פרויקט ''שיחות בהר הבית'' מיועד להנגיש לכלל עם ישראל ולעולם כולו את מרכזיות המקום מאז ומקדם בהיסטוריה, בארכיאולוגיה, בתרבות ובדת. בסדרת שיחות זו, יועלו שיחות שונות עם מגוון דמויות בחברה הישראלית, בנושא הר הבית על חלקיו הרבים.
פרק 123: יום השואה בתקופת ברמדאן
השנה יום השואה התנגש בסיום חודש הרמדאן, זוהי התנגשות שעשויה להעלות בעירה בהר הבית, במיוחד אצל מבקשי רעתנו.
הר הבית סגור בפני יהודים כבר שבעה ימים. בשנים האחרונות הומצא נוהג חדש או ניסיון ליצור סטטוס קוו חדש, והוא: בעשרת הימים האחרונים של הרמדאן, הר הבית אסור ליהודים - אפילו אם זה יוצא בחגם, כמו שחל השנה במקביל לרמדאן. כך קרה שבחג שביעי של פסח היהודים לא זכו לקיים את מצוות העליה לרגל להר הבית, כי למוסלמים יש זכות ראשונים לפולחן בהר.
להזכירכם, מסגד אל אקצא שבהר הבית הוא המקום השלישי בקודשו לאיסלאם ואילו ליהודים הר הבית הוא המקום היחיד הקדוש לעם ישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו חזר והצהיר קבל עם ועדה שייאפשר לקיים פולחן לכל הדתות בירושלים. במעקב שלי על הנעשה בהר, בשידורים ישירים דרך אפליקציית טיקטוק, הרבה מוסלמים מהעולם כולו מוזמנים לארצנו, מקום קודשינו, אפילו ממדינות כמו פקיסטן, שידועה עמדתה העוינת מאוד כלפי ישראל. הם מגיעים להר הבית, פורסים את דגלי אש''ף, חמאס ועוד ארגוני טרור המבקשים לפגוע במדינת ישראל ובאזרחיה, ללא כל חשש ופחד, וצועקים כפי שתשמעו בסרטון: "אנחנו חיילי מוחמד דף, חיילי החמאס".
בדיוק ביום קדוש זה, בו נטבחו שישה מיליון יהודים רק כי האנטישמיות זעקה מכל עבר ובחרנו להכחיש ולהדחיק אותה, האם אנו נוהגים כך גם היום במקום קדוש ביותר לעם ישראל, בו הכניסה אסורה לנו? בימים בו החג המוסלמי מנוצל לרעה להסתה ולקריאה לפגוע ביהודים ובארץ כולה?
בסרטון נראה ההבדל בין המון המסיטים בהר לבין בחור שעומד בצפירה בכאב על ימי השואה, שמבין שללא מרכזיותינו בהר הבית, בריבונות מלאה, אולי נאבד את הלגיטימיות על הארץ כולה. אסיים באיחולי התפכחות למנהלי המדינה אוהביה ויושביה, וכפי שאמר המשורר אורי צבי גרינברג: ''השולט בהר שולט בארץ" - ועם זה אני מסכימה.