בית המשפט המחוזי בירושלים חייב היום (חמישי) את משרד הפנים להכיר בגיורים אורתודוכסיים פרטיים שנערכו בישראל, במסגרת שתי עתירות מנהליות שהגיש משרד תומר ורשה עורכי דין.
בשנת 2016 קבע בית המשפט העליון כי יש להכיר בגיור אורתודוכסי פרטי בישראל לצורכי קבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות, אלא שמאז, במשך שש שנים, דחתה המדינה את כל הבקשות להכרה בגיור פרטי, בטענה כי טרם קבעה קריטריונים להכרה בגיורים פרטיים.
העתירות, אשר הוגשו בחודשים אפריל ומאי השנה והדיון בהן אוחד, תקפו את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה בעניין העותרות. בעתירות טענו כי קיימת חובה לתת מעמד עולה ואזרחות למי שעברו גיור בישראל, גם אם הגיור לא בוצע על-ידי הרבנות הראשית וגם אם משרד הפנים נמנע מקביעת קריטריונים.
לאחר הדיון שנערך היום, קבע בית המשפט המחוזי כי דין העתירות להתקבל וכי העותרות יקבלו מעמד עולה ואזרחות מכח הגיור שעברו. ביהמ"ש קבע, כי אין בהעדר קריטריונים או בכך שטרם נקבעו כדי למנוע ממשרד הפנים להחליט בהתאם לפסיקת בג"צ, במיוחד כשחלפו מעל לשש שנים מאז פסיקת בג"צ מבלי שנקבעו תבחינים, ואין הצדקה להשהות ההחלטה בעניינו של הפרט הנפגע אישית מהעדר הכרעה בעניינו.
ביהמ"ש קבע שיש לאפשר מסגרות גיור מגוונות בישראל התואמות זרמים שונים בעבודות והשקפות דתיות מגוונות, תוך קביעה כי בתי הדין בהן התגיירו העותרות "משתייכים "לאחד הזרמים המרכזיים ביהדות", הם בעלי "מסגרות קבועות" והם "בעלי זהות יהודית ידועה, במסגרת קבועה ובעלת שם". בהתאם לכך, ביהמ"ש הכיר בשני הגיורים שנערכו בבתי דין פרטיים וקבע להעניק לעותרים אזרחות מכוח חוק השבות.