ראש השנה תשפ"א יחול בסוף השבוע. החג יחל ביום שישי בערב, 18 בספטמבר, כ"ט באלול, ויסתיים ביום ראשון, 20 בספטמבר, ב' בתשרי. אלו זמני כניסת ויציאת ראש השנה תשפ"א. בית 'מעריב אונליין' מאחל שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל.

ירושלים

כניסה: יום שישי ב-18:01

יציאה: יום ראשון ב-19:14

תל אביב

כניסה: יום שישי ב-18:23

יציאה: יום ראשון ב-19:16

חיפה

כניסה: יום שישי ב-18:21

יציאה: יום ראשון ב-19:21

באר שבע

כניסה: יום שישי ב-18:22

יציאה: יום ראשון ב-19:22

השנה, לאור מגפת קורונה והאפשרות הממשלה תכריז על סגר בתקופת חגי תשרי, פרסם הרב הראשי לישראל הנחיות כיצד לנהוג בימים הנוראים. בפתח דבריו הדגיש וציין לאו כי חובה להישמע לכל ההוראות שניתנות על ידי הנהלת משרד הבריאות והמטה שאחראי על המאבק למיגור המגפה. "התפילות בבתי הכנסת תתקיימנה אך ורק לפי הנחיות אלו וחובה על כולם להישמע לצו 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'". 

פרשת השבוע - משחק הכיסאות | הרב מנחם גערליצקי

שופר, תפוח בדבש, רימון וכרטיס ברכה - לרשימת האייקונים המוכרים של ימי החגים הבאים עלינו לטובה מצטרפים השנה אורחים חביבים נוספים, כמו המסיכה, האלכוג'ל והקפסולה. אך היום אני מבקש לצופף מעט את השורות, ולפנות מקום לאורח נוסף, אייקוני ומשמעותי לא פחות - כיסא כתר לבן.

כיסא הפלסטיק הלבן הזה, שאת פרסומו המפוקפק עשה ככלי נשק מאולתר בקטטות בריכה ופארקי מים, הוא בעיניי סמל ישראלי של ממש. לא רק בגלל היותו פטנט והמצאה ישראלית ייחודית, אלא בעיקר משום שהוא, במו הווייתו, משקף את תמונת המציאות הישראלית בדייקנות ובנאמנות. 

הוא קליל וזורם, אך גם חם ודביק. מעניק בקלות, בכל מקום ובכל מצב, תחושת "סמוך עליי" נוחה ויציבה, אבל גם תחושת נדנוד מתעתעת, כזו שבכל שנייה עלולה לגרום למעידה, קריסה. הוא יודע ליצור במהירות אווירה של חגיגיות ועוצמה, אך לא פחות מזה - גם נערם ומתקפל בזריזות. 
השנה, עקב הקורונה ומגבלות הסגר, הוא עומד לעשות קריירה של ממש כאייקון וככוכב הראשי של מנייני התפילה המצומצמים והמאולתרים, הפורחים ומבצבצים בחניות ובחצרות הבתים, לקראת הימים הנוראים. 

תאמינו לי, לאף אחד, ובטח לא לאדם במעמדי - וכשאני אומר במעמדי, אני מתכוון בעיקר במשקלי - לא קל להחליף את כיסא בית הכנסת, מושב מפנק, נוח ומרופד, בכיסא פלסטיק נוקשה ורועד. בדיוק כשם שלא קל לאף אחד להחליף את אולם התפילה המהודר, האקוסטי והממוזג, בחצר חשופה, מקושטת במנועי מזגנים דולפים ובחתולי רחוב מזדמנים. 

אבל איכשהו יש לי הרגשה שבסופו של דבר, דווקא כיסא הפלסטיק הלבן הזה מסמל יותר מכל את ההתעקשות לדבוק במסורת המנהגים והתפילות ולהשתדל, תוך שמירה על כל התקנות וההוראות, ליצור אווירת חג וימים נוראים בכל מצב ולמרות המגבלות. 

הוא זה שיעשה בשבילנו את העבודה. זכותם של מאות אלפי כיסאות הכתר של מתפללי ראש השנה ויום הכיפורים, המעניקים לקב"ה בתפילתם "כתר מלוכה", בוודאי תעלה למרום ותגרום לקב"ה, בשבתו כשופט בימי הדין, לעמוד מכיסא דין קפדן ולשבת על כיסא רחמים לבן, לסלק כבר את כתר הקורונה מחיינו, ולהעניק לנו ולכל בית ישראל כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה - אמן!

הכותב הוא שליח חב"ד לשכונות הצפון החדש ורב בית הכנסת סי אנד סאן, תל אביב