40 שנה היה ליהונתן גפן מדור באותו מוסף יום שישי של "מעריב", שבו אתם קוראים עכשיו. למדור שלו קראו בתחילה "הצד הרביעי של המטבע". גם לי היה ועדיין יש מדור, "שיפודים", באותו מוסף. בשנה הבאה "שיפודים" יהיה בן 50. לו יהונתן לא היה מפסיק לפני עשר שנים, המדור שלו היה בן 51. כמה חבל שיהונתן הפסיק לפרסם את המדור שלו לפני עשר שנים. היה תענוג לקרוא. הוא כתב כמו שאני אוהב (אז מה אם הוא לא חשב כמו שאני אוהב). נפגשנו אינסוף פעמים במערכת. הוא הגיע פעמיים ושלוש בשבוע, ומיד נכנס לחדר של זאב ושלי. אני מבוגר ממנו בשנתיים אבל היינו הצעירים ביותר במערכת של "סופשבוע" (שקראו לו אז עדיין "ימים ולילות").
אין אפשרות לשחזר שיחות, והנה נזכרתי שפעם אחת השיחה הייתה מתועדת כי היא הייתה במיילים. חיפשתי בנבכי האינטרנט, והתפלאתי לראות שהשיחה הזו לא מחוקה, אף שזה המייל הישן של "מעריב" שלא קיים יותר. השיחה מעניינת, לדעתי, וגם מועילה לקוראים כי היא מכילה מידע, שעכשיו הוא לטובת הציבור, על טיול ראוי ברומא. ב־18 באוגוסט 2013, לפני כמעט עשר שנים, הוא שאל אותי משהו. הנה. מילה במילה.
העלמתי רק דברים פרטיים מעטים:
עניתי לו:
אספר לך על כמה דברים מיוחדים ליד פיאצה נבונה: אם תלך מהכיכר - בקצה שלה הרחוק מהמלון שלך - כמה פסיעות בסמטה לכיוון ימין תגיע לכיכרונת שנקראת Piazza Pasqino. שם, דבוק לפינת הארמון, יש פסל רומאי עתיק שכאשר הוא התגלה במאה ה־15 איש לא רצה לקנות אותו כי הוא היה שחוק ושבור. העמידו אותו שם ומאז הוא המדור הסאטירי הראשון בעולם. אנשים היו כותבים סאטירות מחורזות בעילום שם ומדביקים עליו.
סאטירות נגד האפיפיור והאצילים. זה לא היה קל כמו בימינו - אם כותב הסאטירה היה נתפס, הוא היה מוצא להורג. למעשה, עד היום לפעמים מדביקים שם סאטירות. בלי ההוצאה להורג. אם תהיה שם - תצדיע.
הפסל נקרא פאסקווינו (בעצם פסח) כי טענו שהפרצוף המחוק שלו היה דומה לפרצוף של איזה ספר שעבד שם בכיכר באותו שם.
משם מתחיל רחוב בשם Via del governo veccio, רחוב הממשלה הישן. זה רחוב רומאי לרומאים, ובו מסעדות רבות שכולן טובות. אל תאכלו בפיאצה נבונה עצמה כי זה טירוף. וזה לתיירים.
מפיאצה נבונה שאל על: Campo di Fiori. זה קרוב מאוד. יש שוק (גם הוא לרומאים אמיתיים על ידי רומאים אמיתיים) כל יום עד שעה 13:00. במרכז הכיכר הזו יש פסל של ג'ורדנו ברונו. שרפו אותו שם, כי הוא טען שהארץ סובבת סביב השמש. אגב, עד היום הכנסייה מתמרמרת שהקימו (במאה ה־19) פסל לכבודו.
עוד משהו, לכיוון אחר מפיאצה נבונה, אבל מאוד קרוב. הכי טוב זה להתקדם בשאלות לאנשים ברחוב. שאל על: סאן לואיג'י דיי פרנצ'זי, San Luigi dei francesi. זו כנסייה שבתוכה שלושה ציורים של קראוואג'ו. זו הזדמנות לראות את האמנות כפי שצוירה באמת - לא למוזיאון אלא לתוך מבנה. קראוואג'ו הוא צייר חשוב, ייחודי ופרא אדם שנהרג בקרב סכינים לא רחוק משם. שווה לראות. הכנסייה פתוחה וחינם כמובן, אבל סגורה בצהריים מ־13:00 עד 16:00 בערך. הציורים מצד שמאל בעומק הכנסייה. ממילא כולם ילכו לשם ותבין לבד.
אחרי זה תשאל אנשים: Panteon. תגיע למבנה השמור ביותר בעולם מימי הרומאים (הקיסר אדריאנוס, זה שדיכא את מרד בר כוכבא שלנו). תיכנסו. לא ייאמן, ענק, ואפילו הדלתות מנחושת הן מאותה תקופה.
תמשיכו משם בשאלות ל: פיאצה די ספאניה. Piazza di spagna. על המדרגות האלה הקרויות המדרגות הספרדיות יש תמיד המון צעירים. אולי הבת שלך תיהנה מהאווירה. אבל - בדרך לשם תעברו ב־VIA CONDOTTI, זה רחוב שממש מוביל למדרגות הספרדיות. ברחוב הזה נולדו GUCCI ו־BULGARI, שכותבים את שמם BVLGARI יענו בכתיב לטיני שאין בו U, אבל יש שם גם קפה ששמו קפה גרקו, CAFFE GRECO. בקפה הזה נהג לשבת הנס כריסטיאן אנדרסן והכיסא שלו שמור שם (בסוף הקפה). לא אאריך. אם תוכל להגיע לשער טיטוס, באיטלקית זה: Arco di Tito, תראו שם את המנורה נישאת בידי שבויי יהודה בתוך קשת השער (מבפנים, בתוך השער, והשער כמובן עומד באותו מקום).
מאז שהייתי עורך אמנותי, ועוד כשהגלופות היו ממתכת, פאשלה איננה אפשרות בחיי. בכל זאת - אני לא מצליח לאתר את הטלפון של מנחם גנץ. הפעלתי את ידידי בידיעות אחרונות וגם צלצלתי לשם בעצמי, וגם לשגרירות ברומא, ולקרן היסוד ברומא, ליוסי בר ברומא ועוד. לא רק בשבילך ולא בגלל שזה חשוב, אלא כי אני קונטרול פריק. לא הצלחתי. אני לא מאמין שלאביב יש קשר איתו, זה היה מזמן.
בטוח שתיהנה. תזרקו מטבע בפונטנה די טרווי, FONTANA DI TREVI. זה מבטיח שתחזרו לרומא.
ב-30 באוגוסט 2013, שעה 13:23
בוורונה נפגשתי עם ראש העיר, גבר צעיר, אלגנטי, ליברל, שאפתן וקשוב, ודווקא מהימין ולא היה נבחר ללא תמיכת הוותיקן. הוא הקשיב לרעיונות שלי על קץ הסכסוך במזה"ת, ונראה לי שניפגש שוב בקרוב, למרות שיותר מאשר הרעיונות השמאלניים שלי ריתקה אותו העובדה המצערת שדיין הוא הדוד שלי.
ומייל אחרון:
יהונתן האיטלקי שלום,
אם פסעת ברומא ושטת בוונציה, יש לנו יותר חוויות משותפות מאשר אלה שאגרנו במסדרונות בית מעריב הננטשים, ובחדר של זאב האהוב על שנינו.
ידעתי שתעשה שופינג, אנחנו אבודים מול חלונות הראווה של רומא (בטלוויזיה האיטלקית יש סדרה בעלת השם הגאוני "מאה חלונות ראווה" על החיים בקניון. הרי אלה החיים האמיתיים).
אשים לב לראש העיר של ורונה. בעניין פוליטיקה איטלקית, פעם אספר לך על מפלגה איטלקית ששמה הרדיקלים שאני קרוב אליהם. הם מפלגה של זכויות אדם שהשמאל בישראל קטן מול מה שהם חושבים כזכויות אדם (כולל זכות לפורנו ולסמים, זכויות אסירים, זכות להיות חבר בשתי מפלגות ולהקים מפלגה בינלאומית, וכמובן היו בין הראשונים לפעול לזכויות הומואים) אבל הם גם תומכי ישראל עקשנים. המנהיג שלהם, מרקו פאנלה, הוא מעין אייבי נתן. כל הזמן הם שובתים רעב בגלל עוול כלשהו בעולם. קטנים אבל תמיד נבחרים.
בטוח שאיטליה יצרה אלף סיפורים שאתה והבת שלך תספרו זה לזה. אני והבנים שלי עושים את זה כל הזמן (טוב, הם היו איתנו כמעט חמש שנים ברומא).
שלך בידידות עתיקה ואמיתית, מאיר.
התרעות פיקוד העורף