מובילי תנועת המוסר עמלו על ביאור הפסוק "וכפר בעדו ובעד ביתו" שבפרשתנו.
כשאדם נולד יש לו יעוד בעולמו, חובות, עבודת המידות וכך במשך כל ימי חייו ובכך ישלים את תפקידו בעולם ואם חלילה חטא עליו לכפר במעשים טובים ובתשובה.
אך למעלה מכך יש בו תפקיד עוד יותר חשוב- להיטיב עם הזולת. כך הכתיבו גדולי המוסר לתלמידיהם כי זכות קיומו של בן אנוש הוא לסייע לחברו בעת צרה ולהיטיב עמו בעת צרכו. כך הוא משלים את נפשו כשהוא ממלא את צורכי חברו. האדם אינו בודד בעולם אלא יצור חברתי וזו הסיבה שהקב"ה ברא את חוה לאחר שנברא האדם. "לא טוב היות האדם לבדו". לא טובה מציאות בה כל אדם חי את חייו לעצמו ומשלים את רצונותיו ללא ראיית צרכי העולם מחוץ לבועה בה הוא חי. האדם בתוך בועתו המנותק משאר העולם הוא נכה רגשית, כאדם החסר יד או רגל. הוא אמנם חי אך נכותו עמו.
מאידך מרוב להיטות להיטיב עם העולם כולו עלול האדם לאבד את האיזון בין חובתו לעולם ולחברה מול חובתו לעצמו ולאשתו. חז"ל דרשו "וכיפר בעדו ובעד ביתו" ביתו זו אשתו. אדם בודד שאין לו אשה אינו יכול לכהן ככהן גדול ביום הנורא, יום הכיפורים עד כדי כך שלדעת רבי יהודה היו מתקינין לו אשה אחרת מוכנה להנשא לו שמא חלילה תמות אשתו במהלך עבודת יום הכיפורים וגם החולקים עליו סוברים שאין חוששים למיתת אשתו אבל לכל הדעות אסור לכהן גדול להיות ללא אשה.
רבי לוי רבינוביץ' זצ"ל, מדמויות ההוד שבירושלים, היה תלמיד חכם ומתמיד עצום, זכה לאריכות ימים ונפטר בגיל תשעים ושש. הוא התאלמן בערך בגיל ששים ולאחר מכן נשא אשה בזווג שני. הוא אמר על עצמו (כך סיפרו בניו) שהדבר שהכי היה קשה לו כשהתאלמן הוא שלא היה לו למי להכין כוס קפה בבוקר. והוא ממש הרגיש שאין לו טעם בחיים, כי לא היה לו עם מי לעשות חסד בבוקר.
מתוך מעשה אצילי זה אפשר להבין למה כהן גדול שאין לו אשה אינו יכול לעבוד את עבודת יום הכיפורים.
עצם העובדה שאין מי שיכין כוס קפה בבוקר- זה לא מעכב את עבודת הכהן הגדול בקודש הקודשים ביום כיפור. הבעיה היא כשאין לו (לכהן הגדול) למי להכין כוס קפה בבוקר, מישהו שיוכל לעשות עבורו מעשה טוב בתחילת היום- זה כן מעכב וגורם שלא יוכל להכנס לקודש הקודשים.
"לא טוב היות האדם לבדו". אומר הרב אליהו דיסקין שליט"א שהרמח"ל מבאר ש"טוב" הכוונה להיטיב. גם אחד שעושה הרבה גמילות חסדים מחוץ לבית זו לא אותה דרגה של הטבה כמו אחד שעושה חסד בתוך ביתו. לעשות חסד למישהו שאתה מחובר אליו זו מעלה עליונה ומי ששרוי בבדידות אין לו את המעלה הזאת. לכהן גדול ביום כיפור מוכרח שתהיה לו הדרגה הזו של להיטיב.