בפרשתנו הונחו היסודות למשפט העברי. בעולם כולו ובכל מדינה ומדינה מאז ימי קדם נכתבו ספרי החוקים על פיהם מתנהלים חיי החברה. בלעדי חוק ומשפט לא תתקיים חברה כלשהי, אחרת כל איש הישר בעיניו יעשה והאנרכיה תשלוט ברחובות. ובכן, מה בכל זאת מבדיל ספר המשפטים של העם היהודי מזה של אומות העולם?
הרב יחיאל יעקב וינברג זצ"ל (1884-1966 מגדולי הפוסקים באירופה שלאחר השואה) מספר סיפור מעניין המבהיר את הנושא. מלומד נוכרי אחד הגיע ללשכתו בברלין (כאשר שימש כראש בית המדרש לרבנים) וטען שהאשמים ב"גזענות" הם בראש וראשונה היהודים. בבתי הדין שלהם הם יקבלו עדות מכל יהודי ויהודי גם מחייט וסנדלר ואילו מהקיסר ווילהלם או מהסופר והפילוסוף הגרמני הידוע פון גתה (מגדולי התרבות של גרמניה) הם לא יקבלו עדות, ולמה? כי אינם יהודים. וענה לו הרב, אני אביא לך עוד ראיה ש"גזענים" אנחנו (הרב, בגדלותו, ידע מראש מה ישיב לו המלומד ומהי התשובה הראויה לדבריו..): לצורך תפילה במניין זקוקים אנו לעשרה יהודים ואם יש רק תשעה בבית הכנסת ויגיע הקיסר ווילהלם או הסופר גתה, לא נוכל לצרפם למניין ואילו אם יגיע יהודי פשוט שבפשוטים אז שמחה וששון כי יש עשירי למניין! ענה לו אותו מלומד : לא, זו לא ראיה לגזענות כי תפילה במניין זהו "מוסד דתי" ומובן שרק מי שמשתייך לדת יכול להצטרף, אך עדות בבית משפט, זהו עניין משפטי, לדעת מהי האמת על מנת לדון על פיה ואם כן למה אינכם מקבלים את עדותו של הקיסר?
אמר לו הרב, זוהי הנקודה שלא הבנת, אצלינו גם המשפט הינו חלק מובהק מהדת, אין כאן שתי רשויות.
לכן אומר רש"י בפרשתנו שדיני המשפטים והדינים נכתבו בסמוך לענייני המזבח שבמשכן ואין לך מקום יותר דתי מהמזבח ולכן, למשל, עדות של קטן אינה מתקבלת למרות שבמשפט האומות לפעמים הקטן יותר נאמן כי עדיין אין לו שכל לייצר "שקר מתוחכם" אלא שבישראל רק מי שהגיע לגיל מצוות מוכשר להעיד עדות כי עדות אינה רק הכרת האמת אלא כהתייצבות בפני הקב"ה.
כתוב במדרש רבה (שמות ל' י') כשיתרו יעץ למשה לבחור לשופטים שיעמדו לימינו אמר לו לבחור באנשים המחוננים בארבע מידות: "אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע". אך משה לא מצא אלא אנשים בעלי מידה אחת בלבד והיא "אנשי חיל" שנאמר "ויבחר משה אנשי חיל" אמר לו הקב"ה "לך ולמדם". כלומר לך ותלמד אותם את כל הדינים והמשפטים ואז הם ישלימו את המידות החסרות כפי שיעץ יתרו.
וקשה, שואל ה"שפת אמת", הרי לא היתה להם בעייה של ידע אלא של מידות וכיצד אם ילמדם משפטי התורה הם ישלימו את תכונותיהם ומידותיהם? אלא, מסביר ה"שפת אמת", שאם ירבו בלימוד משפטי התורה לאט לאט המשפט יחדור אל נשמתם והמשפט בעצמו ילמד את השופט דעת.
אומות העולם בהתאם לחוכמתם האנושית הם קובעים את המשפט והמשפט נוצר בדמותם ובצלמם, אך במשפט התורה הדיינים מקבלים מתוך המשפט והדינים את חכמתם ושלמותם.
במילים אחרות, אצל אומות העולם האדם בונה את המשפט (וכך למשל יכלו לחוקק חוקי זוועה רצחניים לאורך הדורות, כדוגמת חוקי הנאציזם) ואילו אצל ישראל המשפט בונה את האדם. משפט התורה מעצב את השופט (המקבל את החכמה והשלמות) ואחר כך דן את הדין הבא לפניו.
התרעות פיקוד העורף