כאשר פורצת מלחמה בין אומות, בדרך כלל החוק מאבד את משמעותו. כשעם נלחם לחיים או למוות, אין ל"זוטות" כמו חוק ומשמעת מקום רב. המסגרות נפרצות. כך מתנהלות מלחמות מימות עולם.
דווקא משום כך, התורה מקנה למלחמה מסגרת אשר אינה מונעת אומנם את המלחמה, אך יש בכוחה לעדן במעט את להט היצרים ולהחדיר במוחו של הלוחם מחשבות טובות של אמונה בה', גם בהיותו נתון בסערת קרב בינות למערבולת אש ותימרות עשן.
הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל מרחיב בנושא המשך החיים הנורמטיביים גם בעידן מלחמות. הוא מפנה מבט אל החוזרים ממערכות המלחמה. בזמן המלחמה חלק מהלוחמים שבים לביתם מפאת סיבות אישיות. מי שבנה בית חדש וטרם חנכו, מי שנטע כרם וטרם חיללו, ומי שאירס אישה וטרם נשאה. אומנם צרכי העם ואילוצי המלחמה דחופים הם וכך קשיי המלחמה, ובכל זאת הם אינם דוחים את צרכי הפרט החשובים שמונו לעיל (האמור הוא רק במלחמת רשות, אולם במלחמת מצווה הפטורים הנ"ל אינם חלים).
האמונה בה' גם בעת צרה כאשר ניצבים מול אויב העדיף עלינו במספרו ואולי בכוחו, מלמדת רבות. הניצחון אינו תלוי בכוחם של חיילי האויב ובמספרם בלבד.
לפני המלחמה ממנים כהן מיוחד הנקרא כהן משוח מלחמה. הוא מדבר אל העם, מחזק את לב החיילים בביטחון בצדקת הדרך והיותם שליחיו של הקב"ה, ובזכות ביטחונם בצור ישראל הניצחון קרוב לבוא.
תכלית המלחמה היא להבטיח את היכולת לממש בארץ את ייעודו של עם ישראל בארץ ישראל. קוממיות של חיי תורה ומצוות ללא עול ושעבוד של נוכרים על גבי צווארנו. הניצחון בקרב הוא הערובה להגשמת ייעודנו.
"שמע ישראל" – במילים אלו, אשר כל יהודי מעורר את עצמו מדי יום, פותח הכהן את דבריו באוזני האומה. בדברים אלו מכניעים אנו את עצמנו בידיו של הבורא, ומעמיקים את אמונתנו בעזרתו שתורעף על ראשינו בשדה הקרב.
"ודברו השוטרים" – קריאה זו נשמעת באזור הספר בטרם חוצים כוחותינו את מעברי הגבולות. בקריאה זו מתירים לאלו שמנינו לעיל לשוב מהמערכה. כל הרוצה לשוב משדה הקרב, חייב להוכיח בפני השוטרים שאומנם התנאים שנקבעו בתורה והמתירים שיבה ממערכי הקרב מתקיימים בו. אלו שבים לבתיהם, ובעודם בביתם חייבים הם לסייע למאמץ המלחמתי, לספק מים ומזון, לתקן את הדרכים, ועוד.
התורה מדגישה שגם בעת מלחמה חשוב להמשיך את החיים בארץ פנימה, חיי שגרה ואותה התנהלות כבימי שלום. דאגת התורה שכל אדם ימלא את משימות השגרה שאינן פוסקות למרות התרחשות המלחמה. חיי אדם, בניין ביתו, נטיעת כרמו ובניין פיזי ורוחני של העם חייבים ככל האפשר להמשך גם בעת יהום הסער בשדות הקרב – ומי שטרם זכה למלא ייעוד זה, ישוב לביתו (ושוב, האמור הוא רק בעת מלחמת רשות).
המלחמה, גם כאשר קשה היא, הינה בת חלוף. על כל מכאוביה היא לא נצחית. בעזרת ה' היא תגיע לסיומה. אך חיי השגרה, שמחת הנישואים, חנוכת הבתים ואיסוף פרי הביכורים משדות הארץ, אלה ימשיכו לפעום גם בהימוג רעש התותחים, ולכן אל לנו להפקירם לחלוטין גם בזמן מלחמה.
יהי רצון שהקב"ה ישלח לנו ניצחון מוחץ בידי חיילינו שלוחי עם ישראל, ונוכל לשבת ישיבה של שלום ושלווה בארצנו באין מפריע סביבותינו, ושדותינו יניבו פירות ללא קול שכול ודמע, ופדויי ה' ישובו בצהלה במהרה.
התרעות פיקוד העורף