בפרשתנו מצווה הכהן בעבודות יום הכיפורים ורק ביום זה הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים.
הכהן הגדול לובש בגדים לבנים כדוגמת מלאכי השרת. ובעקבות הכהן הגדול "נהגו כל ישראל ללבוש בגדים לבנים ביום כיפור דוגמת מלאכי השרת" (רמ"א אורח חיים תרי,ד).
הרעיון שיש להדמות ביום כפור למלאכי השרת מודגש בדברי חז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק מה): "יש לך עם אחד כמלאכי השרת שבשמים. מה מלאכי השרת אין בהם אכילה ושתייה כך ישראל אין להם אכילה ושתייה ביום הכפורים. מה מלאכי השרת שלום ביניהם, כך ישראל שלום ביניהם ביום הכיפורים.".
מילא, הכהן הגדול מתעלה לרום מעלותיו ואולי הוא מסוגל להתרומם עד כדי כך, אך האם כל כלל ישראל מסוגלים אף הם להגיע לדרגה זו?
האם בשר ודם מסוגל כלל להדמות למלאכי עליון? האם בהיותינו לבושים בגדים לבנים אנו באמת הופכים למלאכים? הלא יודעים אנו את מעשינו הנלוזים בכל ימות השנה ואם כן מה מועיל יום אחד בשנה "להתחפש" למלאכים?
מסביר ר' יעקב גלינסקי זצ"ל באמצעות סיפור אשר הוא חווה בהיותו אסיר בסיביר.
"היינו בסיביר קבוצה של בני ישיבות. אתנו שכנו קצינים בכירים בצבא ליטא וכן שרים ואנשי כמורה לאחר שליטא נכבשה על ידי הסובייטים. כל הגדול מחברו כך התעללו בו הרוסים יותר. למשל, שר החינוך ששלט בחמש עשרה שפות נדרש לנקות את המרחצאות ואת השרותים ניקה סגן הרמטכ"ל.
בוקר אחד התעוררתי וראיתי את הקצין הבכיר הנ"ל קם ומתמתח. העיף מבט לצדדים ובמהירות פתח את צרורו הוציא חליפת מדים מקומטת, לבשה והזדקף בגאון. זקר את סנטרו והחל עושה תנועות משונות. הצדיע והוריד את ידיו . אחז בחרב דמיונית ושוב הצדיע. האיש נראה לי הזוי ומוזר.
סיים את מעשיו, פשט את מדיו ודחסם לצרור."
ר' יעקב היה סקרן. כשיצאו למסדר בקור המקפיא לפני עבודת הפרך שאל ר' יעקב את הגנרל הליטאי "מה היתה התחפושת הזאת? מה עשית?"
ענה לו המצביא הליטאי: "מצביא הייתי. סגן הרמטכ"ל. פקדתי על חטיבות. סקרתי מסדרים. הדיחוני, הגלוני, אסרוני ומעבידים אותי בפרך. מילא גלגל הוא שמסובב בעולם. אבל הם מנסים להשפיל, לרמוס להשכיח את העבר, למחוק את אישיותי. זאת לא אתן להם, בשום פנים! בכל עת מצוא לובש אני את מדי השרד מאז, ומצדיע כאילו סקרתי מסדר כבוד! כדי לזכור מי אני באמת.
ואם לא אשכח את העבר, תקוותי שבעתיד אשוב להיות מי שאני באמת. אלו היו דבריו מלאי הגאון.
כך הוא יום הכיפור שלנו.
נשמתינו טהורה. אך אנו זיהמנו אותה במעשינו. פעם בשנה מזכירים אנו כי אין זה מצבנו האמיתי. בשורשינו טהורים אנו. העבירות הן חיצוניות ולא פגמו במהותנו.
בכל ימות השנה איננו אנו בעצמינו. ביום הכיפורים נזכרים אנו בעבר, לפני שהסתאבנו בחטא, ויודעים כי כך עלינו להיות. זכים כמלאכים.
זוהי סיבת ה"תחפושת" שלנו ביום הכיפור.
התרעות פיקוד העורף