הילה קרקו - תחפושת ליצן בת 61 שנה
"זו תחפושת שסבתא שלי, רותי שטיינברג, תפרה לדוד שלי כשהיה בן 3", מספרת הילה קרקו. “לאורך השנים התחפושת נשמרה אצל סבתא שלי, ובשלב מסוים היא העבירה אותה לאמא שלי, בשבילי. כשאני הייתי בת 3, התחפשתי בתחפושת הזו, ואמא שלי שמרה אותה לאורך כל השנים בשביל הנכדה שלה, הבת שלי, נועה, שגם היא התחפשה איתה בגיל 3.

“הבת שלי היא על הספקטרום האוטיסטי, ובגלל זה אני לא יכולה לחפש אותה בכל דבר, אבל בגלל שהתחפושת הזו היא מבדי כותנה של פעם, הבדים היו לה נעימים, וזה התאים לה ככפפה ליד.

“יש לתחפושת הזו ערך משמעותי עבורי כי סבתא שלי הייתה תופרת וסורגת בחסד עליון, והיא גם הייתה מאוד אמנותית ותפרה לנו את כל התחפושות. זה היה נורא מרגש לראות את הבת שלי עם התחפושת, שאני ודוד שלי התחפשנו בה. התכנון הוא להעביר את התחפושת גם לנכד של דוד שלי, שבשנה הבאה יהיה בן 3. זה ברור לנו שהתחפושת הזו תעבור במשפחה עוד שנים רבות כי יש בה מן הסיפור המשפחתי".

הילה קרקו (צילום: פרטי)הילה קרקו (צילום: פרטי)

מימין מוטי דוד של הילה קרקו, באמצע בתה נועה ומשמאל הילה עצמה (צילום: פרטי)מימין מוטי דוד של הילה קרקו, באמצע בתה נועה ומשמאל הילה עצמה (צילום: פרטי)

קארין אבן חיים - תחפושת שומר אנגלי בת 51 שנה
"סבתא שלי, חנה, תפרה את התחפושת הזו לבקשתה של אמא שלי, דיאנה", מספרת קארין אבן־חיים. “מי שלבש את התחפושת היה אחי, יגאל. סבתא הייתה תופרת לכולנו תחפושות כל הזמן, ואמא שלי רצתה שהיא תתפור תחפושת של שומר אנגלי. בשנת 1971 אחי התחפש איתה. כשחיפשתי תחפושות מגניבות, אמא שלי שלפה לי את התחפושת הזו שהייתה במצב ממש טוב. אמא שומרת כל דבר שקשור למשפחה, יש לזה ערך משמעותי, וזו גם מזכרת מסבתא שלי שכבר נפטרה.

“גם הבן של יגאל לבש את התחפושת הזו לפני עשר שנים, וכשנגמר פורים, אמא שלי ביקשה את התחפושת בחזרה כדי לשמור עליה היטב, והביאה אותה לבן שלי – עד הדור הבא. זה מאוד מרגש לדעת שהתחפושת הזו נשמרת. היא מזכירה לנו שסבתא חנה תפרה תחפושות לכל הילדים והנכדים, וזו אחת המזכרות הבודדות שלנו ממנה. בכל פעם שמישהו מהילדים לובש את התחפושת, זיכרונה של סבתא בוער".

קארין אבן חיים (צילום: פרטי)קארין אבן חיים (צילום: פרטי)

יגאל אבני אח של קארין אבן חיים (צילום: פרטי)יגאל אבני אח של קארין אבן חיים (צילום: פרטי)

הבן של קארין אבן חיים (צילום: פרטי)הבן של קארין אבן חיים (צילום: פרטי)

שרית ברנס - תחפושת נסיכה בת 50 שנה
"בסיס התחפושת הוא שמלה שסבתי האהובה, סבתא רחל, לבשה בחתונה של ההורים שלי", מספרת שרית ברנס. “זו הייתה שמלה שאמא שלי תפרה. אחרי החתונה, אמא שלי החליטה להפוך את השמלה הזו לתחפושת. הראשונה שלבשה את התחפושת היא אחותי הגדולה, אחריה לבשה אותה אחותי האמצעית, ובסוף אני, האחות הקטנה.

"כשאנחנו לבשנו את זה, אמא שלי קראה לתחפושת ‘שחרזדה’. לימים גם הבנות של אחיותיי הגדולות לבשו את התחפושת הזו, וגם הבת שלי, כיום בת 20, לבשה אותה. כשהבנות שלנו התחפשו בתחפושת הזו, הן כבר שינו את שמה מ’שחרזדה’ ל’יסמין’ הנסיכה מ’אלאדין’. השנה אחת הבנות של חגי, אחי, כנראה תמשיך את המסורת – והיד עוד נטויה.

"כשאני ואחיותיי התחפשנו בתחפושת הזו, זה היה עבורנו משהו מיוחד, אך לא היה לזה ערך סנטימנטלי יותר מדי. כשהבת שלי התחפשה, זה כבר בא ממקום אחר וקיבל משמעות יותר מרגשת. חיכיתי לרגע שהתחפושת תתאים לבת שלי כי היה ברור לי שאני רוצה לשמר את המורשת הפורימית המשפחתית".

שרית ברנס (צילום: פרטי)שרית ברנס (צילום: פרטי)

שרית ברנס כילדה (צילום: פרטי)שרית ברנס כילדה (צילום: פרטי)

הבת של שרית ברנס (צילום: פרטי)הבת של שרית ברנס (צילום: פרטי)

טרי בן רייטן - תחפושת רקדנית בטן בת 57 שנה
"אמא שלי פרלה הייתה מאוד מוכשרת ומאוד אהבה לתפור", מספרת טרי בן־ריטן. “המשפחה שלנו מגיעה מדרום ספרד, שם הנושא של פורים ותחפושות משמעותי. עלינו לארץ, לעכו, בשנת 1961. בכל פעם כשהתקרב פורים, אמי הייתה מאוד יצירתית והייתה קונה בדים בעיר העתיקה של עכו. אם לא היו, הזמינה מהמשפחה בספרד בדים ונעליים.

"היא נהגה לצייר את כף הרגל שלנו, לעצב את הנעל, לשלוח לספרד, וזה היה מגיע חזרה באונייה. היא נערכה לחג חודשים מראש. היא הייתה יושבת בלילות ותופרת תחפושות לכל הילדים. חלק מהתחפושות עדיין אצלנו כי יש להן סנטימנטים עבורנו, זו תפירה איכותית שיש בה את הידיים של אמא. גם אני וגם אחיי היינו מאוד מחוברים לתחפושות הללו.

“התחפושת הזו, שהנכדה שלי החליטה ללבוש, היא תחפושת של רקדנית בטן. אותי אמי חיפשה לרוב כרקדנית. התחפושת הזו נתפרה משמלת כלה שאמי רכשה בחנויות של הערבים בעכו העתיקה והשתמשה בכל המלמלות. אני זוכרת שהיא חיברה פנינים וחרוזים אחד־אחד ואת הגזרות שרטטה על נייר עיתון. התחפושת עברה גם לילדים שלי וגם לנכדה שלי, והיא שמורה היטב גם לבאות".

טרי בן רייטן (צילום: פרטי)טרי בן רייטן (צילום: פרטי)

טרי בן רייטן כילדה (צילום: פרטי)טרי בן רייטן כילדה (צילום: פרטי)

הנכדה של טרי בן רייטן (צילום: פרטי)הנכדה של טרי בן רייטן (צילום: פרטי)

שירן אבקסיס - תחפושת סקוטית בת 30 שנה
"זו תחפושת שאבא שלי קנה עבורי לפני למעלה מ־30 שנה", מספרת שירן אבקסיס. “הוא עבד בחו"ל ותמיד היה מביא לי ולאחיות שלי מתנות. התחפושת הזו הייתה אחת המתנות שהוא הביא. כילדה נהגתי להתחפש בה ושמרתי אותה לאורך כל השנים כי היה לה ערך מאוד גדול עבורי, גם כחלק מהילדות שלי וגם כמתנה מאבא, שהייתה יקרה ללבי.

"תמיד אמרתי לעצמי שכשיהיו לי ילדים – הם ישתמשו בה. הצלחתי לשכנע את הבן שלי ללבוש את התחפושת ולראות אם זה מתאים לו. התחפושת שמורה אצל אמא שלי בבית. לאחותי יש שתי בנות קטנות, והתחפושת כעת נשמרת עבורן. זה חלק מהמסורת המשפחתית, וזה משהו שאנחנו לא יכולים ולא רוצים לוותר עליו".

שירן אבקסיס (צילום: זוהר סיארה)שירן אבקסיס (צילום: זוהר סיארה)

שירן אבקסיס כילדה (צילום: פרטי)שירן אבקסיס כילדה (צילום: פרטי)

הבן של שירן אבקסיס (צילום: פרטי)הבן של שירן אבקסיס (צילום: פרטי)

מירי זילברשטיין - תחפושת ספרדייה בת 35 שנה
"אמא שלי, מטילדה, הייתה תופרת, וכל הדברים שלבשתי אי פעם בתור ילדה היו מעשה ידיה", אומרת מירי זילברשטיין. “כשהייתי בת 5 התחפשתי לספרדייה, והיא תפרה לי תחפושת יפהפייה, שהיא שמרה אצלה לאורך כל השנים כדי להוריש לנכדה שלי. כשבתי הייתה בת 5, אמא שלי הבינה שזה הזמן עבור נכדתה להתחפש לספרדייה. היא שלפה את התחפושת, והבת שלי לבשה את התחפושת שלי.

היום אמא שלי כבר לא רואה טוב ולא יכולה לתפור, והדברים האלה הם נכס משפחתי עבורי, מה גם שאין תחפושות איכותיות כמו אלו שהיא תפרה במו ידיה, אז יש לתחפושת ערך סנטימנטלי ולא פשוט לזרוק דבר כזה. התחפושת הזו שמורה אצלי עד היום והמטרה היא להוריש אותה גם לנכדות שלי".

מירי זילברשטיין (צילום: פרטי)מירי זילברשטיין (צילום: פרטי)

מימין מירי זילברשטיין משמאל הבת מיתר (צילום: פרטי)מימין מירי זילברשטיין משמאל הבת מיתר (צילום: פרטי)