על פרשת הברכות של יצחק ליעקב ועשו נשברו קולמוסים רבים בכל הדורות. כיצד ניתן להסביר את העובדה שיעקב שיתף פעולה עם אמו רבקה בהונאת יצחק אביו על מנת לזכות בברכות? והלא יעקב הוא סמל האמת כנאמר: "איש תם יושב אוהלים"?
כדי להשיב לתמיהה זו יש להקדים ולהגדיר את המושג "אמת" בהנתן שמערבולת החיים פעמים שהיא מערפלת את חדות ראיית הדברים.
המגיד, רבי ראובן קרלשטיין זצ"ל, סיפר סיפור שארע לו באופן אישי על מנת להסביר מורכבות זו בהגדרת המושג "אמת".
וכך סיפר: יום אחד הוא מסר שיעור בבאר שבע. כשיצא מהשיעור והגיע לתחנה המרכזית על מנת לנסוע הביתה (באותה תקופה גם רבנים דגולים נסעו בתחבורה ציבורית ולא הוסעו ברכבים פרטיים...) ניגש אליו ישיש לקוי ראייה ומקלו בידו וביקש ממנו: " כבוד הרב אני צריך את קו 870 לירושלים. יש לי בן יחיד הגר בירושלים ומהבן הזה נולד לי נכד יחיד והלילה הנכד הזה מתחתן וגם זאת בירושלים. תעזור לי בבקשה להגיע לרציף הנכון של האוטובוס".
הרב עשה מייד בירור במודיעין של התחנה והתברר שהקו הנכון המגיע לירושלים הוא 470 ואילו הקו שהישיש ביקש לנסוע בו (870) מגיע בכלל לעפולה בצפון הארץ.
הרב הסביר לזקן את טעותו וניסה להובילו לרציף הנכון של קו 470. אבל לא היה לו עם מי לדבר. הלה התעקש שהוא רוצה דוקא את קו 870 לירושלים...נקודה. כך נאמר לו וכך הוא יסע ועל כן ביקש שוב מהרב שיואיל בטובו להובילו אל הקו בו הוא רוצה.
עכשיו, שואל הרב קרלשטיין, מה עליו לעשות? האם להעלות את הישיש הסומא על קו 870 לעפולה? או שמא עליו לשקר לו ולהעלות אותו על קו 470 לירושלים?
דבר דומה ארע ליעקב. יצחק אבינו שעיניו קהו מראות מבקש להעניק ברכות למי שהולך להמשיך את דרכו בקודש...והוא אינו רואה, הוא מוגבל!
עשו מכוון את יצחק אביו אל עבר קו 870, הוא רוצה שהברכות יחולו על ראשו שלו, רוצח וגזלן שזומם להרוג גם את יעקב.
האם לא מחובתו של יעקב לשקר ולכוון את יצחק אל קו 470?
הרי כוונתו האמיתית של יצחק הינה להעניק את הברכות לצדיקים ממשיכי דרך אברהם אבינו ודרכו!
להעלות את הזקן הסומא לקו 470 שיוביל אותו לירושלים לנשואי נכדו ,לשקר ולהגיד לו שהוא נמצא על קו 870 זו האמת של יעקב...אין אמת טהורה מזו!
מה הקשר בין עשיו לברכות הראויות לחול על ראשם של צדיקים! הלא הוא בז לבכורתו אותה הוא מכר בעד נזיד עדשים וכעת הוא בוכה?
"ויגדלו הנערים" אומרים חז"ל: לשון גדלות. כמו שיעקב גדול כך גם עשו גדול. אמנם הגוף שלו טמון עמוק ברפש אבל הראש שלו (של עשו) זכה להקבר במערת המכפלה...היה לו ראש.
המסקנה כואבת. עשו גם הוא בנו של יצחק. הוא רוצה את הבכורה. הוא רוצה בית מקדש. אבל כשהוא רואה נזיד עדשים, כשהוא רואה מכונית יוקרה או וילה מפוארת, הוא שוכח מכל וכל והוא מבזה את הבכורה...כמה שהאמת כואבת.