לו"ז קצר ומעשי לכל הלכות ומנהגי החג:
בתפילות יום התענית מוסיפים קטעי תפילה נוספים – "סליחות", "אבינו מלכנו", קריאה בתורה והפטרה, וכן בתפילת שמונה עשרה את ברכת התענית.
בבתי כנסת רבים ניתן להשיג מטבע הדומה למטבע שהיה בשימוש בתקופת המקדש, ולהשתמש בו. רבים נוהגים לתת שלושה מטבעות עבור כל אחד מבני המשפחה.
בתפילת ערבית מוסיפים את תפילת "ועל הניסים" המיוחדת לימי הפורים.
מצוות "מקרא מגילה" - המצווה הראשונה אותה מקיימים כבר בערב הפורים, יום חמישי אחרי צאת הכוכבים ומייד לאחר תפילת ערבית, היא מצוות "קריאת המגילה" – יש להאזין לקריאת מגילת אסתר כהלכתה מתוך מגילת קלף מקורית, כאשר לפני הקריאה יש לברך את הברכות הבאות:
על מנת לקיים את המצווה כהלכתה יש לשמוע את קריאת המגילה פעמיים, פעם אחת בערב יום הפורים, ופעם נוספת במהלך יום הפורים, באופן ישיר וממשי. שמיעת קריאת המגילה דרך בזום או כל אמצעי תקשורת אחר – איננה מספיקה. כמו כן, חשוב מאוד לשמוע את כל סיפור המגילה מתחילתו ועד סופו, ללא כל הפסקה באמצע. וכמובן, כאשר שומעים את שמו של "המן בן המדתא" הרשע במהלך קריאת המגילה מרעישים ברעשנים ומכים על הרצפה כסמל למצוות מחיית עמלק שהמן הרשע הוא מצאצאיו.
בתפילת השחרית של בוקר יום הפורים, מוסיפים בשמונה עשרה את תפילת "ועל הניסים", קוראים בתורה, ומקיימים שוב את מצוות קריאת המגילה.
שושן פורים נחגג בערים שידוע כי היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. כל הלכות ומנהגי הפורים ביום זה זהים להלכות ולמנהגים לאלו של פורים הרגיל. השנה, בגלל שהחג חל ביום שישי, נהוג להקדים את סעודת החג כך שיוכלו להתכונן לשבת כנדרש. יש להימנע מלהתחיל את הסעודה מאוחר מדי ומי שבכל זאת מתעכב ומתחיל קרוב לשבת ראוי שיצמצם באכילה כדי להגיע רעב לסעודת השבת.
יש כאלה שנהגו לחבר את סעודת פורים עם סעודת שבת, מנהג שנקרא "פורס מפה ומקדש" ולו הלכות המסבירות כיצד לשלב בין הסעודות והתפילות של ערב שבת. רוב ישראל לא נוהגים כך ומעדיפים לאכול מוקדם יותר ולסיים בזמן לכניסת השבת.
התרעות פיקוד העורף