"ההיסטוריה חוזרת על עצמה": האירועים שמנסים לתקן את הקרע העמוק שנוצר בעם

על רקע החברתי העמוק שבו נמצאת המדינה, אירועי תשעה באב המסורתיים שיתקיימו ביומיים הקרובים נתפסים כחשובים מתמיד וכוללים שלל יוזמות לפיוס, גישור ודיאלוג

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
פנים אל פנים
פנים אל פנים | צילום: Shani Salach photography
2
גלריה

על רקע האקלים הפוליטי והקרע בעם, אירועי תשעה באב המסורתיים, שיתקיימו ברחבי הארץ בימים הקרובים, יעסקו ברובם בפיוס וגישור. "דווקא השנה האירוע שאנו מארגנים חשוב מתמיד", אומר אדיר שוורץ, יו"ר תנועת "התעוררות בירושלים", המקיימת כעשור את האירוע המסורתי "ליל תשעה באב".

לאירוע, שיתקיים מחר ליד טחנת הרוח במשכנות שאננים מול החומות, צפויים להגיע מאות חילונים ודתיים. באירוע תתקיים קריאת מגילה, ינאם פרופ' משה הלברטל, ולאחר מכן יתקיימו מעגלי שיח על ידי מנחים שונים. "אנחנו רואים את המצב החברתי שלנו היום", אומר שוורץ. "אך סמלי שבתשעה באב נעצור, נתכנס יחד, ניזכר בהיסטוריה שלנו ובמסקנות ממנה, ופשוט נשב ונדבר".

"התכלית של האירוע שלנו היא יום אחד בשנה שבו מרבים בשיח, בעיקר על מנת להפיץ אהבת חינם, ולו לשעה", אומר שי בן יעיש, מנכ"ל כנס שדרות לחברה וחינוך, האחראי זה שנים רבות על ארגון אירועי "הלילה לא לומדים תורה", שיתקיימו מחר ב־20 נקודות ברחבי הארץ. "אנחנו מכנסים בעשרות יישובים בארץ פאנלים של דוברים ומנחים מכל הקשת הפוליטית והחברתית - אנשי תקשורת, שופטים לשעבר, פוליטיקאים לשעבר ובהווה, רבנים מכל הזרמים, סופרים, משוררים ואישים מוכרים מהחברה האזרחית, ומפגישים אותם ביחד לדיון. השנה הנושא הוא 'מתאחדים או מתמוטטים?!', כל אחד יגיד איפה המצב הנוכחי פוגש אותו, אם בסימן המתמודדים או המתמוטטים, ואם אפשר להתקוטט בלי להתמוטט. הקהל הוא מגוון, מעורב.

בשנים האחרונות מגיעים יותר חילונים, שבאים מתוך עניין, שרוצים להשמיע את דעתם. חורבן בית המקדש הוא לא רק אירוע דתי, אפשר לראות אותו גם כאירוע חברתי. השנה קרו שתי תופעות מדהימות. מצד אחד, הייתה היענות מאוד גדולה להשתתפות; מצד שני, אנשים שדווקא הגיעו הרבה שנים לאירוע הזה, אמרו השנה שהם לא מוכנים להגיע בגלל המצב. סוג של הרימו ידיים. כל שנה והאתגרים שלה. השנה אין ספק שהאירוע תופס משמעות הרבה יותר גדולה משנים רגילות בגלל המצב הפוליטי".

לימודי תורה
לימודי תורה | צילום: באדיבות תנועת התעוררות בירושלים

במקום שנלמד משני החורבנות הקודמים, אנו פוסעים בעיניים פתוחות לעבר חורבן שלישי. אנחנו מאמינים שאפשר גם אחרת, שדתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים, צריכים לשבת ביחד. אחדות ישראל ומדינת ישראל הן ערך משותף שכולנו מאמינים בו ורוצים לשמור אותו".

לכן במפגשים שנקיים נעסוק באגדות חורבן מהעבר על מנת לחפש בהן לקח שאותו ניתן ליישם בהווה. אנחנו יכולים ללמוד מההיסטוריה שהסיפור המשותף שלנו הוא המרכזי. רוב האנשים כן רוצים לחיות ביחד, וצריך למצוא את הדרך לכך".

"הפעילות שלנו היא תמיד של שיח, העמקה וחיבור בין אוכלוסיות", אומרת צופיה אסולין, רכזת מעמותת "פנים אל פנים", המתמקדת ביצירת מפגשים בין קהלים צעירים סביב נושאי עומק ונקודות חיבור ליהדות. מחר בערב תקיים העמותה בטיילת ארמון הנציב בירושלים את האירוע "מחורבן לחיבור", מפגש מסורתי של כמה שנים, שמיועד לצעירים מכל המגזרים. "השנה, לנוכח המצב, אני עוד יותר מרגישה כמה שזקוקים לשיח הזה, למפגשים הללו, על מנת להוריד את החומות", היא אומרת.

"אנחנו לא מחפשים לטשטש את ההבדלים, אלא לדבר עליהם בצורה מכבדת ואוהבת מתוך מבט עמוק על האחר, על המציאות, על היהדות. אנחנו קודם כל רוצים לעורר את השריר של התקווה. אנשים נמצאים בתחושה של מבוי סתום, לא יודעים לאן כל המצב הזה הולך ואיך זה ייגמר. אנחנו באים במבט מאמין, שמבוסס על עבר כל כך עשיר, על המון חוכמה והמון חוסן. לדבר על הטוב - את זה כולם יודעים לעשות, אבל החוכמה היא להצליח לדבר גם כשהמצב מורכב, ובעיקר לשפוך אור על ההיסטוריה שלנו, להיות באנרגיות טובות ובתדר של אהבה".

תגיות:
יהדות
/
שיחה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף