חג שמחת תורה תשפ"ו יחל בישראל ביום שני, 13 באוקטובר 2025, ויימשך עד יום שלישי, 14 באוקטובר. בישראל נוהגים לערוך את ההקפות עם ספרי התורה בליל החג - ביום שני בערב, לאחר תפילת ערבית, וכן בשחרית של יום שלישי לאחר קריאת התורה. בנוסף, נהוג לקיים גם "הקפות שניות" - במוצאי החג, ביום שלישי בערב, לאחר צאת הכוכבים.
בחוץ לארץ נחוג שמחת תורה יום אחד מאוחר יותר: את ההקפות עורכים ביום שלישי בערב, 14 באוקטובר, לאחר תפילת ערבית, וכן ביום רביעי בבוקר, 15 באוקטובר, לאחר תפילת שחרית. בקהילות רבות נוהגים לערוך הקפות גם בליל שמיני עצרת, כלומר ביום שני בערב, 13 באוקטובר.
זמני כניסת ויציאת שמחת תורה ושמיני עצרת תשפ"ו
המצווה המרכזית של שמחת תורה היא השמחה והריקוד עם ספרי התורה בטקס המסורתי של ההקפות. במהלך התפילה מוציאים בבית הכנסת את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים את בימת הקריאה שבע פעמים, ופורצים בריקודים נלהבים עם ספרי התורה. לפני תחילת ההקפות נאמרים פסוקים שונים מן התנ״ך, הפותחים בפסוק: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ."
לאחר מכן מכבדים מתפללים שונים בהחזקת ספרי התורה, ואחד מהם נבחר לשמש שליח ציבור ולצעוד בראש. הוא מכריז את פסוקי ההקפות, והקהל עונה אחריו. ההקפה הראשונה נפתחת במילים: "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא, אָנָּא ה' עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ." לאחר מכן מנשקים את ספרי התורה ופוצחים בריקודים שמחים ומלאי הודיה.
ביום השביעי והאחרון של חג הסוכות חל יום הושענא רבה - יום בעל משמעות רוחנית עמוקה במסורת היהודית. על פי ספר הזוהר, ביום זה "נחתם דין העולם ופתקים יוצאים מבית המלך". מכאן נולד האיחול בארמית "פתקא טבא" - וביידיש: "א גוטן קוויטל", שפירושם איחול ל"פתק טוב" עם גזר דין חיובי.
בזמן שבית המקדש היה קיים, נוסף על מצוות הישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים התקיימה גם מצוות הערבה. הכוהנים היו מציבים ענפי ערבה גבוהים סביב המזבח ומקיפים אותו תוך כדי תפילה: "אנא ה', הושיעה נא". בכל אחד מימי סוכות הקיפו את המזבח פעם אחת בלבד, ואילו ביום הושענא רבה - שבע פעמים.
כיום נוהגים לציין את הושענא רבה בסדרת מנהגים המסמלים את חתימת הדין. במהלך תפילת שחרית מקיפים את הבימה בבית הכנסת שבע פעמים באמירת "הושענות", ומרבים בתפילות לגשם, פרנסה וישועה. בתום ההקפות נוטלים חמש ערבות וחובטים בהן בקרקע - מנהג המשמש כסמל לסיום תקופת הדין.
מנהג נפוץ הוא להישאר ערים בלילה שלפני הושענא רבה ולעסוק בלימוד תורה. רבים קוראים את ספר דברים ולאחר חצות הלילה - גם את כל ספר התהילים. בחלק מהקהילות מוסיפים תפילה מיוחדת הנאמרת לאחר סיום ספר התהילים. עם סיומו של יום הושענא רבה נכנסים לחג שמיני עצרת ולשמחת תורה, המסמלים את חתימת חגי תשרי ואת התקווה לשנה של גשמי ברכה, שמחה ובשורות טובות.
בליל הושענא רבה נוהגים ללמוד. בבוקר מקיפים את הבימה שבע פעמים, וחובטים באגודת ערבה מיוחדת (חמישה ענפים). אחרי הצהריים נפרדים מהסוכה, ואין לפרקה. מן התורה היום השמיני של סוכות נקרא שמיני עצרת, והוא יום טוב בפני עצמו. אומרים בו "יזכור" ותפילת הגשם. שמחת תורה בחו"ל נחוג יום אחריו. בארץ מאחדים את שני הימים.
מסיימים בחג את קריאת התורה בפרשת "וזאת הברכה". נוהגים להעלות לתורה את כל הגברים, (אפשר גם להעלות מספר גברים יחד לעלייה אחת) וגם לילדים עלייה מיוחדת. "חתן תורה" - העולה האחרון המסיים את התורה, ו"חתן בראשית" - העולה הראשון בספר בראשית. שמחים בשמחת התורה בהקפות בלילה וביום. מצווה לרקוד ולשמוח בשמחת התורה. בארץ נוהגים להוסיף במוצאי החג "הקפות שניות".
חג שמחת תורה, החותם את חגי תשרי, מסמן גם את פתיחת עונת הגשמים. בתפילת שמונה-עשרה מוסיף השליח ציבור את הבקשה לגשמי ברכה, תפילה שנאמרת בארץ ישראל כבר בשמחת תורה, ואילו בקהילות התפוצות - ביום שמיני עצרת. במהלך החג נוהגים גם לקיים בבתי הכנסת את תפילת "יזכור", לזכר יקיריהם של בני הקהילה שנפטרו.
בתפילת שמיני עצרת נפתחת עונת תפילות הגשם. על פי המסורת, אין מבקשים על גשם במהלך חג הסוכות עצמו, שכן ירידת גשמים בימים שבהם יושבים בסוכה נחשבת לסימן קללה. מיום שמיני עצרת, שבו כבר אין מצוות ישיבה בסוכה, מתחילים לומר בתפילת מוסף את הפסוק "משיב הרוח ומוריד הגשם" - ביטוי לפתיחת עונת הגשמים.
התרעות פיקוד העורף