המשמעות העמוקה והרלוונטית של תשעה באב לימינו

תשעה באב הוא הזדמנות להתחברות לא רק לזיכרון העתיק, אלא לכאן ועכשיו – ולהפוך את השבר לבניין

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
תפילת תשעה באב בכותל
תפילת תשעה באב בכותל | צילום: אבשלום ששוני
2
גלריה

תשעה באב הוא, כידוע, יום צום ואבל לציון חורבן בתי המקדש הראשון והשני בירושלים. אולם מעבר לזיכרון ההיסטורי, יום זה נושא משמעויות עמוקות, רלוונטיות גם בעידן המודרני ובמציאות הישראלית והיהודית העכשווית.

בערב תשעה באב קוראים במגילת איכה "פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל שֶׁבֶר בַּת־עַמִּי" (איכה ג', מ"ח), תיאורים קורעי לב על העליבות שפקדה את עמנו. קוראים בצער על האובדן הפיזי של העיר והמקדש, מתמודדים עם הכאב העמוק בשל השבר הרוחני, המוסרי והחברתי שפקד את העם. ירמיהו הנביא, שלו מיוחסת כתיבת איכה, אינו חוסך בדימויי זוועות קשים: עיר בודדה כאלמנה, נרדפת, מושפלת. עם ישראל מגורש, מורעב. אנחנו זועקים על “שבר בת עמי” ומכוונים גם לקרע שבלב החברה, לאשמה בשסע שבין אדם לחברו, לאשמה שבהתפתחות שנאת החינם שקדמה לחורבן.

ירמיהו מבכה את חורבן ירושלים. ציור של רמברנדט, 1630
ירמיהו מבכה את חורבן ירושלים. ציור של רמברנדט, 1630 | צילום: מעריב אונליין

אבל יש לזכור שבמגילת איכה, מלבד האבל והקינות, מצויות שאיפה לתיקון ותקווה לחולל מציאות אחרת. אנחנו נקראים לבכות ולהתאבל, אך נדרשים גם לבחור בעשייה חיובית, באחריות, באחדות, בסולידריות. הנביא קורא לעם להפוך את השבר לבניין: "נחפשה דרכינו ונחקורה" (איכה ג', מ'). זו הקריאה לתיקון: החורבן הוא גם התחלה חדשה. זוהי אינה תקווה רעיונית ורוחנית בלבד. נדרשת עבודה על התקווה. מדובר בהחלטה מודעת: לבחור שלא לקפוא מול החורבן, אלא לקום מתוכו ולהיבנות מחדש.

התקווה שבמגילת איכה מדגישה אחריות אישית ואנושית. אף שבית המקדש חרב, אפשר וצריך לשקם את החברה. לאחר השואה קיבל תשעה באב משמעות חדשה כזיכרון לאסונות שפקדו את העם היהודי. השואה נעשתה חלק בלתי נפרד מהאבל של תשעה באב. רבים ממנהיגי הציונות החילונית כתבו והדגישו את החיבור הישראלי הנדרש ליום האבל.

כיום, תשעה באב הוא הזדמנות להתחברות לא רק לזיכרון העתיק, אלא לכאן ועכשיו. אסון 7 באוקטובר 2023 שוב מעניק לתשעה באב משמעות מחודשת. האירועים הטראומטיים יצרו שוב תחושה של חורבן אישי וקולקטיבי. האבל על החורבן העתיק התמזג עם האבל האישי והקולקטיבי על האובדן החדש. חורבן נחזה כמציאות מחזורית, שאיננה רק עבר.

למרבה הכאב, רגעי האחדות שנראו בישראל סמוך לתחילת המלחמה נמוגו, והפילוגים שאפיינו את החברה הישראלית לפני המלחמה שבים. חזרנו לסוגיות כמו הרפורמה או ההפיכה המשפטית, חוק הגיוס או ההשתמטות, מתחים בין ימין לשמאל. חזרנו למציאות שבה נבחרי ציבור מרכזיים נאשמים בשחיתות מוסרית, חזרנו לשפה בוטה ומקטבת בשיח הציבורי. חזרנו לשנאת חינם, מחוללת החורבן. השנה במיוחד חובה עלינו לראות בתשעה באב לא רק זיכרון לחורבן שהיה לפני אלפיים שנה, אלא אזהרה חיה. יש לתקן את השבר.

תגיות:
תשעה באב
/
אבל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף