מקובל על פרשני המקרא כי בפרשיות התורה הצמודות זו לזו תמיד ישנו רעיון מסוים המחבר בין שתיהן. בפרשת אמור נצטווינו על מצוות סוכות כנאמר: "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות". בפרשה הקודמת (קדושים) נאמר: "לא תיקום ולא תיטור את בני ישראל". אכן ישנו קשר אדוק בין שני עניינים אלה.
האלשי"ך הקדוש (רבי משה אלשיך, 1507-1600) מגדולי ישראל, תלמידו של ר' יוסף קארו, מחבר ה"שולחן ערוך", דרשן ופוסק בצפת, שואל למה מכל מצוות חג הסוכות (הכוללים גם את ארבעת המינים וניסוך המים בבית המקדש) קוראים לחג דווקא חג הסוכות ולא "חג ניסוך המים" או חג "ארבעת המינים"?
בראותינו שני ילדים רבים מי המנצח במשחק על קוביה קטנה, יודעים אנו כי אך לשווא הם מתקוטטים כי הלא זהו משחק ילדים חולף. כעבור שנים הם יצחקו על זה, וכך צריך להתייחס לעולם הארעי. זהו משחק ילדים שיחלוף במהרה. האם כדאי לנקום בגלל זה? הלא זוהי סוכה חולפת!
התרעות פיקוד העורף