יום הכיפורים יחל השנה ביום רביעי, ט' בתשרי, 15 בספטמבר 2021, ויסתיים ביום חמישי, י' בתשרי, 16 בספטמבר 2021. 

זמני צום יום הכיפורים  תשפ''ב (צילום: ללא)זמני צום יום הכיפורים תשפ''ב (צילום: ללא)

הלכות יום הכיפורים | הרב שמואל שפירא - חבר מועצת רבני צהר ורב היישוב כוכב יאיר

יום הכיפורים הוא יום מיוחד בעם ישראל. מצד אחד הוא יום שמח, כדברי המשנה בסוף מסכת תענית: "אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים" (תענית ד', ח'), אבל מצד שני התורה מצווה ביום זה להתענות: "אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם". (ויקרא כ"ג, כ"ז)

את העינוי הגדירו חכמים על ידי לימוד ממקומות אחרים, כי הוא כולל חמישה עינויים ואיסורים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור, יחסי אישות. העינוי החמור ביותר מבין החמישה הוא איסור אכילה ושתייה. מכיוון שכך, יש חובה על כל אחד ואחת להתענות ולצום, וזו נקודת המוצא לדיון. 

אמנם, ההלכה קובעת כעיקרון הנכון למצוות רבות, כי קיום מצווה העלול לסכן את האדם – נדחה מפני החשש של סכנת החיים, וידוע כי "פיקוח נפש דוחה כמעט את כל מצוות התורה". 

אכן, במסכת יומא העוסקת בדיני יום הכיפורים, מתייחד מקום רב לדיון בענייני אדם חולה: "עֻבְּרָה שֶׁהֵרִיחָה, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשִׁיב נַפְשָׁהּ. חוֹלֶה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְּקִיאִין. וְאִם אֵין שָׁם בְּקִיאִין, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֹּאמַר דַּי". (משנה יומא פרק ח, ד)

תחזית מזג האוויר: זה מה שצפוי במהלך יום הכיפורים

צום מעוברות וחולים ביום כיפור

המשנה עוסקת בשני מקרים: 

א. אישה מעוברת שמתאווה לאכילה (הריחה), ואם לא יאכילו אותה הדבר יסכן אותה ו/או את העובר – מותרת לאכול. (גם דברים אסורים) 

ב. חולה, מותר לאכול, אם הרופאים (בקיאין) אומרים שצום יסכן אותו. 

מקרים אלו נפסקו להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך: "עוברה שהריחה ... לוחשין לה באזנה שיום הכיפורים הוא; אם נתקררה דעתה בזכרון זה, מוטב; ואם לאו, מאכילין אותה עד שתתיישב דעתה". (שולחן ערוך אורח חיים סימן תריז סעיף ב'). עם זאת, השולחן ערוך מתחיל בחיובן של הנשים המעוברות לצום: "עוברות ומיניקות מתענות ומשלימות ביום הכיפורים". (שם סעיף א')

כך גם לגבי חולים פוסק השולחן ערוך שכאשר יש סכנה או אפילו חשש סכנה – אין לחולה לצום. (שם סימן תריח) ויש הרבה פרטים בנושא זה, כיצד קובעים אם החולה באמת מסוכן. 

נמצא, שבאופן עקרוני על אישה בהריון לצום, אלא אם כן יש חשש לבריאותה או לבריאות הוולד. כיצד קובעים את החשש? צריך חוות דעת של רופאים המכבדים את הצום, ורב מוסמך לפסוק מתחשב בדעה זו, ופוסק להלכה. בשנים האחרונות התעוררה מחלוקת בין רופאים ובין רבנים, האם במציאות של היום – צום עלול לזרז תהליכים של לידה מוקדמת ו/או לסכן את ההריון. ישנם רופאים רבים השוללים חשש זה מצד אחד, ומצד שני ישנם רבנים הטוענים שכיום כל הנשים המעוברות נמצאות בסכנה זו ואסור להן לצום. 

בנוסף, ישנם פוסקים המורים לנשים אלו לאכול ולשתות ב"שיעורין" כדי לצאת מספק סכנה. מה הכוונה ב"שיעורין"?הציווי של העינוי ביום כיפור הוא לא לאכול ולא לשתות כלל, אולם כמו הרבה דברים בתורה, ישנו שיעור המחייב את העוברים על האיסור. חכמים קבעו לגבי שתיה כי הכמות היא - מלוא לוגמיו של השותה: "השותה ביום הכיפורים מלא לוגמיו (פירוש מלא פיו), חייב; ומשערים בכל אדם לפי מה שהוא, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו; ולא מלא לוגמיו ממש, אלא כדי שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה כמלא לוגמיו, והוא פחות מרביעית באדם בינוני" (שולחן ערוך אורח חיים סימן תריב סעיף ט').

כלומר, נפח של חצי הכמות שאדם יכול להכיל בחלל פיו. שיעור זה הוא בערך כ-40 סמ"ק לאדם בינוני, אם כי עדיף לנצרך למדוד לפני החג. (ממלאים את כל חלל הפה במשקה, מרוקנים לתוך כוס, וחצי מכמות זו היא השיעור).

לגבי אכילה נקבע השיעור של תמר גדול (כותבת גסה), ושיעור זה שווה בכל אדם. "האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה, חייב; והוא פחות מכביצה מעט, ושיעור זה שוה לכל אדם בין לננס בין לעוג מלך הבשן" (שם סימן תריב סעיף א) שיעור זה הוא גם כן כ-40 סמ"ק. 

כאשר יש אדם שיש חשש לבריאותו אם יצום – הוא יכול לאכול ולשתות קצת פיחות משיעורים אלו, כאשר אכילה ושתיה אינם מצטרפים, בהפסקות של כ-10 דקות, ובאופן כזה אין האכילה והשתיה נחשבים כאכילה של איסור.

לכן, במקרים של ספק, נותנים למעוברת או לחולה לאכול ולשתות בשיעורים אלה: "כשמאכילין את העוברות או את החולה, מאכילין אותם מעט מעט כדי שלא יצטרף לשיעור". (שם סימן תריח סעיף ז)

לסיכום: דינן של נשים בהריון ביום כיפור מורכב. מצד אחד, ההלכה קובעת שיש להן לצום אלא אם כן הצום מסכן אותן או את העובר, מצד שני ישנם פוסקים ורופאים הטוענים כי בימינו כל אישה בהריון – הצום מסכן אותה. 

לכן, כל אישה בהריון שיש לה ספק לגבי מצבה, תתייעץ ראשית עם הרופא/ה שלה, ואח"כ תתייעץ עם פוסק הלכה. במידה והורו לה שלא לצום, רצוי שתשתה ותאכל ב"שיעורין". לגבי השתייה, כדאי שתשתה משקה מרובה בקלוריות (כמו מיץ ענבים), כדי להרבות בתוספי מזון.

לקראת הצום: מה הכי נכון לאכול בארוחה המפסקת?

צום ילדים שאינם בני מצווה 

ילד/ה שלא הגיעו לגיל מצוות, אינם חייבים מן התורה במצוות. אולם, חכמים חייבו את ההורים להרגיל ולחנך את הילדים לקיים מצוות כבר מגיל צעיר, כדי שיוכלו לקיימן בקלות כאשר יגיעו לגיל. דבר זה נכון כמעט לגבי כל המצוות של התורה, והדבר תלוי במצווה וביכולתם של הילדים.

אמנם, לגבי צום יום הכיפורים, וצום בכלל, קיים חשש של פגיעה בבריאותם של הילדים הצמים. לכן, חכמים הדריכו את ההורים לחנך את הילדים לצום בהדרגה. כך נאמר במשנה: "התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים, אבל מחנכין אותן לפני שנה ולפני שנתים, בשביל שיהיו רגילין במצות". (תלמוד בבלי מסכת יומא דף פ"ב עמוד א').

גמרא מפורט יותר: "אמר רב הונא: בן שמונה ובן תשע מחנכין אותו לשעות, בן עשר ובן אחת עשרה משלימין מדרבנן". כלומר, מתחילים כבר בגיל שמונה תשע, תלוי בבריאותו של הילד/ה, לחנך שיצומו חלק מהיום.

כך נפסק להלכה בשולחן ערוך: "קטן (הבריא) בן ט' שנים שלימות, ובן י' שנים שלימות, מחנכין אותו לשעות; כיצד, היה רגיל לאכול בב' שעות ביום, מאכילין אותו בשלשה; היה רגיל לאכול בג', מאכילין אותו ברביעית; לפי כח הבן מוסיפין לענות אותו בשעות (וה"ה לקטנה הבריאה)". (שולחן ערוך אורח חיים סימן תרטז סעיף ב)

כלומר, לא נותנים לילדים בגיל שמונה ותשע לאכול ארוחת בוקר כרגיל, אלא דוחים את הארוחה בשעה שעתיים ויותר לפי היכולת של הילד/ה. אולם שנה לפני שמגיעים למצוות (י"ב לבן וי"א לבת) צריכים להשלים את הצום. 

במשנה ברורה מעיר על מה שמקובל היה בזמנם: "...ומה שאין מדקדקים בזמן הזה, להתענות שום תינוק בשנת י"ב, משום דבזמן הזה ירדה חולשה לעולם, ומן הסתם כל קטן אינו נחשב כבריא לזה, אלא אם כן ידוע שהוא בריא וחזק לסבול". (משנה ברורה סימן תרטז ס"ק ט) כלומר, בזמנם חששו מאד לבריאותם של הילדים והחמירו שלא לאפשר לבנים גם כאשר הגיעו לגיל י"ב שלא לצום. 

כיום, ברוך השם, רוב הילדים בריאים, וחשש כזה בדרך כלל לא קיים. לפעמים אף הילדים מתחרים כבר בגיל צעיר כמה שעות הם מצליחים לצום. נראה, שאם הילד חפץ בכך, והוא בריא ונורמלי, אין צורך לריב אתו על כך, וניתן לאפשר לו לצום. 

לסיכום: מעיקר הדין, ילדים שהגיעו לגיל של שנה לפני הגיעם למצוות (י"א לבת, וי"ב לבן) – צריכים לצום יום שלם אם הם בריאים. ילדים בני שמונה ותשע מחנכים לצום חלק מהיום לפי כוחם. בזמננו שרוב הילדים בריאים, לא צריך לריב איתם, אם הם חפצים לצום כפי יכולתם.

איפה אתם עושים את החג? הלו"ז המלא של חודש ספטמבר

מזג האוויר ביום הכיפורים צפוי להיות נוח יחסית. ביום רביעי, ערב יום כיפור, יהיה מעונן חלקית. תחול ירידה קלה נוספת בטמפרטורות ו‏תורגש הקלה ‏בעומסי החום. גשם מקומי קל ייתכן בצפון הארץ ובמרכזה. ביום חמישי, יום כיפור, יהיה מעונן חלקית ונוח וייתכן טפטוף עד גשם קל בצפון ובמרכז.‏