חג הסוכות, הלא הוא חג האסיף והרגל השלישית מבין שלוש הרגלים אחרי פסח ושבועות, יחל השנה ביום שני, 6 אוקטובר 2025, י"ד בתשרי תשפ"ה, ויסתיים ביום שלישי, 7 אוקטובר 2025, ט"ו בתשרי. לאחר מכן יחל חול המועד סוכות – והוא יימשך עד סיום הושענא רבה בשבוע שלאחר מכן, ב-13 באוקטובר. אחרי הושענא רבה, סוכות יפנה את מקומו לשני מועדים שנחגגים בארץ באותו יום, כ"ב בתשרי – שמיני עצרת ושמחת תורה (בין 13 ל-14 באוקטובר).
זמני כניסת חג הסוכות בערים הגדולות:
הלכות חג הסוכות
המדריך המלא לבניית סוכה: עשה ואל תעשה, טיפים לקישוטים ואיך להגן עליה מגשם
בונים סוכה בחצר הבית? הקפידו לנעול נעליים סגורות, לנכש את הצמחייה הסמוכה שבתוכה עלולים להסתתר נחשים וזוחלים מסוכנים אחרים, וודאו כי דרכי הגישה אל הסוכה וממנה יהיו פנויים ממכשולים שונים, באופן שיאפשר יציאה מהירה מהסוכה בעת הצורך.
✔ הקפידו למקם את הסוכה במרחק בטוח ממתקני חשמל ובלוני גז. הקפידו שלא להדליק אש בקרבת בלוני הגז או מתקני החשמל, אם ישנם, במהלך הקמת הסוכה.
✔ בונים סוכה במרפסת בקומה גבוהה? הקפידו לוודא שלא ייפול אף חפץ כבד למטה, מחשש שיפגע בעוברים והשבים. בכלל זה, וודאו כי גגונים נפתחים ואדניות מקובעים היטב למקומם, וכי אין סכנה לנפילת קרשי הסוכה, חלקי סכך או כל חפץ אחר למטה.
✔ במהלך הקמת דפנות הסוכה, יש להקפיד להרחיק מהאזור ילדים, על מנת שלא ייפגעו מחלק שעלול ליפול עליהם. בנוסף, יש לוודא חיזוק הדפנות זו לזו, באופן כזה שלא יאפשר את קריסתן. יש להקפיד במיוחד כאשר מדובר בדפנות עץ, או כל חומר קשיח אחר.
✔ במהלך הנחת הסכך, יש להיזהר בעמידה בגובה. יש להתרחק מעמודי חשמל ומכבלי חשמל ולהיזהר לא לגעת בהם. אין לטפס על מעקה המרפסת, או על סולם שאינו יציב. את הסכך יש לחזק לגוף הסוכה, כך שלא יעוף ברוח ויפצע עוברי אורח.
✔ בקצותיהם של כפות הדקלים ישנם קוצים העלולים להיתפס באצבעותיהם ובידיהם של העוסקים בבניית הסוכה. יש להרחיק את כפות הדקלים מילדים, ולוודא שלא יידקרו מהן. בנוסף, יש לאחוז בכף הדקל מתחתיה ולא בין העלים, מחשש לבעלי חיים מסוגים שונים העלולים להימצא שם.
✔ במהלך חיבור הסוכה לחשמל, יש לשים לב שלא לגעת בחוטי חשמל חשופים או בנקודות חשמל שאינן בטוחות. יש לוודא כי בטרם חיבור הסוכה לחשמל, השקעים תקניים ובטיחותיים לשימוש בשטח פתוח, ועמידים למים, על מנת להימנע מהתחשמלות. הימנעו מהתקנת כבלי חשמל שאינם תקינים בסוכה, שכן הדבר עלול לגרום לקצר חשמלי ולשריפה.
✔ תליית קישוטים: אין לעמוד על מעקות, סולמות לא יציבים, כסאות וכו', על מנת לתלות את קישוטי הסוכה. אסור לתלות קישוטים על חוטי החשמל ובסמוך לנורות החשמל שמאירות את הסוכה מחשש לשריפה. יש להקפיד שילדים לא ייפגעו ולא ייפלו מגובה במהלך קישוט הסוכה, ויש לוודא שמבוגר אחראי נמצא בסמוך ומשגיח עליהם כל העת. נפילה מגובה עלולה לגרום לנזק לעמוד השדרה, לזעזועי מוח ובמקרים קשים אף למוות. בכל מקרה של נפילה מגובה, יש להתקשר למד"א בטלפון החירום 101 או באמצעות יישומון "מד"א שלי", באמצעותו יכולים צוותי מד"א לדעת היכן מיקומכם המדויק. עד להגעת צוותי מד"א למקום, אין להזיז את הנפגע ואין להרימו.
✔ יש להימנע מלהשאיר נרות דולקים בתוך הסוכה ללא השגחה, ויש לתת את הדעת על מיקום הנרות בסוכה בכל עת, זאת במטרה להימנע משריפות בסוכה. הימנעו מלהשליך בדלי סיגריה בשטח הסוכה או בסמוך לה, על מנת למנוע אפשרות של שריפה.
✔ בזמן השהייה בסוכה חשוב לדעת היכן המרחבים המוגנים הקרובים ולוודא כי דרכי הגישה אליהם פנויים מחפצים.
לקראת גשמים בצפון הארץ ובמרכזה בחול המועד סוכות: על פי תחזית מזג האוויר של השירות המטאורולוגי בבית דגן, בערב החג (שני) תחול ירידה קלה בטמפרטורות והן תהיינה רגילות לעונה. תורגש הקלה בעומסי החום. מידות החום בתל אביב יגיעו ל-27 מעלות, בירושלים – 25, בלוד – 28, בחיפה – 26, בטבריה – 30, בצפת – 24, בבית שאן – 32, בעין גדי – 30, בבאר שבע – 27, במצפה רמון – 24 ובאילת – 32. ביום שלישי תחול ירידה קלה נוספת בטמפרטורות, בעיקר בהרים ובפנים הארץ.
כל מסלולי החג שיחברו אתכם לטבע ולעצמכם
חגי תשרי 2025: האירועים, ההופעות והפסטיבלים שלא כדאי לפספס
קישוטים מחומרים שיש בכל בית: כך תהפכו את הסוכה שלכם לצבעונית
מה עושים בשמחת תורה?
מצוותו הייחודית של חג שמחת תורה היא השמחה והריקוד עם ספרי התורה בטקס המסורתי של ההקפות. במהלך ההקפות מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים איתם את בימת הקריאה שבע פעמים, ופורצים בריקודים נלהבים ושירי שמחה יחד עם ספרי התורה.
טרם תחילת ההקפות, קוראים פסוקים שונים מן התנ״ך, הפותחים בפסוק: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ". לאחר מכן, נוהגים לכבד מתפללים שונים בהחזקת ספרי התורה. אחד מהם נבחר לשמש שליח ציבור ולצעוד בראש ההקפה, כשהוא מכריז את פסוקי ההקפות והקהל עונה אחריו. ההקפה הראשונה נפתחת במילים: "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא, אָנָּא ה' עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ". לאחר מכן, נוהגים המתפללים לנשק את ספר התורה ולרקוד בשמחה גדולה.
בישראל נערכות ההקפות בערב שמחת תורה - ביום שני, 13 באוקטובר, לאחר תפילת ערבית, וכן למחרת - ביום שלישי, 14 באוקטובר, לאחר תפילת שחרית. בנוסף, נהוג לקיים הקפות שניות במוצאי החג - ביום שלישי, 14 באוקטובר, לאחר צאת הכוכבים. מאחר שהן מתקיימות כבר אחרי החג, מותר להשתמש בכלי נגינה, והריקודים מלווים בשירים ובשמחה רבה.
בחוץ לארץ, ההקפות מתקיימות ביום שלישי בערב, 14 באוקטובר, לאחר תפילת ערבית, ולמחרת בבוקר, 15 באוקטובר, לאחר תפילת שחרית. בקהילות רבות נוהגים לקיים הקפות נוספות כבר בערב הראשון של חג שמיני עצרת, ביום שני, 13 באוקטובר.
בעת שבית המקדש היה קיים, נוסף על ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים, התקיימה גם מצוות הערבה. בכל יום מימי החג היו הכוהנים מניחים ענפי ערבה סביב המזבח ומקיפים אותו פעם אחת, תוך תפילה לבורא העולם: “אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא!” או לפי דעה אחרת: “אֲנִי וְהוּא הוֹשִׁיעָה נָּא!” ביום הושענא רבה נערכו שבע הקפות סביב המזבח, כסמל לסיום חג הסוכות ולבקשה לגשמים ולברכה. חשיבותה של מצווה זו הייתה כה גדולה, עד שגם אם היום חל בשבת - היו מקיימים אותה.
כיום, בהיעדר בית המקדש, נשמרו מנהגים רבים לזכר אותו היום. לצד ההיבט ההיסטורי, הושענא רבה נחשב גם ליום של דין - “גמר החיתום” - ולכן רבים מקדישים אותו לתפילה, לתשובה ולתחנונים לחתימה טובה. מנהג רווח הוא להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה. המסורת היא לקרוא את חומש דברים ולאחר מכן את ספר תהילים במלואו - אך רק לאחר חצות הלילה, בהתאם לקבלה. לאחר קריאת התהילים מוסיפים תפילה מיוחדת ללילה זה, המבקשת רחמים וישועה.
בכל יום מימי סוכות נוהגים להקיף את בימת בית הכנסת פעם אחת באמירת תפילות ה"הושענות". ביום הושענא רבה מקיפים את הבימה שבע פעמים, זכר להקפות סביב המזבח במקדש, ומוסיפים בקשות מיוחדות - לגשמים, פרנסה, רפואה, גאולה וביאת המשיח.
בארץ ישראל, נוהגים לסיים את הישיבה בסוכה ביום זה. לפני שקיעת החמה נוהגים להיכנס לסוכה “להיפרד” ממנה, כסמל לסיום חג הסוכות ולפרידה מחוויית הקדושה של ימות החג. בחוץ לארץ, יש הנוהגים להמשיך ולאכול בסוכה גם ביום שמיני עצרת.
על אף שהראשונים כתבו שניתן לחבוט בערבה או על הקרקע או על כלי (כגון ספסלים וכדומה), האר"י כתב שיש לחבוט חמש פעמים דווקא על הקרקע. המשנה ברורה כתב שטוב לחבוט קודם על הקרקע ולאחר מכן על הכלים כדי לצאת ידי חובת כולם משנה ברורה תרסד יט והרב עובדיה יוסף הוסיף כי גם לספרדים ראוי לנהוג כך חזון עובדיה, סוכות, עמ' תמב. נהגו שגם נשים וילדים קטנים ישתתפו במנהג חיבוט ערבה.
חול המועד הם הימים שבין חג לחג - בין הראשון לשמיני של סוכות. ימים אלה נחשבים ל"חול" אך גם ל"מועד": הם אסורים בחלק מהמלאכות, נועדו לשמחה, למנוחה ולעלייה לרגל. על האדם לכבד את חול המועד במאכל ובמשקה טובים, בבגדים נאים ובאווירה חגיגית, כפי שנאמר: "כל המבזה את המועדות - אע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא".
חכמים אסרו בחול המועד מלאכות רבות, כדי שהימים לא יהיו כימי חול רגילים. נחלקו הראשונים אם איסורי המלאכה הם מן התורה או מדרבנן, אך מוסכם שהותרו מלאכות לצורך המועד, לשם שמחת החג או למניעת הפסד.
התרעות פיקוד העורף