חג פורים תשפ"ב יחול השנה בערבו של יום רביעי, ה-16 במרץ 2022, עם שקיעת השמש ויימשך ביום חמישי ה-17 במרץ. שושן פורים יחל ביום חמישי בערב, וימשך ביום שישי ה-18 במרץ. לפני כן ביום רביעי ה-16 במרץ תחול תענית אסתר.

להלן לו"ז קצר ומעשי לכל הלכות ומנהגי החג:

יום רביעי, י"ג אדר ב', 16.3 - ערב פורים:

תענית אסתר - היום הוא יום צום "תענית אסתר", גברים ונשים לא אוכלים ולא שותים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, זכר לצום שתקנה אסתר המלכה, להצלחת שליחותה הגורלית אל המלך אחשוורוש, כפי שנאמר במגילת אסתר "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי".

בתפילות יום התענית מוסיפים קטעי תפילה נוספים – "סליחות", "אבינו מלכנו", קריאה בתורה והפטרה, וכן בתפילת שמונה עשרה את ברכת התענית. 

זמני תענית אסתר תשפ''בזמני תענית אסתר תשפ''ב

מנהג מחצית השקל - לפני תפילת המנחה של יום התענית נוהגים לתרום שלוש מטבעות של מחצית המטבע המקומי, זכר למצוות "מחצית השקל" שנהגה בזמן שבית המקדש היה קיים, במהלכה היה כל אדם תורם פעם בשנה חצי שקל (של אותם הימים) לבית המקדש. 

בבתי כנסת רבים ניתן להשיג מטבע הדומה למטבע שהיה בשימוש בתקופת המקדש, ולהשתמש בו. רבים נוהגים לתת שלושה מטבעות עבור כל אחד מבני המשפחה.

ללוח חגי ומועדי ישראל

חג פורים – י"ד אדר ב', 17.3

מנהג התחפושות - על מנת להרבות בשמחה, נוהגים הילדים וגם המבוגרים להתחפש וללבוש מסכות במהלך החג. 

בתפילת ערבית מוסיפים את תפילת "ועל הניסים" המיוחדת לימי הפורים. 

מצוות "מקרא מגילה" - המצווה הראשונה אותה מקיימים כבר בערב הפורים, יום חמישי אחרי צאת הכוכבים ומייד לאחר תפילת ערבית, היא מצוות "קריאת המגילה" – יש להאזין לקריאת מגילת אסתר כהלכתה מתוך מגילת קלף מקורית, כאשר לפני הקריאה יש לברך את הברכות הבאות:

קורא המגילה מברך שלוש ברכות לפני שמתחיל בקריאה:

  • בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִקְרָא מְגִלָּה.
  • בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
  • בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

על מנת לקיים את המצווה כהלכתה יש לשמוע את קריאת המגילה פעמיים, פעם אחת בערב יום הפורים, ופעם נוספת במהלך יום הפורים, באופן ישיר וממשי. שמיעת קריאת המגילה דרך בזום או כל אמצעי תקשורת אחר – איננה מספיקה. כמו כן, חשוב מאוד לשמוע את כל סיפור המגילה מתחילתו ועד סופו, ללא כל הפסקה באמצע. וכמובן, כאשר שומעים את שמו של "המן בן המדתא" הרשע במהלך קריאת המגילה מרעישים ברעשנים ומכים על הרצפה כסמל למצוות מחיית עמלק שהמן הרשע הוא מצאצאיו.

בתפילת השחרית של בוקר יום הפורים, מוסיפים בשמונה עשרה את תפילת "ועל הניסים", קוראים בתורה, ומקיימים שוב את מצוות קריאת המגילה. 

במהלך יום הפורים יש לקיים את שלוש המצוות הבאות:

  • מצוות "מתנות לאביונים" - על כל איש וכל אישה לתרום סכום כסף המספיק לרכישת ארוחה בסיסית, לפחות לשני עניים.
  • מצוות "משלוח מנות" - על כל איש ואישה לשלוח במהלך יום הפורים עצמו, לחבר אחד לפחות, שתי מנות – מוצרי מזון.
  • מצוות "משתה ושמחה" - יש לערוך סעודה חגיגית בחג פורים, לשתות, לשמוח ולהודות לבורא העולם על הניסים שעשה לאבותינו ולנו בברכת המזון הנאמרת בחג הפורים יש להוסיף את תפילת "ועל הניסים" המיוחדת לחג הפורים

שושן פורים - ט"ו אדר ב' 18.3 

שושן פורים נחגג בערים שידוע כי היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. כל הלכות ומנהגי הפורים ביום זה זהים להלכות ולמנהגים לאלו של פורים הרגיל. השנה, בגלל שהחג חל ביום שישי, נהוג להקדים את סעודת החג כך שיוכלו להתכונן לשבת כנדרש. יש להימנע מלהתחיל את הסעודה מאוחר מדי ומי שבכל זאת מתעכב ומתחיל קרוב לשבת ראוי שיצמצם באכילה כדי להגיע רעב לסעודת השבת. 

יש כאלה שנהגו לחבר את סעודת פורים עם סעודת שבת, מנהג שנקרא "פורס מפה ומקדש" ולו הלכות המסבירות כיצד לשלב בין הסעודות והתפילות של ערב שבת. רוב ישראל לא נוהגים כך ומעדיפים לאכול מוקדם יותר ולסיים בזמן לכניסת השבת.