פרשת השבוע: כי תשא | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

מדרש רש"י על שבירת הלוחות מעלה שאלה עמוקה: כיצד ניתן לתת תורה לעם שחטא בעגל? לצד זאת מתוארת תפילת משה, המסביר כי דווקא עם ישראל – החוטא אך שב – הוא הזקוק לי"ג מידות הרחמים

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
פרשת השבוע
פרשת השבוע | צילום: שאטרסטוק

לאחר שבני ישראל עשו את עגל הזהב מסופר "ויהי כאשר קרב משה אל המחנה וירא את העגל ויחר אף משה וישלך מידו את הלוחות ... " (שמות לב, יט).

על האמור לעיל מביא רש"י מדרש:  "אמר  משה, מה פסח שהיא  מצווה אחת אמרה  תורה  כל  בן  נכר לא יאכל בו  והתורה  כולה כאן וכל  ישראל מומרים ואתננה להם?"

למה  כוונת המדרש באומרו  "התורה  כולה  כאן"? ומה  הקשר ל  " כל ישראל מומרים"?

בפשטות, כוונת המדרש היא שאומר משה שאם  התורה אומרת על מצווה אחת, מצוות קרבן פסח,  שנוכרי לא יוכל להשתתף בה אז כשהעם כולו , לאסוננו,  עובד עבודה זרה (חטא העגל) מן הראוי שכל העם כולו יודר מכל מצוות התורה , אז כיצד אתן להם את התורה במצבם זה ?!

אך  בדרך  הדרוש  מובא  הסבר  אחר: משה  רבנו  חשב  שיוכל להחזיר  את  בני ישראל  בתשובה  מהעבודה  הזרה שלהם. אבל  כשהתקרב  ראה  שעל  העגל יש  שלט  גדול "מזבח  לאלקי  ישראל"  כלומר  הם  רוקדים  וממשיכים  בעבודה  זרה שלהם  אך  מכריזים  שמהיום  זוהי הדרך  הנכונה  לעבוד  את  ה'  ואף מתפללים  בשיא  ההתלהבות ולא  רואים  כל  סתירה  בין  לעבוד את ה'  בתיווך  העגל ( עבודה  זרה שנאסרה במלוא  החומרה) לבין  לעבוד  כביכול  את  ה'  בטהרה ואף  לטעון  שהיהדות  והתורה  האמיתית  היא  חלילה  כדרכם  ולטעון " לאיש אין  מונופול על היהדות" לא  לאהרון ולא  ליהושוע אשר  המתינו למשה  בתחתית  ההר  אלא  הם,  יוצרי העגל הבאים  לקעקע את כל  הקדוש לעם היהודי,  הם הם  אשר  יכתיבו  ויקבעו את דרך התורה מחדש.

כשמשה  ראה  כך,  הבין  שאין  דרך להחזירם בתשובה.

אם  אדם  יודע  שהוא  חוטא אפשר  להחזירו  בתשובה אבל הרוקדים  לעגל וחושבים  שהם  עובדי  ה'  לשם  שמים, אותם  לכאורה כבר אי  אפשר להחזיר  לדרך  הנכונה. "כל  התורה כאן והם מומרים" אין מוצא  אלא לשבור  את  הלוחות.

לאחר חטא העגל  ה' אומר למשה  שהוא ישלח  מלאך  להנחיל  את  הארץ  אך  הוא ( הקב"ה ) לא  יעלה  עמם. ומשה מתחנן  שה'  כן יעלה אתם." ויאמר  אם נא  מצאתי חן בעיניך ילך נא ה'  בקרבנו כי  עם  קשה  עורף  הוא".

אמירת משה  טעונה  ביאור.  הלא  אם משה  רוצה  לסנגר  על  עם  ישראל מדוע הוא אומר על עם ישראל  "כי  עם  קשה  עורף הוא"?

מסביר זאת המגיד מדובנא, כדרכו, במשל על חייט  שהיה מוכר  רקמות  לתיקון בגדים.  פעם  נסע  לעיר  גדולה  ולא  הצליח למכור  מאומה. הסביר לו אחד התושבים:  כאן  זו  עיר של עשירים  שאינם  נוהגים לתקן  בגדים  אלא שאם מתבלה  בגד  קונים  חדש.  סע  לעיר  של  עניים  ושם  תמכור  את  סחורתך.

כך  אומר  משה לה': לך  יש  י"ג  מידות  של  רחמים. למי  אתה  שומר אותם? אצל  המלאכים שאינם  חוטאים? איפה אפשר למכור את הטלאים לתיקון הבגדים? רק  אצלנו  אתה יכול להפעיל את  י"ג  המידות, כי  אנו  עם  קשה  עורף, אנו  עושים  חטאים, אצלנו ה "סחורה" הזאת  שימושית !   ואכן , השם "קל רחום וחנון",  נענה לתחנוני משה ומשיב "סלחתי כדבריך" .

תגיות:
תורה
/
פרשת השבוע
/
פרשת כי תצא
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף