שנתיים לאחר שחרור שר המשקים, יוסף עדיין כלוא שלא בצדק. לילה אחד חולם פרעה חלום מטריד: שבע פרות שמנות עולות מן היאור ונבלעות בידי שבע פרות רזות. לאחר מכן הוא חולם על שבע שיבולים מלאות הנבלעות בידי שבע שיבולים שדופות. פרעה נסער, אך חכמי מצרים אינם מצליחים לפתור את החלום. אז נזכר שר המשקים ביוסף, הנער העברי שפירש חלומות בבית הסוהר. פרעה מצווה להביאו לפניו.
יוסף בן השלושים מובא לפני פרעה לאחר שהוכן כראוי. הוא פותר את החלומות: שבע שנות שובע עתידות לבוא, ואחריהן שבע שנות רעב קשות שיבלעו את כל השפע. חזרת החלום פעמיים מעידה על מימושו הקרוב. יוסף מוסיף עצה מעשית - לאגור תבואה בשנות השובע לקראת שנות הרעב.
פרעה מתרשם עמוקות וממנה את יוסף למשנה למלך, האחראי על ניהול המדינה. יוסף מקבל טבעת חותם, בגדי מלכות ומרכבה, נושא לאישה את אסנת ונולדים לו שני בנים - מנשה ואפרים. הוא מתחיל ליישם את תוכנית האגירה. עם תום שנות השובע מגיע רעב כבד. העם פונה לפרעה, והוא מפנה את כולם אל יוסף. יוסף פותח את אוצרות התבואה ומוכר מזון למצרים ולבאים מארצות הסביבה.
הרעב מגיע גם לכנען. יעקב שולח את עשרת בניו למצרים לקנות מזון, אך משאיר את בנימין בבית. האחים משתחווים לפני יוסף, שאינו מזוהה בעיניהם. יוסף מזהה אותם ונזכר בחלומותיו. הוא מתנכר אליהם, מאשים אותם בריגול ומעמיד אותם במבחן נאמנות. לבסוף הוא משאיר את שמעון במעצר ושולח את היתר הביתה עם מזון, בתנאי שישובו עם בנימין. בדרך מגלים האחים כי כספם הוחזר לשקיהם. יעקב מסרב לשלוח את בנימין, מחשש לאבד גם אותו, אך הרעב הולך ומחריף. כשהמזון אוזל, יהודה נוטל אחריות אישית על בנימין. יעקב מתרצה ושולח את בניו למצרים עם בנימין, מנחה וכסף.
יוסף מתרגש לראות את בנימין ומזמין את האחים לסעוד בביתו. הוא מגלה ידע מפתיע על סדר לידתם ומרעיף מתנות - במיוחד על בנימין. האחים יוצאים מבולבלים אך שלמים. מיד לאחר צאתם מהעיר נרדפים האחים בטענה שגביע הכסף של יוסף נגנב. הגביע נמצא בשקו של בנימין. האחים קורעים בגדיהם ושבים למצרים. יהודה מציע שכולם יהיו עבדים, אך יוסף קובע כי רק בנימין יישאר - והאחרים ישובו לביתם.
בלחש: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בקֶר: לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן, כִּדְכִתִיב, זָכור וְשָׁמור, זָכְרֵהוּ עַל הַיַּיִן: יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות: סַבְרִי מָרָנָן (הנוכחים: לחיים). בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן: בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחִילָנוּ, זִכָּרון לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלא אֶפְחָד: כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה'. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה: וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂון. מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה: לַה' הַיְשׁוּעָה. עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: ה' צְבָאות עִמָּנוּ. מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה: ה' צְבָאות. אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ: ה' הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיום קָרְאֵנוּ: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אורָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂון וִיקָר. כֵּן תִּהְיֶה לָנוּ: כּוס יְשׁוּעות אֶשָּׂא. וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא: סַבְרִי מָרָנָן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן: על הבשמים – בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. בּורֵא מִינֵי בְשָׂמִים: על הנר – בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. בּורֵא מְאורֵי הָאֵשׁ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחל. בֵּין אור לְחשֶׁךְ. בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים. בֵּין יום הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה: בָּרוּךְ אַתָּה ה'. הַמַבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחל:
לא פעם שואלים אותי למה אני מתחברת יותר, לבישול או לאפייה. האמת, אין לי תשובה חד-משמעית, היות שאת שניהם אני אוהבת. זה תלוי בעיקר בזמן. סוף השבוע, הזמן שבו ילדיי הבוגרים מגיעים לארוחת השבת, הוא הרגע הנכון עבורי לאפות מאכלים מלוחים ומתוקים ולהפתיע את בני משפחתי במאכלים שאהובים עליהם במיוחד. אני משקיעה זמן ומחשבה בבחירת הבצקים שבהם אשתמש, מכינה את המלית, טורפת ביצים, ומחכה לקסם שתמיד מתרחש בין קיפול, מילוי ושיזוף בתנור.
הסדרה החדשה של נטפליקס "האדם נגד התינוק" מחזירה את רואן אטקינסון לטריטוריה המוכרת לו ביותר: קומדיה פיזית כמעט נטולת דיאלוגים, שמזכירה מאוד את מיסטר בין. בדומה ל"האדם נגד הדבורה", גם כאן הוא מגלם גבר בודד ומגושם שנקלע למצב יומיומי פשוט - שהופך במהרה לכאוס מוחלט, הפעם סביב טיפול בתינוק בתקופת חג המולד.
התרעות פיקוד העורף