ביקרתי השבוע במכינה קדם צבאית מעורבת (דתיים וחילונים) במסגרת ימי הכנה לחג השבועות. זה היה כבר אחרי חצות, ופתאום תפסתי את עצמי לנוכח גודל האירוע. החלטתי לשתף את החניכים בתחושותיי.
"מי היה מאמין שבאמצע הלילה, כשרוב חבריהם כבר הלכו לישון או באמצע צפייה באיזו סדרה בנטפליקס, יושבת לה חבורה צעירה ועוסקת בשאלה מדוע התורה לא מציינת את המועד המדויק בו התקיים מעמד הר סיני. המקרא יודע לספר לנו על כל מפקד או תזוזה של מחנה ישראל במדבר עם תאריכים מדויקים ולאירוע הענק של מתן תורה אין אפילו רמז לתאריך.
הדבר המדהים הוא שאפילו לחג הבא עלינו לטובה, חג השבועות, אין תאריך בתורה. בניגוד לכל מועדי ישראל אותם חוגגים לפי תאריך קבוע בחודש (חמשה עשר בניסן או חמשה עשר בתשרי) וידוע מראש לחג שבועות אין תאריך, הוא פשוט תוצאה של ספירה, בת חמישים יום ממחרת הפסח.
השאלות הללו כמו רבות אחרות כמותן בעולמה של תורה, מעסיקות עוד עשרות ואולי מאות אלפי לומדים ולומדות מכל הגוונים של החברה הישראלית המבקשים להתכונן לחג ולא להסתפק במתכונים טעימים של עוגות גבינה.
דווקא על רקע של המתיחות ההולכת וגוברת בחודשים האחרונים בין קבוצות שונות בפסיפס ממנו מורכב העם היהודי, יש היום יותר מתמיד, צורך להדגיש כי התורה אינה שייכת לקבוצה אחת. עמנו כולו עמד בתחתית ההר ואמר נעשה ונשמע.
יש מדרש מה קורה ביום בו משה גומר לכתוב את ספר התורה ומעניקה לבני שבטו, הלויים. אותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי, הצבור כולו מתקומם, ובצדק. אנו לא היינו בהר סיני? האם אנחנו לא ירקנו דם במצרים? האם אנחנו לא סבלנו בשואה? ועוד ועוד. ובכלל מה פתאום זה שייך רק לחברים שלך מהשבט. בלשון המדרש, "באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו משה רבינו אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו, ומה אתה משליט את בני שבטך עליה, ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה, לנו נתנה".
כמובן שברקע גם נמצא החשש שמא יבוא יום ואלו יגידו לאלה, אולי ניפרד, אולי אנחנו יהודים ואתם לא או להיפך. "ושמח משה על הדבר, ועל זאת אמר להם היום הזה נהיית לעם, היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום". המדרש מסיים בכך שהעם כולו קיבל את התורה והיא לא נותרה נחלת שבט אחד בלבד.
חג השבועות של שנת תשפ"ג אמור לענות בין היתר על השאלה הזו. האם הוויכוחים הקשים והלגיטימיים על הרפורמה המשפטית ואדוותיה ישליכו גם על עצם הזיקה שלנו לתורה וערכיה וייצרו את התחושה שאנחנו במאבק בין תורה ודמוקרטיה או שנשכיל להבין שהוויכוח כולו מתנהל בתוך אוהלה של תורה ממש כמו שהוא מתנהל באוהלה של הדמוקרטיה. תורה אחת יש לנו ועם אחד יש לנו ושבעים פנים ויותר לשניהם. חג שמח.
הכותב הוא יו"ר ארגון רבני צהר