ישנה אימרה חסידית שאם אדם רוצה להתרומם (מלשון תרומה) בעבודת ה' הדרך לעשות זאת היא: "קחו מאתכם" דהיינו לקחת מוסר השכל מאירועים החולפים מול עינינו מבלי שאנו שמים לב להתבונן בהם וללמוד לקח לחיי היומיום.
בספר המוסר "חובת הלבבות" מביא משל לאדם שהכניס את חברו לביתו, האכיל אותו ואירח אותו, דאג למחסורו- הרי שהוא מצפה שהנ"ל לא ירע לו בתמורה גם אם לא ביקש ממנו מאומה על התמסרותו לאורח.
כך ראוי שכל אדם יעניק יחס דומה כלפי הקב"ה אשר יצר אותו בחכמה ודואג למחסורו.
כך בכל דבר המופיע לעינינו בדרך אגב.
מובא בספר "ומתוק האור" בשם ה"בן איש חי" (הרב יוסף חיים מבגדד, מגדולי רבני ופוסקי יהדות המזרח, מכונה ה"בן איש חי" על שם ספרו. 1835-1909) שמחנך יצא עם תלמידיו לטיול. לעיניהם עברה שיירת סבלים העוסקים במלאכתם. קומתם היתה שחוחה ופניהם נטפו זיעה.
"ילדים", קרא המחנך, "ראו נא כמה מוסר השכל אפשר ללמוד מהמראה שלפנינו, עבור שכר פעוט הם מתאמצים בכל כוחם ומדי יום חוזרים לשוק ומתמידים במלאכתם וראו זה פלא- לא רק שאינם נחלשים בכחם אלא שככל שהם מרגילים את עצמם לשאת משאות כבדים כך הם מתחשלים וגופם נעשה חסון יותר."
"כך", סיים המחנך, "עלינו ללמוד מהסבלים. אף אם תשבו לפניי במשך כמה שעות רצופות ביום חם וגופכם יטף זעה, ודאי אין המאמץ מגיע לחצי מהמאמצים של הסבלים ואם הם כה מתאמצים כדי להשתכר כמה פרוטות על אחת כמה וכמה שראוי לכם להתייגע בתורה אשר אין שיעור לגודל שכרה."
ועוד מעשה שארע. מעשה שאנו היינו חולפים על פניו ללא שימת לב מיוחדת אך בעיני אנשי מוסר ודעת היווה מסד ללימוד לקח .
וכך סיפר אחד מגדולי הדרשנים, ר' ראובן קרלנשטין זצ"ל שהיה עד למחזה ... היה זה בשעת טיסה מארה"ב. המטוס היה עמוס. תיקי היד המונחים לרגלי הנוסעים מנעו לחלוטין את היכולת לנוע. אחד מהנוסעים קם ממקומו על מנת לחלץ עצמותיו. הוא פסע ולפתע הבחין במדרגות המובילות לקומה השנייה. עלה למעלה וראה מושבים מרווחים אך אז עצר אותו הדייל ובנימוס מנע ממנו לעבור.
"אני רוצה לעבור" הסביר הנוסע.
מצטער, "זוהי מחלקת עסקים".
"ומדוע לא אוכל לשבת כאן?"
"כי הכרטיס למחלקה זו יקר יותר".
"אין בעיה" ענה הנוסע. "אני מוכן לשלם. אפשר בכרטיס אשראי? אני כבר לא מסוגל לשבת בצפיפות למטה."
"מצטער", ענה הדייל, "כדי לשבת למעלה צריך לשלם למטה...לפני הטיסה".
לאחר מכן קרא הרב לתלמידיו ואמר: "קבלתי מהדייל שיעור באמונה ועבודת ה'. יום יבוא, לאחר מותי, וארצה לשבת 'למעלה' במקום יותר טוב אולם שם כבר לא אוכל לשלם...
הייתי צריך לשלם על כך למטה..."
מכל אירוע, מכל שיחה, אפשר לשאוב לימוד לענין רוחני.
צריך רק להתבונן ואז להתרומם . "קחו מאתכם תרומה".