פרשת וישלח מספרת לנו על מפגש עלום שהתרחש בין יעקב לשרו של עשו: "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר". הרקע למפגש לא מובן. יעקב מבריח באישון לילה, בחסות החשכה, את כל משפחתו ורכושו דרך מעבר יבק. רוח הכתובים משרה אווירה של מבצע צבאי מאוד מסוכן: "וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק. וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ..."

מה רצה המלאך מיעקב? האם עשו שלח "איש" או מלאך כדי להרוג את יעקב? זו דרכו של עשו? הרי עשו נמצא בדרכו ליעקב עם גדוד שלם של לוחמים, "...וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ".

אלא שאם נעיין היטב בפרשה, נשים לב לכך שיעקב אינו הראשון שפוגש בדרכו מלאך. בתחילת הפרשה נאמר: "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ". למקרא פסוקים אלו אנו מתעוררים לדעת מה קרה שם במפגש. האם המלאכים מילאו את שליחותם? האם הם דיברו בכלל עם עשיו? ומה עשיו השיב להם? התורה מעלימה מאתנו את תוכנו של המפגש, אם בכלל הוא התרחש, ותחת זאת מספרת: "וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ".

על ההיכרות של יעקב עם מציאותם של מלאכים, מספרת התורה בפרשה הקודמת, בפתיחתה ובחתימתה.יעקב בצאתו מבית אביו רואה בחלומו סולם שבו מלאכים עולים ויורדים ועליו ניצב ה'. בסוף הפרשה, לאחר שיעקב נפרד מלבן, בדרכו של יעקב חזרה לארצו ולמולדתו, הוא פוגש שוב מלאכים: "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱ-לֹהִים זֶה".

הקב"ה לימד את יעקב שלעולם יש שני ממדים: הממד הארצי, שבו אנו פועלים וכביכול בו מתרחשים הדברים. כאן ישנם מאבקים, כאן בורחים מעשו, כאן יוצאים לחרן, כאן מסתבכים בבית לבן וכאן חוזרים למפגש המחודש עם עשו. אלא שכל אותם התרחשויות משפיעות ומושפעות מממד נוסף, ממציאות יותר עליונה, מעולם רוחני מופשט שהוא באמת עיקר העניין. ברובד אחר של מציאות, ישנם "מלאכים" העולים ויורדים בין העולמות, מתווכים ומקשרים ביניהם, ועל הכול מנצח ה': "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו".

וכך כותב הרמח"ל בספרו דרך ה': "והנה מן העיקרים הגדולים שבידנו בעניין זה הוא, שכנגד כל מה שנמצא בנמצאים השפלים [בעולם הזה], נמצאים למעלה [בעולמות העליונים] כחות נבדלים, שמהם משתלשלים ויוצאים ... השפלים האלה, הם ומקריהם... עוד מסורת בידנו, שעל כל עצם וכל מקרה שבנמצאים השפלים האלה, הופקדו פקידים מן הסוג המלאכי שזכרנו למעלה...ואמנם עיקר מציאות העולם ומצבו האמיתי, הוא בכוחות ההם העליונים, ותולדת מה שבהם, הוא מה שבגשמים השפלים".

סיפור המסע המופלא של יעקב מלמד אותנו שלפני כל מפגש פיזי, כאן בעולם הזה, בין יעקב לעשו או בין עשו ליעקב, מתרחש בממד אחר מפגש מלאכי, אידאי, רעיוני, ערכי, שהתולדות שלו יופיעו מאוחר יותר במפגש הארצי. מה שהתרחש בתחילת פרשתנו בין עשיו למלאכים הוא בעולמות העליונים והוא אינו מענייננו. הוא שייך ל"שם", התוצאה שלו היא המתוארת: "וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ". זה מה שידוע לנו. אך הצד השני, המפגש שלנו, של יעקב, עם שרו של עשו נכתב במפורש כדי ללמדנו שכל מפגש שיהיה לנו לאורך ההיסטוריה עם עמי עשו יוכרע קודם בעולם הרוחני. המאבקים הפיזיים-ארציים שלנו עם אומות העולם אינם מתחילים בטנקים וטילים אלא בעולם האידיאי, הרוחני והערכי. מסתבר שכמו אצל יעקב, אם ננצח בעולמות העליונים, נוכל גם לנצח עם טנקים וטילים."וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱ-לֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל". קודם עם "א-לוהים" ואחר-כך תוכל גם עם "אנשים".

הרב ישי קרמר, ר"מ בבית המדרש במרכז האקדמי לב