חג הפסח חל השנה ביום שישי, י"ד בניסן תשפ"ב, 15 באפריל 2022, אז נחגוג את ליל הסדר, ויסתיים בצאת השבת, ט"ו בניסן, ה-15 באפריל. כעבור שבוע, ביום חמישי (ערב חג שני), כ' בניסן תשפ״ב, ה-21 באפריל 2022 יחל שביעי של פסח, המכונה גם חג שני. במהלך השבוע שבין שני סופי השבוע יהיה חול המועד פסח. חג המימונה יחול ביום שבת - ה-23 באפריל.
מתי נכנס החג, הטיולים הכי שווים והמתכונים הכי טעימים | המדריך השלם לפסח
ממתי אסור לאכול חמץ
בדיקת חמץ - יום חמישי בערב, אור ליום שישי י"ד ניסן ה'תשפ"ב (14.4.2022), מיד בתחילת הלילה לאחר תפילת מעריב.
סוף זמן אכילת חמץ - יום שישי י"ד ניסן ה'תשפ"ב (15.4.2022)
ירושלים: 9:58 תל אביב: 9:59 חיפה: 9:58 באר שבע: 10:00
סוף זמן ביעור חמץ - שישי י"ד ניסן ה'תשפ"ב (15.4.2022)
ירושלים: 11:18 תל אביב: 11:20 חיפה: 11:19 באר שבע: 11:20
הדלקת נרות שבת ויום טוב ראשון של פסח - יום שישי י"ד ניסן ה'תשפ"ב (15.4.2022)
ירושלים: 18:32 תל אביב: 18:49 חיפה: 18:42 באר שבע: 18:49
סוף זמן אכילת אפיקומן (חצות)
ירושלים: 12:39 תל אביב: 12:40 חיפה: 12:40 באר שבע: 12:40
צאת השבת וחג - יום טוב ראשון של פסח - שבת ט"ו ניסן ה'תשפ"ב (16.4.2022)
ירושלים: 19:46 תל אביב: 19:48 חיפה: 19:48 באר שבע: 19:47
הדלקת נרות שביעי של פסח - יום חמישי כ' ניסן ה'תשפ"ב (21.4.2022)
ירושלים: 18:36 תל אביב: 18:53 חיפה: 18:47 באר שבע: 18:53
הדלקת נרות שבת - יום שישי כ"א ניסן ה'תשפ"ב (22.4.2022)
ירושלים: 18:37 תל אביב: 18:54 חיפה: 18:47 באר שבע: 18:54
צאת השבת וחג - שביעי של פסח - שבת כ"ב ניסן ה'תשפ"ב (23.4.2022)
ירושלים: 19:51 תל אביב: 19:53 חיפה: 19:54 באר שבע: 19:52
דיני פסח החל בשבת
השנה ערב פסח, בו חוגגים את ליל הסדר, נופל על יום ערב שבת. הרב אסף הר-נוי, רב קהילת אדרת אליהו וראש בית מדרש "מבקשי פניך", גילה ירושלים, מסביר על הדינים המיוחדים לליל הסדר שחל בשבת ולשביעי של פסח שלאחריו שבת.
זכינו השנה לחיבור מיוחד בין פסח לשבת, שכן השנה ליל הסדר יחול בע"ה בליל שבת. במצב דברים שכזה ישנן מספר הלכות מיוחדות השייכות לליל סדר זה, אך קודם כל יש כאן איחוד של שני ימים גדולים, קדושים ומרוממים הבאים כאח".
שבת היא סמל לקדושה קבועה הבאה מלמעלה, היא איננה תלויה בקידוש החודש הנעשה ע״י בית הדין וע"כ בקידוש ליל שבת אנחנו מברכים על כך שהקב"ה הוא זה ש"מקדש השבת". לעומת זאת, קדושת הזמנים תלויה בקביעתו של בית הדין, וישראל הם אלו המקדשים את הזמנים.
כששתי הקדושות הללו, זו הבאה מלמעלה וזו התלויה ומופיעה מלמטה, משתלבות ומתאחדות- יש אירוע רוחני יוצא דופן, המלמד על גדולתו המיוחדת של ליל הסדר השנה.
ליל הסדר שחל בליל שבת
אוכל נפש אסור ביו"ט שחל בשבת: אחד ההבדלים המרכזיים בין יום טוב לשבת הוא שהתורה התירה הכנת מאכלים בחג עצמו כשהם לצורך החג, גם כשהדבר כרוך בעשיית מלאכה(בישול וכד'). אולם, השנה שיו"ט ראשון של פסח חל בשבת- עשיית המלאכה נאסרת באופן מוחלט, כמו בכל שבת, גם אם מדובר בצרכי מאכל לכבוד פסח.
הכנת "מי מלח" לכרפס: הכנת מי מלח בשבת עלולה להיות אסורה שכן הדבר נראה כמלאכת "מעבד", בה עיבדו את העור בעזרת המלחתו. האיסור להכין מי מלח הוא דווקא בכמות גדולה או בריכוז גבוה, ולכן לכתח' יש להכין את מי מלח מערב שבת, אך אם שכחו- ניתן לעשותם בשבת ובלבד שיעשו את הכמות הנדרשת לסעודת ליל הסדר בלבד וכן שמליחות המים תהיה באופן שכמות המלח לא תהיה יותר משני שלישים כנגד המים.
הכנת החרוסת: ערבוב של מספר רכיבי מאכל יחד המביאם לידי בלילה אחת יכול להיות אסור בשבת משום מלאכת מגבל (לש). לכן יש להכין את החרוסת לפני שבת. אולם, אם שכחו להכין מבעוד יום- ניתן להכין את החרוסת בצורה הבאה: יש לחתוך את המאכלים (אגוזים, תפוחים וכד') לגודל מעט יותר גדול מן הרגיל (משום מלאכת טוחן), ואת ערבוב כל המאכלים יחד יש לעשות הפוך מהסדר שרגילים לעשות. כלומר- יש לתת קודם את היין ושאר המשקים ואחר כך את האגוזים, התפוחים ושאר הרכיבים המוצקים.
במצב כזה נכון לכתחיל לדאוג שהבלילה תהיה נוזלית (רכה), אך הרוצים לסמוך על המתירים לעשות בלילה עבה יוסיפו גם שינוי בדרך הערבוב של העיסה כגון ערבוב הבלילה בצורת שתי וערב.
אמירת מגן אבות בערבית של שבת ופסח: אומרים בתפילת ערבית של שבת וחג "ויכולו" אך אין אומרים מגן אבות וברכת 'מעין שבע' שלאחריה, שכן ברכה זו נתקנה מפני סכנת המזיקים וליל הסדר הוא לילה השמור מן המזיקים. ואמנם יש שכתבו לאומרו משום לא פלוג, אך למעשה המנהג המקובל הוא שלא לומר.
שלום עליכם: יש נוהגים בכל יו"ט שחל בשבת, שלא לומר 'שלום עליכם', ובמיוחד בליל הסדר שחל בשבת כי צריך למהר ולהתחיל הסדר. ויש שנהגו לאומרו, וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו.
שביעי של פסח הסמוך לשבת
גם בנוגע לשביעי של פסח ישנם מספר דינים מיוחדים השנה, שכן "שביעי" יוצא השנה בסמוך לשבת ואנו נכנסים לשבת הישר מיום בו החמץ אסור אל שבת בה כבר אין איסור אכילת חמץ.
עירוב תבשילין: ביום חמישי מכינים עירוב תבשילין (מצה+תבשיל כגון ביצה מבושלת), מברכים ואומרים הנוסח כפי שמופיע בסידור. העירוב מאפשר את ההכנה מיו"ט לשבת בבישול, בהדלקת הנר וכד'. גם מי שלא מתכנן להכין מאכלים מהחג לשבת צריך להכין עירוב בשביל הדלקת נרות השבת (אותם מדליקים ביו"ט עצמו לפני זמן כניסת שבת) ובשביל הכנות נוספות. את העירוב עצמו ניתן לאכול בשבת.
אכילת חמץ שנמכר לגוי בשבת שלאחר "שביעי"
בשבת הצמודה לשביעי של פסח – מותר לאכול קטניות גם לאלו הנוהגים בהם איסור בפסח עצמו. לגבי חמץ (כדוג' ויסקי וכד') נחלקו הפוסקים (מצד שני עניינים: 1. גזל הגוי שמכרו לו את החמץ, שהרי לא עשו מעשה קניין לקנות ממנו חזרה - לעניין זה בשטרות המכירה בימינו אין בעיה שכן כתוב בהם שמיד לאחר הפסח הגוי מרשה לישראל להשתמש בו. 2. מצד מוקצה - שכן הכלל אומר שמה שהיה מוקצה בבין השמשות - נאסר לכל השבת, ובבין השמשות שבין "שביעי" לשבת החמץ היה עוד אסור באכילה. אלא שהמתירים סוברים שכלל זה נאמר רק לגבי דבר שאסור מצד עצמו גם בשבת ולא רק "ליום שעבר", והרי חמץ לא אסור מצד עצמו בשבת, ולכן יש המתירים ואומרים שבזה לא אמרינן מיגו דאיתקצי). למעשה הרוצים להקל ולהשתמש בחמץ בשבת שאחר שביעי של פסח - יש להם על מה לסמוך.