לא מעטים המקרים בהם עיזבון המנוח כולל כספים בבנקים, דירות וכו', אולם היורשים או הנהנים על פי הצוואה אינם יכולים להשתמש בכספים או להעביר את הדירה על שמם בטאבו, עד אשר יוציאו צו ירושה או צו קיום צוואה. צווים אלה נועדו לתת תוקף משפטי לחלוקת עזבונו של המנוח.
עורך הדין יגיש את הבקשה ואת שאר המסמכים אשר צוינו לעיל, בארבעה העתקים לרשם הירושה, אשר יערוך בדיקה האם הוגשו בקשות נוספות בעניינו של המנוח, האם המנוח הפקיד צוואה אצל הרשם וכו'. רשם הירושה יעביר עותק מהבקשה לאפוטרופוס הכללי לצורך קבלת עמדתו. כמו כן, הוא יפרסם בעיתון יומי את דבר הבקשה למתן צו קיום צוואתו של המנוח, וכל אדם המתנגד לצוואה יכול להגיש לרשם הירושה התנגדות למתן צו קיום הצוואה בתוך 14 יום מיום הפרסום. במקרה שמוגשת התנגדות, הרשם יעביר את הבקשה ואת ההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה אשר ידון בעניין.
היה והאפוטרופוס הכללי סבור שאין להתערב בהליכים ובמידה ולא הוגשו התנגדויות, יתקבל צו לקיום צוואת המנוח, ונוכל לממש את העיזבון.
כמו בבקשה לצו קיום צוואה, גם כאן יש לפנות לעו"ד המתמחה בעניין, והוא יגיש לרשם לענייני ירושה בקשה, אליה יצורפו יפוי כח, תעודת פטירה, הודעה ליורשים, העתקי תשלום אגרה לצו ירושה ואגרת פרסום. גם כאן תעבור הבקשה לאפוטרופוס הכללי אשר יתן את עמדתו, והבקשה תפורסם בעיתון יומי. היה ולא יוגשו התנגדויות והאפוטרופוס הכללי יקבע כי אין להתערב בהליכים, יתקבל צו הירושה.
כמו כן, במקרה ובוחרים לפנות לבית הדין, יתקיים בבית הדין דיון בנוכחות כל היורשים ושני עדים גברים אשר הכירו את המנוח ואת היורשים. לאחר שבית הדין חוקר את היורשים והעדים, ובהעדר מניעה על פי דין, ניתן צו קיום צוואה או צו ירושה, בהתאם לנסיבות העניין.
מטבע הדברים קיימים הבדלים ניכרים בין הוצאת הצו אצל רשם הירושה לבין הוצאת הצו בבית דין רבני. זאת לאור העובדה כי בניגוד לרשם לענייני הירושה, אשר מסתמך על עקרונות המשפט האזרחי, הרי שבית הדין הרבני מסתמך על עקרונות ההלכה והדת היהודית, עובדה המובילה לעיתים להבדלים בין שני הגופים ובתוצאות הצו, למשל בזכויות הירושה של ידועים בציבור.
התרעות פיקוד העורף