו לעשות עלייה לישראל או להגיע לארצות הברית.

"כל הפעולות האלה ידרשו עלות נוספת ונצטרך לבקש את תמיכת התורמים הנדיבים שלנו - אבל זו הסיבה שיש לנו רשת קבועה של פדרציות יהודיות ב־146 קהילות בצפון אמריקה, המורכבת מאנשים מקצועיים ומסורים, שמכירים את הקהילות שלהם ויודעים לתקשר מולן בנוגע לצרכים".

אריק פינגרהאט (צילום: Eric Profile)אריק פינגרהאט (צילום: Eric Profile)

לחיות בביטחון

פינגרהאט, שהגיע לאחרונה לביקור בישראל, שהה פה בשבוע שבו נרצחו 11 בני אדם במתקפות טרור ברחבי הארץ. הוא מסביר כי הנושא השני שנמצא כעת בראש סדר העדיפויות של הארגון, מלבד אוקראינה, הוא נושא הביטחון הפיזי של הקהילות היהודיות בצפון אמריקה.

"זה נושא שישראלים מבינים היטב, אתם יודעים איך למנוע וכיצד להגיב כשזה מתרחש", הוא מדגיש, "באמריקה אנחנו בתהליך של בניית רשת ביטחון הכרחית, אנחנו חיים בשנים הכי מאתגרות בהיסטוריה של ארצות הברית בכל הנוגע לאלימות ותקיפות נגד יהודים.

"אתגרי הביטחון האלו קיבלו דגש משמעותי לפני כשלוש וחצי שנים, במתקפת הטרור בבית הכנסת 'קהילת עץ חיים' בפיטסבורג באוקטובר 2018. מאז היו תקיפות על בתי כנסת ברחבי המדינה, נגד מסעדות ובתי עסק של יהודים בקליפורניה, בוסטון, ניו יורק, ולאחרונה היה גם אירוע של לקיחת בני ערובה בטקסס.

"בהובלת הפדרציות היהודיות בכל הקהילות כבר פתחנו ביוזמה ביטחונית לתכנן את סידורי האבטחה לכל המוסדות היהודיים, כדוגמת בתי הכנסת. אנחנו מוציאים כ־30 מיליון דולר בשנה על ביטחון וזה לא מספיק - כל קהילה חייבת להיות מכוסה, וגם אלו שכבר יש להם סידורי אבטחה מוסדרים צריך לחזק אותם".

הארגון ערך בשלוש השנים האחרונות קמפיין בשם "LiveSecure", שבמסגרתו גויסה, בשלב הראשון, קרן של 62 מיליון דולר, שמטרתה לכסות את האבטחה לכל מתקן יהודי בצפון אמריקה. "הקרן תשמש לתמיכה בתקשורת לגופי חירום, וכל קהילה תשתמש במענקים גם לגיוס כספים נוספים ברמה המקומית, במטרה לפתח את סידורי האבטחה בכל קהילה", הוא מפרט.

"אנחנו רוצים לבנות מטרייה ביטחונית שתכסה כל קהילה בצפון אמריקה - וזה צורך דחוף עבורנו, כי האלימות יכולה לפרוץ בכל מקום. יש עלייה בשנים האחרונות בהתבטאויות אנטישמיות ובשנאה כלפי יהודים המופצת ברשתות החברתיות, כל זה מחזק את האיום כלפינו, וכל הפדרציות היהודיות חייבות לעבוד בשיתוף פעולה, כי לבד לא נוכל לעמוד באתגר הזה".

במקביל, JFNA פועלת מול ממשלת ארצות הברית בשם הקהילות היהודיות ופועלת מול הקונגרס האמריקאי ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לקידום תוכנית מענקים שתשלם על התקנת מצלמות, דלתות מאובטחות וגדרות במוסדות יהודיים ומוסדות של דתות אחרות, הקשורים לאמונה, כמו מסגדים. הקונגרס כבר העלה את סכום הסיוע ל־250 מיליון דולר בשנה, ונשיא ארצות הברית הציע העלאה נוספת עד ל־360 מיליון דולר.

"פעילות אנטי־ציונית, נגד ישראל וגם שנאה כלפי יהודים מתפשטת לצערנו בקולג'ים ובקרב ארגונים פוליטיים בצפון אמריקה - הרבה בגלל שיח השנאה ברשתות החברתיות", מדגיש פינגרהאט, "ראינו עלייה של קיצונים פוליטיים בארצות הברית בקרב הימין והשמאל, יותר ממה שהיה בשנים האחרונות. אנחנו נלחמים נגד זה בכל החזיתות, פעילים בחינוך ובתוך הקהילה ובונים קשרים עם ארגונים ודתות אחרות. המטרה היא לחנך אנשים על מה שקורה והאתגרים שלפנינו".

קרולין גיטלין (צילום: יח''צ)קרולין גיטלין (צילום: יח''צ)

כוח נשי

יו"ר המועצה הלאומית לפילנתרופיית נשים של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרולין גיטלין, חזרה לאחרונה מביקור עבודה באוקראינה, כחלק מהסיוע שהארגון נותן בעת המלחמה.

"הנסיעה הייתה מאוד אמוציונלית", משחזרת גיטלין, "לעמוד על הגבול ולראות שבקרב האנשים יש רוב של נשים וילדים שחוצים את הגבול. להסתכל להם בעיניים להבחין בייאוש, בפחד וגם בתקווה - אני יודעת שאני לא שונה מהנשים הללו, וזה מפחיד לחשוב שבמציאות אחרת אני יכולתי להיות זו שחוצה את הגבול, כשלרשותי רק תיק גב קטן והילד שלי לצדי, זה רגע מעציב שלא אשכח לעולם. אחת הנשים שפגשתי סיפרה שהיא התחבאה מתחת למדרגות הבניין במשך 17 יום בגלל ההפצצות, היא סיפרה לי שכל חייה היא בנקאית ועכשיו היא נותרה בלי כלום, זה קורע את הלב".

גיטלין היא מנהיגה ותיקה בפדרציה המקומית שלה - הפדרציה היהודית של הרטפורד רבתי בהרטפורד, קונטיקט - והיא יו"ר מועצת המנהלים שלה מאז 2019. בנוסף כיהנה במועצת המנהלים של קרן מקס קארס מאז 2015 ובעבר הייתה חברת הנהלה של Aurora Women and Girls Foundation ו־Tumble Brook Country Club.

היא גם הייתה חברת הנהלה ונשיאת אגודת ההורים של בית הספר קינגסווד אוקספורד. "כאישה ומנהיגה בקהילה שלי היה לי חשוב להחזיר ולתרום, אני יודעת שאם לא הייתה לי הקהילה היהודית החזקה שגדלתי בה, לא הייתי האישה שאני היום. אני מרגישה שהאחריות שלי היא לוודא שקיימת עבור צעירים וצעירות יהודים קהילה חזקה ותומכת".

גיטלין עובדת עם הנשים הפילנתרופיות במערכת הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, ותפקידה הוא לא רק להעצים את נשות הקהילות, אלא גם לתת להן השראה כדי להשלים יחד את המשימות החשובות העומדות בדרכן. הנשים של קהילות צפון אמריקה גייסו בעצמן יותר מ־200 מיליון דולר בשנה.

"הקמנו צוות (BOARD) המורכב מ־150 נשים בצפון אמריקה, שמייצגות כ־70 קהילות מ־146 הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, והן משמשות כשגרירות בתוך הקהילה שלהן. מעבר לכך יש 300 קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית וקנדה, וחלק מהפעילות שלנו כוללת גיוס כספים לקמפיין השנתי - שמחולק לסוכנויות ולתוכניות שונות בקהילה.

"בשנים האחרונות נשים הן אלה שמקבלות את מרבית ההחלטות הפילנתרופיות בבית", היא מדגישה, "לנשים יש היום יותר הון אישי מבעבר - זה שינוי מדהים, ונפלה בחלקי הזכות להוביל את הנשים בקהילות היהודיות בצפון אמריקה ולחלוק איתן את המסע הזה, לתת להן השראה ולחשוב איך הכסף הזה יכול לחזק את הקהילות שלנו ולהועיל להן.

"נשים חושבות בעיקר עם הלב. כשמדברים איתן על גיוס כסף ליוזמות ביטחוניות בקהילה, מרגישים מיד שהן חושבות על הנכדים והנכדות, על הילדים, הן רוצות שמעונות היום יהיו בטוחים וכמובן גם בתי הכנסת. נשים חושבות תמיד על הקהילה, אני לא אומרת שגברים לא חושבים ומרגישים ככה, אבל זה כן מעורר השראה בקרב נשים.

"בראש סדר העדיפות של JFNA נמצא ביטחון בקהילות והתווסף לכך כמובן המשבר באוקראינה וגיוס כספים למשבר ההומניטרי שם", אומרת גיטלין, "מעבר לכך אנו מגייסים כספים לכל שירות חברתי שתוכל לדמיין - מסיוע לניצולי שואה ועד הפעלת מעונות יום וסיוע לנזקקים. הנשים עוזרות לגייס כספים לכל היוזמות האלה שנמצאות בבסיס תשתית הקהילה היהודית.

"אני חייבת לציין שבשנתיים האחרונות, על רקע משבר הקורונה וכמובן אוקראינה, אני מרגישה שיש עלייה ברצון של הציבור לתת ולסייע, המשבר דווקא הוציא את הטוב באנשים, וחשוב להדגיש שאנו מסייעים לכל מי שזקוק, באוקראינה הסיוע הוא לא רק ליהודים, כמו שהרב הראשי של פולין אמר לנו במהלך הביקור, כולנו ילדי האלוהים, לא רק יהודים, ועלינו לעזור לכולם".