מהשלכות הלחימה באוקראינה: האם ישראל תציל את חסידי אומות העולם?

17 חסידי אומות עולם חיים כיום במדינה, ובארגון מעמקים פנו למשרד החוץ הישראלי על מנת לסייע לחלץ אותם: "ידענו שאנחנו צריכים לפעול במהירות ובהחלטיות על מנת להבטיח כל סיכוי אפשרי לסייע לגיבורים האלה"

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
חסידת אומות העולם נינה בוגורד
חסידת אומות העולם נינה בוגורד | צילום: באדיבות ארגון "ממעמקים"

ה-17, כולם בשנות ה-80 וה-90 לחייהם, מפוזרים בכל רחבי אוקראינה, וג'וני דניאלס, מייסד "ממעמקים", אמר כי "ידענו שאנחנו צריכים לפעול במהירות ובהחלטיות על מנת להבטיח כל סיכוי אפשרי לסייע לגיבורים האלה, כמו שהם סייעו לנו". חסידי אומות העולם, מלבד התואר, מקבלים גם אזרחות כבוד ממדינת ישראל, מה שמאפשר להם לעלות לישראל, אם הן רוצים בכך.

"זאת תחושה מוזרה", אומר דניאלס על הכנת הרשימה של חסידי אומות העולם. "הגיבורים האלה שסיכנו את חייהם כדי להציל את אחינו ואחיותינו לפני 80 שנה, צריכים כעת את עזרתנו. זה ממש כמו רשימת שינדלר".

עוד אומר דניאלס, כי ללא קשר להחלטה שלהם אם להישאר אול עזוב את אוקראינה, "ממעמקים" פתחה בקמפיין על מנת לאפשר לנו להמשיך לסייע להם גם במהלך הלחימה. "אנחנו עובדים עם השותפים המקומיים שלנו כדי לוודא שיש להם את כל מה שצריך כדי שיהיו בטוחים בביתם. נתנו להם חבילות מזון ותרופות כפי שעשינו במהלך הקורונה".

לדבריו, חסידי אומות העולם באוקראינה מפחדים מאוד מהמצב. "הרוסים הרסו את נמל התעופה מחוץ לקייב, והם שמעו פיצוצים. יש לנו קושי ליצור קשר עם אלה החיים באודסה, לאיחר שרשתות הסלולר באזור קרסו", מוסיף דניאלס.

אחת מחסידות אומות העולם, והמבוגרת ביותר באוקראינה, היא נינה בוגורד, בת 97. ב-1942, בהיותה בת 17 היא הביאה לביתה חייל אוקראיני פצוע שברח פעמיים מהגרמנים. מצבו החמיר והיא רצתה לקחת אותו לרופאי המחתרת, אך הוא סרב והסביר שהוא גם יהודי ומפחד שהוא יוסגר לגרמנים.

במהלך שהותו בביתה, נינה והחייל התאהבו ונישאו לאחר המלחמה. היא הוכרה כחסידת אומות העולם על ידי יד ושם ב-1992. כיום היא חיה בקייב ויש לה משפחה באוקראינה, בישראל ובארצות הברית.

תגיות:
רוסיה
/
אוקראינה
/
חסידי אומות עולם
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף